רוצים להוסיף חמש שנים לחיים? תאכלו פחות
מבין כל שיטות האנטי אייג'ינג הקיימות יש שיטה אחת שעליה רוב החוקרים מסכימים: תאכלו פחות - תחיו יותר
כולם מחפשים את מעיין הנעורים ומדי פעם צצות שיטות אנטי אייג'ינג שונות ומשונות. בין כל אלה מצויה דרך אחת פשוטה שעליה יש הסכמה רחבה בקרב החוקרים. הפטנט, שעשוי להאריך את חיינו בחמש שנים, הוא פשוט למדי אבל כנראה שלא ממש אטרקטיבי. הנוסחה אומרת: אכלו פחות, תחיו יותר.
מעין הנעורים הצנוע הזה, שמתייחס כמובן רק לחלקיו השבעים של העולם, עשוי להוסיף לכל אחד מאיתנו עוד חמש שנים של חיים בריאים. מדובר בהורדה מתונה של כמויות המזון ולא בהרעבה עצמית. השאלה הגדולה היא האם אנחנו מוכנים ליישם אותו. הרבה יותר קל להזריק בוטוקס ולהיראות צעירים מאשר לשנות את אורח החיים ולוותר על משהו שאנשים רבים קשורים אליו כל כך.
בין החוקרים יש הסכמה על כך שהשיטה מצמצמת סיכון לחלות במחלות מסוימות ובדרך כלשהי מאפשרת לתאי הגוף לשרוד זמן ארוך יותר. אדוארד וייס, חוקר מאוניברסיטת סנט לואיס שפרסם בימים אלה עבודה שמראה כיצד זה עובד, אמר: "ישנן הרבה עדויות לכך שהפחתה בקלוריות יכולה לצמצם את הסיכונים שלכם לחלות במחלות נפוצות רבות כולל סרטן, סוכרת ומחלות לב. אתם עשויים להאריך חיים באופן ממשי".
ישנו כלל אצבע מוסכם, ומה שיפה זה שכל צעיר יכול לעקוב אחריו וללא הוצאות מיותרות: אכלו 15 אחוזים פחות החל מגיל 25 וייתכן שתוסיפו 4.5 שנים לחייכם. אבל שימו לב, אריק ראווסין, חוקר בריאות ממכון פנינגטון בלואיזיאנה מזהיר: המסקנה מבוססת על מחקרים בבעלי חיים ועל מחקרים ראשוניים בלבד על בני אדם. עם זאת, מניחים שמחקרו של וייס מפצח חלק מסוד ההזדקנות ושהתוצאות שנראו בחיות המעבדה ייראו גם אצל בני אנוש. "אין שום סיבה שזה לא יעבוד", מציין ראווסין.
על בסיס ההנחה שהפחתה בצריכת קלוריות מאריכה חיים מפותחות כרגע גם תרופות חדשות. התרופות אמורות לגרום לתאי הגוף לחיות חיים ארוכים יותר או לרפא מחלות כגון אלצהיימר וסרטן. אם נצליח למשוך עוד קצת, עד שיושלם פיתוח התרופות, נחיה בעולם שתוחלת החיים בו תהיה ארוכה ב-10 עד 15 שנים. "אל תתכננו לחיות עד גיל 200, אבל אני חושב שאנחנו הולכים להרוויח עוד כמה שנים", אומר ראווסין.
עדיין לא ברור איך זה עובד. ההשערה היא שצריכת קלוריות פחותה גורמת להאטת קצב חילוף החומרים ומסיעת לגוף לייצר פחות רדיקלים חופשיים מזיקים. השערה נוספת אומרת שהשיטה מפחיתה את רמות הורמון בלוטת התריס T3, מה שמאט את קצב חילוף החומרים ואת הזדקנות הרקמות.
חשוב לציין שלא מדובר בשיטת פלא. הנבדקים של וייס היו אנשים בגילים 50 עד 60, בריאים, לא מעשנים וללא משקל עודף. הישגיהם של האוכלים פחות הושוו לקבוצה מקבילה שלא הפחיתה קלוריות אך עסקה בפעילות גופנית. בשתי הקבוצות נראתה ירידה במסת השומן, אבל אצל האוכלים פחות ירדו גם רמות ההורמון T3. עד שהמחקר יוסיף להתקדם, וייס מציע לנו לדלג על הקינוח. הצעד הבא, הוא אומר, יהיה לבדוק האם השיטה משפיעה על התנוונות רקמות. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות מחקר ארוך טווח.
מחקרים על בעלי חיים הראו שהפחתה של 20 עד 40 אחוז מצריכת הקלוריות בתוספת של מעט פעילות גופנית גרמו לחיות זקנות להיות בכושר משופר ולהיראות
לפי הערכותיו של ג'ון פלן, ביולוג מאוניברסיטת לוס אנג'לס, 40 שנים של צריכת קלוריות מופחתת יעניקו חיים ארוכים ב-3 עד 7 אחוזים, שזה כארבע שנים. קצת קשה לבדוק את זה. ראווסין מציין שבני האדם לא בנויים לדרך חיים שכזאת והשיטה מתאימה למעטים בלבד. סביר יותר שאנשים יקריבו ארבע שנים מחייהם ושרק יתנו להם 40 שנה שבהן מותר ליהנות משוקולד ללא ייסורי מצפון.
נא להמתין לטעינת התגובות
