ראשי » סגנון ופנאי » אוכל

לחם רוסי: רשת חלייב אנד קו

הרשת המוסקבאית "חלייב אנד קו" מציעה מבחר עצום של מאפים אשר לא נופלים באיכותם מאלו שתמצאו בפטיסרי פריזאי ממוצע

שגיא כהן, סגנון | 6/7/2008 8:37

כיכרות לחם מיכל לנרט

מה עם מי שלא אוכל קוויאר? לפני שבועיים סיפרנו כאן על מעדניית פאר במוסקבה שמספקת לאוליגרכים שלא יכולים בלי, קוויאר משובח אפילו באמצע הלילה. ומה עם מי שאינו אוליגרך? ובכן, אפשר גם בלי קוויאר (ככותרת ספרו הנפלא של יוהאנס מריו סימל, שמשום מה בשנים האחרונות כמעט לא נראה בחנויות, אבל עדיין מומלץ מכל לב).

אחד השינויים הגדולים שחלו במוסקבה בשנים האחרונות הוא בתחום תרבות הקפה, במובן המערבי של הביטוי. בפעם הראשונה שבה הייתי במוסקבה, לפני כמעט עשור, ראיתי כמה אנשים יושבים ושותים מכוסות מעלות הבל בקומה ראשונה של בניין בשדרות טברסקאיה.

כשניסיתי להצטרף אליהם, התברר שככה: יש רק תה (זאת אומרת לא בדיוק תה, יש מים חמים ויש שקיקי תה), אם אתה רוצה סנדוויץ', אין בעיה, בתנאי שהבאת אותו איתך מהבית, וכדי לקבל את התה אתה צריך לעבור בשלוש עמדות תשלום שונות: אחת שבה מאשרים שהזמנת, שנייה שבה מאשרים את הפתק של ההזמנה ושלישית שבה אתה משלם בפועל.

הזמנים האלה עברו מהעולם, והיום לא חסרים בבירת רוסיה בתי קפה מהסוג שאליו רגילים במערב, ואפילו טובים יותר. יש כמה רשתות מקומיות, דוגמת "שוקולדניצה" או "קופי האוס", שאחד מסניפיה הוא אפילו שילוב (איך לא חשבו על זה אצלנו? ) בין בית קפה לדוכן סושי, ויש לא מעט בתי קפה עצמאיים ועתירי אופי. שלא לדבר על רשת "קוסטה" האנגלית שפתחה סניף ראשון בכיכר פושקין, והרשת הירוקה ההיא למי שמשוכנע שגם במוסקבה עדיף להרגיש כמו באורגון.

ויש, מעבר לכל אלה את "חלייב אנד קו". חלייב (לחם ברוסית) הוא רק אחד המוצרים שהחנות הקטנה הזו מוכרת (יש כמה סניפים, זה שבתחילת רחוב אוסטוז'ינקה, מול פסלו מלא ההוד של פרידריך אנגלס, הוא שהתחבב עליי). היא נמצאת בכניסה למסעדת "ורטינסקי" (שעד לפני כמה חודשים התמחתה באוכל רוסי מסורתי, ועכשיו, משום מה, מתמחה באוכל סיני), ויש בה בסך הכול שני שולחנות וארבעה כיסאות גבוהים.

בריוש צילום:דניה ויינר

אבל מה שמושך את תשומת הלב הוא לא מקום הישיבה, אלא התצוגה הצבעונית. יש בחנות הקטנה הזו שפע כזה של מעדנים אפויים, שברגע הראשון הראש מסתחרר. קודם כול, יש כאן אוסף מאפי בוקר (קרואסונים, דניש, בריושים וכל השאר) ברמה ובמגוון להם אתה מצפה מפטיסרי מעולה בצרפת. ההקפדה על טריות גדולה כל כך, שבשבע בערב סירבו למכור לנו מאפים ממגשים שבמו עינינו ראינו יוצאים מהתנור פחות משלוש שעות קודם לכן. לא, זה לא מקובל, זה לא מכובד, ובכלל: נייט.

בנוסף למאפים האלה, ולכמה מאפים רוסיים אופייניים, יש גם עוגות קטנות ומעוצבות בסגנון צרפתי (עוגת תות השדה ועוגת הקרמל היו נפלאות), יש סנדוויצ'ים מהלחמים שמוצגים בחנות,

וכמקובל במקומות אופנתיים יש גם ראפים (אותו שם עדכני למה שהוא ביסודו, בעצם, וריאציה על הפיתה העיראקית), כשכאן יש אחד מצוין שעוטף עוף בסאטה עם רוטב בוטנים עשיר.

גם מי שאיננו גרגרן ייהנה מהתנועה בחנות: נשים לבושות הדר עם ילדותיהן בשמלות קטיפה ותחרה ובקוקיות עם סרטים לבנים, שבאות לקנות כיכר לחם בודדת, נהגים שיוצאים ממכוניות שחורות ומבריקות כדי לאסוף חבילה קטנטנה ומקושטת שנראית כמעט קומית ליד השרירים המנופחים שלהם, וסתם תיירים שיוצאים מ"מוזיאון פושקין" הסמוך, ומבט ההפתעה שעל פניהם כשהם עוברים ליד החלון מלמד איזו דרך עשתה תרבות הקפה והעוגות ברוסיה מהימים הטובים ההם של תה בשלוש תחנות.

Co&Chleb, 3/14 Ostozhenka st, Moscow. Tel. 495 6952731