נצרת אליטה: מסעדת סודפה
סודפה הנצרתית, שהיא גם גלריה לאמנות וגם מסעדה, מספקת חוויה קוסמופוליטית בין סמטאות העיר. בתפריט: היאפים הנצרתים, כנאפה ואווירה אלגנטית
עיר ללא הפסקה. אם בשעות היום אפשר לראות ברחובות ההומים של העיר הערבית הגדולה בארץ נשים רבות שראשן מכוסה, עוטות שמלות שחורות ארוכות, החשכה מביאה איתה ג'ינס וחולצות טריקו הדוקות, זוגות צעירים שלובי ידיים והמולה נעימה של עיר שהיא מרכז תיירות וגם מוקד משיכה לבליינים.
כמו בכל מקום אחר, גם כאן סיפורה של העיר מתחבא בסמטאותיה הציוריות, היוצאות מרחוב פאולוס, שבכל שעה שלא תגיעו אליו, הוא תמיד סואן ופקוק. לכן צריך לברוח פנימה. אל הרחובות הקטנים, ובהם בתי האבן הישנים, החצרות שצלן וקי ?רותיהן העבים מפיגים את חום היום, ועוטפים את הבאים בשעריהן בקרירות נעימה.
למשל, מבנה האבן מהמאה ה-19 השוכן על מה שנקרא ציר הצליינים, עם קימוריו ועם חלונותיו הגדולים הפונים אל החצר הפנימית היפהפייה, שבו החליטו מארי אבו?ג'אבר-מוזיאולוגית שניהלה את מחלקת האירועים של עיריית נצרת-ומארי אן דור, מעצבת גרפית, שתיהן בשנות ה-40 לחייהן, לפתוח את מסעדת סודפה.
ההחלטה הזו שצריך היה הרבה אומץ כדי לקבל אותה, נתנה בחצי השנה האחרונה, מאז שנפתחה, חיזוק רציני לחיי הלילה של נצרת. ג'אבר היא בת למשפחה נוצרית גדולה ואמידה בנצרת. היא עצמה בחרה לא להינשא ולא ללדת ילדים. אישה עצמאית, חזקה, ששהתה תקופות לא מעטות בחו"ל.
אמה של אן דור, השותפה של ג'אבר, היא הולנדית שנישאה לאיש נצרת, עזבה את ביתה ואת מולדתה, והלכה בעקבות בעלה. אן דור, בלונדינית בעלת עיניים כחולות ובג'ינס אופנתיים, נראית כלא שייכת למרחב המקומי.
היא נישאה לנצרתי, נולדו לה שני ילדים, גם היא חיה בשכנות למשפחתה ולמשפחת בעלה. לפני כשנתיים התייאשו השניים מהחיים בארץ ובנצרת, והחליטו לעבור להולנד. אחרי חצי שנה הבינו שכאן ביתם ועתידם. יד הגורל הביאה אותה לשוחח בטלפון ביום שובה עם ג'אבר, שהיתה בעיצומם של חיפושים למקום לממש בו את חלומה לפתוח מסעדה, שתהיה הן גלריה לאמנות, והן מקום בילוי ליאפים של נצרת. היא שאלה את אן דור אם תרצה להצטרף אליה לחלום, וזו נענתה מיד.
השתיים מצאו מבנה מוזנח ונטוש שנבנה במאה ה-19 גייסו לעזרתם נצרתים בוגרי בצלאל, שיפצו את המקום בהרבה כסף ומאמץ תוך שהן מקפידות לא לגעת בכל האלמנטים ההיסטוריים של המבנה. התוצאה מרהיבה.
הגעתי לסודפה אחרי שיטוטים לא מעטים ברחובות נצרת. הנסיעה האיטית לאורך הרחוב הראשי איששה את הסטיגמה שבה הגעתי לנצרת, שמדובר בעיר שאינה מסגלת לעצמה אורח חיים מודרני. במבט חטוף היא נראית כמו עוד כפר ערבי גדול, שצמח לממדים שהוא אינו יכול להכיל. הדימוי הזה משתנה לחלוטין בתשע בערב, כשנכנסים לאפלולית הנעימה של סודפה.
ברקע מתנגנת מוזיקת ג'ז, על הבר יושבים נצרתים רבים ושותים ממבחר האלכוהול הענק שמציע המקום, והפך לאבן שואבת לאליטה של העיר וידועניה. עורכי דין, שחקנים, נצרתים שחיים בחו"ל ובאים ארצה לביקור, תיירים ואנשי עסקים מירדן, וגם יהודים שבאים מנצרת עילית ומהיישובים בסביבה להעביר ערב נעים. כולם יושבים בחצר הגדולה בחוץ, או בין הקמרונות בפנים, או על הבר הגדול, עוברים ממקום למקום, נפגשים עם חברים, שותים, אוכלים, כמו ברומא, בפריז וכמובן כמו בתל אביב.
היאפיות שולטת גם באוכל. הזמנו שרימפס כנאפה, שהם שרימפס גדולים עטופים באטריות כנאפה וברוטב שום (44 שקל ). טעים . המשכנו בגלילות סינטה
הסינטה מנצחת, אבל גם צלחת הקלאמרי נותרה ריקה. עם זה הזמנו סלט סודפה, וקיבלנו צלחת גדולה גדושה בחסה, בנבטים, בעלי בייבי, בתאנים מיובשות ובתפוחי עץ, והכל שוכב ברוטב ויניגרט הדרים (36 שקל ), ומוגש עם לחם הבית, שהוא פוקצ'ה טעימה וממש לא פיתות.
אחר כך הלכנו על צלעות טלה מצוינות (78 שקל ), אם כי גם יכולנו לבחור ברביולי במילויים שונים, ובסקלופיני לימון ופטריות, או בצלחת פירות ים. למנה אחרונה הזמנו גלידת וניל עם תמרים, רוטב סילאן ושערות חלבה. קיבלנו מנה שמספיקה לשלושה אנשים (28 שקל ), והתענגנו עליה מאוד.
אז אם אתם עוברים בדרך או נוסעים לחופשה, וכמובן אם ביתכם באזור, ובא לכם לבלות ערב נעים, במקום מדהים ביופיו, להכיר את הצד האחר של נצרת, ולאכול ארוחה טעימה במחירים סבירים, מומלץ מאוד לעשות את זה בסודפה. ועוד לא דיברנו על הדו קיום, שהוא כשלעצמו מצדיק את הביקור.
סודפה. רחוב 6082, בית מספר 35, כיכר המעיין, נצרת (כדאי להגיע ולשאול. כולם מכירים). טל': 054-8147001, 054-6262687
נא להמתין לטעינת התגובות
