אין דבר כזה מתוק מדי
שף שאול בן אדרת מקימל מצהיר שמאה גרם שוקולד קטן עליו, הוא מעדיף חומוס סטקיות חמצמץ, ומספר מה הוא שותה שהוא מבשל

שאול בן אדרת יחסי ציבור
שמן הזית שלי: "בבית אני משתמש הרבה ב'ברנע' של 'חלוצה', הוא משתדך טוב למאכלים שאשתי מכינה לי".
הגבינות שלי: "בשוק הכרמל יש את חנות הגבינות של אבי מול "גן הכובשים". יש שם אחלה גבינות מכל המחלבות הנחשבות, והמחירים שלו זולים בהרבה מכל גבינרייה תל-אביבית".
הלחם שלי: "אני מאוד אוהב את לחם האגוזים המפוצץ באגוזים של "ארקפה", ואת לחם האנטיפסטי עם גבינות ופלפלים של 'לחם ארז'".
השווארמה שלי: "לפי החשק. 'שווארמה שמש' ברמת-גן עם התבלינים המזרחיים החזקים והפיתה הקטנה; 'שווארמה שובבים' בנחלת בנימין, שהיא שווארמה פרגיות
מאוד עדינה בטעמיה, או השווארמה הטורקית בנחלת בנימין שעשויה כבש ומלאה בשומן, והיא שווארמה 'עצבנית' עם פיתה גדולה וטובה".
החומוס שלי: "אני אוהב חומוס סטקיות חמצמץ וכבד כמו זה של 'מפגש הסטייק' וזה של '206', אבל כמובן שגם 'אבו חסן' ראוי לאזכור".
הסכין שלי: "יש לי 'סכין גרזן' לא מפורסמת שקיבלתי פעם במתנה מחבר. יש עליה ציור של פרה ולא צריך הרבה חוץ מלהניח אותה על בשר או על ירק והיא פשוט חותכת".
המשקה שלי: "כשאני עובד אני שותה סודה 'פרייה' כי יש בה הרבה גזים והיא עושה יופי של גרפסים, תמיד עם הרבה קרח והרבה נענע.
השוקולד שלי: "אני אוהב הכל, עם כמה שיותר מוצקי קקאו וכמה שיותר אגוזים. רק שיהיה טרי ושיהיה בטמפרטורת החדר, והרבה יותר ממאה גרם. מאה גרם זו לא מנה מספיקה בעיני".
העיר הקולינרית שלי: "תל-אביב, כי אפשר למצוא בה הכל מהכל, יש כאן את כל סוגי המסעדות ושפים טובים, ומי שיודע איפה לאכול, יכול לעשות פה יופי של חיים".