שייקספיר בג'ימבורי: חייו של ילד מחונן
כמעט כולם בטוחים שהילד שלהם מחונן. כמעט כולם טועים. אבל גם אם אתם באחוזון הממוזל, לא צפויים לכם חיים קלים: אם לא תזכרו שהוא לא רק מחונן, אלא גם סתם ילד, אתם עלולים למצוא את עצמכם עם מעט מאוד נחת

השאלה האמיתית, כמובן, היא האם ילדכם אכן מחונן. על פי הגדרתו של הפסיכולוג האמריקני סידני מרלנד, שעמד בשנות ה-70 בראש ועדה שמינה הקונגרס לבדיקת סוגיית טיפוח המחוננים, המחוננות היא רב-כישורית.
זה אומר שבנוסף על האינטליגנציה, אדם מחונן צריך להיות בעל יכולת אינטלקטואלית כללית ונטייה אקדמית ספציפית. בנוסף לכך צריכה להיות לו חשיבה יצירתית וכישרון מיוחד להנהגה חברתית, כישרון אמנותי וכשרון פסיכומוטורי.
ג'וזף רנזולי, פסיכולוג אחר שלקח חלק בפרויקט, טען, לעומת זאת, כי מחוננות היא פשוט אינטראקציה בין שלושה אשכולות של קריטריונים: יכולת קוגניטיבית גבוהה, יכולת התמדה בביצוע מטלות עד סיומן ויכולת שמתבטאת בגמישות חשיבתית (זיהוי בעיות, יצירת רעיונות ומקוריות ביישום רעיונות לפתרון בעיות). בנוסף, טען רנזולי, על הילד המחונן לעלות על קבוצת בני גילו בסטיית תקן אחת בכל שלושת הקריטריונים, ולהימצא באחוזון ה-98 לפחות באחד מהם.
הספרות מלאה בהגדרות שונות ומשונות למחוננים, חלקן תובעניות יותר וחלקן פחות, אבל רק כדי לסבר את אוזנכם נאמר, כי שיעור הילדים העונים על הגדרת המחוננות הוא בסך הכל אחוז אחד מכלל האוכלוסייה. 12 מתוכם יתחילו הערב להתחרות על התואר "הילד החכם הבא של ישראל", בשעשועון הריאליטי "נקמת המחוננים" שעולה הערב בערוץ 10, בהנחיית אלי אילדיס. הפרס: לא ג'יפ, אלא מלגת לימודים לתואר ראשון ושני.
אם ילדכם אכן מחונן, כדאי שתדעו שכיום אין פתרון אחיד לאוכלוסיית המחוננים: ילד אחד יכול להיות מחונן בתחום הספורט, השני ביכולתו המוזיקלית והאחר בחשיבה מתמטית.
בבתי הספר ברחבי הארץ קיימות רק כמה כיתות מחוננים המציעות תוכניות העשרה. "כל ילד הוא עולם ומלואו, אך לילד המחונן יש יכולות שונות מילדים אחרים וצרכים אחרים שצריך לתת להם מענה", מסבירה ד"ר שוש וינטר, מנהלת הגימנסיה הריאלית בראשון לציון.
"אנחנו מעניקים למחוננים תוכנית העשרה רחבה, משהו מאתגר המאפשר להם העמקה בחומר. אנחנו מעשירים אותם בדברים שאינם נלמדים בבית הספר כמו לימודים גבוהים בנושאים שונים עוד לפני שסיימו את התיכון, וכדומה. אנחנו נותנים להם את הכלים ליצור הקשרים וקשרים בין תחומי דעת
"השנה למדו תלמידנו בתוכנית רב תחומית באוניברסיטת תל אביב את נושא הזיכרון - היבטים ביולוגים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, משפטיים, ספרותיים, קולנוע ועוד. בסוף השנה יכלו להגיש עבודה עם הצעה לחקר הנושא. אנחנו רוצים לפתח את הילדים האלה למען עצמם אך בעיקר למען החברה".
איך נדע אם ילדנו הפעוט מחונן?
"סקרנות היא אחד המאפיינים המעידים על מחוננות. ילדים סקרנים באופן יוצא דופן ילכו עם סקרנותם עד הסוף. הם יתעניינו בדברים מיוחדים ולא יפסיקו לשאול עד שיקבלו מענה לשאלותיהם. כמובן שלא כל שאלה סקרנית מעידה על מחוננות. שאלה על כוח הכבידה למשל, או שאלות הנשאלות כדי לגלות את הנסתר הן סימן לסקרנות אמיתית. איתור מקצועי של מחוננות נעשה על ידי מבדקים שונים בגילאי 9-10".
האם מחוננות היא תכונה מולדת, או משהו שהורים יכולים לפתח בקרב ילדיהם?
"מחוננות אינה חייבת להיות משהו מולד. יש הטוענים שהורים משקיעים במיוחד בילד הראשון, ואז באופן טבעי לילד יש סקרנות ונכונות ללמוד. אבל אם מדובר בילד רגיל שלמד דברים שונים מתוך השפעת הוריו, רוב הסיכויים שהידע והרצון לחקור ייעלמו איפשהו בגיל ההתבגרות. אם מדובר בילד שבנוסף להשקעת הוריו ניחן גם ביכולות עצמאיות, היכולת בהחלט תישאר, ואף תתפתח".
מה לגבי הטענה שילדים מחוננים סובלים מבעיות חברתיות?
"מה פתאום. יש ילדים מחוננים שהם מנהיגים חברתיים וגם יוזמים פעילויות בקהילה. כמובן שיש כאלה שמקובלים יותר ויש כאלה שפחות, אבל זה נכון לכלל האוכלוסייה".
אבל לצד הגאווה, ההתמודדות עם ילד מחונן מציבה גם לא מעט אתגרים, ולא רק בתחום האינטלקטואלי. פעמים רבות הילד המחונן נתפס כהבטחה לעתיד טוב יותר, כילד שצפוי לו עתיד ורוד ושהכל אמור ללכת לו בקלות. ההנחה היא שאם הוא חכם ומצליח, יש לו בוודאי גם ביטחון עצמי והערכה עצמית גבוהים.
הפסיכולוגית דפנה שר טוענת כי אחד המאפיינים המרכזיים של הילדים המחוננים הוא חוסר התאמה בין הרמה הקוגניטיבית הגבוהה לבין הרמה הרגשית חברתית, התואמת את גילם הכרונולוגי או נמוכה ממנו. "הילד המחונן בן ה-8 מסוגל להבין תרגילי מתמטיקה הנלמדים בכיתה ח', אך במשחק עם חבר הוא יגיב כבן גילו ולעתים אף פחות מזה", היא אומרת.
"פער זה יוצר פעמים רבות בלבול רב גם אצל הילד, ששואל את עצמו, 'האם אני באמת חכם? האם אני באמת מסוגל?', וגם בקרב הסובבים אותו, כמו הוריו ומוריו. פעמים רבות ההורה שמתייחס ליכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות של ילדו המחונן שוכח שילדו עדיין ילד, וככל הילדים זקוק להורה נוכח וליד מכוונת. בנוסף לכך הוא זקוק לעזרה בהתמודדות עם הפערים הקיימים בינו לבין הסביבה.
"בכלל, חשוב לזכור שגם לילד המחונן מגיע להמשיך ולהיות ילד, כלומר לשחק, לבלות עם חברים ואפילו להתבטל. התמקדות רק ביכולותיו הקוגניטיביות תגדיל ותעצים את הפער בין יכולותיו השכליות ובין יכולותיו הרגשיות והחברתיות, ותוביל אותו למצבי מתח ותסכול".
עוד אומרת שר, כי הזנחה של פיתוח יכולות בתחום הרגשי-חברתי מחד, והשקעה רבה בפיתוח המצוינות מאידך, עלולה להביא ללחץ רב אצל הילד. "ציפיות גבוהות מילד, אפילו מחונן, עשויות לעודד ולקדם אותו, אבל מצד שני עלולות גם להפוך לנטל כבד על כתפיו ולגרום לו לפרפקציוניזם נוקשה ולחרדה מכישלון".




נא להמתין לטעינת התגובות

