ראשי » סגנון ופנאי » ניו אייג' » קבלה וחסידות

הנסיך והמקובל

מה סוד קסמו העל-זמני של הנסיך הקטן? האם לא הגיע הזמן להציג גם את הזווית הקבלית על דמותו המרתקת של הילד הנצחי מכוכב B-612?

אלי וינוקר | 26/6/2008 14:02

הנסיך הקטן

במסווה של ספר ילדים תמים למראה הצליח אנטואן דה סנט אקזופרי לכתוב ספר שקרע את המסכה ממציאות החיים המודרנית וחשף את פניה האמיתיים. מה סוד קסמו העל-זמני של הנסיך הקטן? האם לא הגיע הזמן להציג גם את הזווית הקבלית על דמותו המרתקת של הילד הנצחי מכוכב B-612?

במשך שנים הוא חי חיי שגרה בטוחים ומספקים על כוכבו הזעיר, עקר וניכש את עצי הבאובב הפראיים, גרף את הרי הגעש והתבונן לעת ערב בשקיעה. בוקר אחד החליט הוד מעלתו, לקום ולעזוב את הכול. למה?

כנראה שהיה זה אותו צורך פנימי שבוער בנפשם של בני האדם מאז ומתמיד, אותו כוח נסתר שדוחף אותנו להתקדם, להתרוצץ ולנוע בחיפוש מתמיד אחר סיפוקים חדשים. בקבלה קוראים לו האגו האנושי, והוא רק הולך וגדל עם הזמן. האגו הוא זה שדירבן אותנו לצאת מהמערות החשוכות, משך אותנו מחיי שבט אל מרחבי העולם האורבני התוסס והדינאמי, והוא זה הנושא באחריות להתפתחות האנושית על כל תחומיה. כמה שלא ניסינו להרגיע לרסן ואף לדכא אותו, הוא תמיד פרץ מחדש, כמו עוף, החול ושלח אותנו לחפש את האושר בדרכים מתוחכמות יותר.

בעל הסולם, המקובל הגדול של המאה ה- 20, מסביר בהקדמה לספרו "תלמוד עשר הספירות", כי הקול הזה הוא קולה של נשמת האדם המבקשת להתעורר. הוא ראה בהרגשת הייאוש, הריקנות והשעמום הקיומיים שמתגלים בזמננו סימן לכך שהגיעה השעה לחפש את התכלית האמיתית. לכן אין זה פלא שגם הנסיך רתם עצמו ללהקת ציפורי בר נודדות, ובחר לצאת למסע בין כוכבי במרחבי הגלקסיה, בחיפוש אחר מענה לשאלותיו.

במהלך מסעו המפותל הוא פוגש מגוון של טיפוסים שונים ומוזרים, שעוצמת עיוורונם הדהימה והפליאה אותו. "איש העסקים", שעוסק בספירה אובססיבית של כוכבים, "הגאוותן" המתגורר בבדידות על כוכבו, "המלך" השתלטן, ו"הגיאוגרף" שמעביר את חייו בכתיבת מפות. מה הן הדמויות הללו אם לא סמל לשלבי ההתפתחות של הרצון האנושי, המתבטא במשיכה גוברת לכסף, כבוד, שליטה וידע. כל אחת מהן מציגה בדרכה המגוחכת והמשעשעת את פניהם השונים של בני האדם, שהמרדף האגואיסטי המטורף העביר אותם על דעתם, והציב אותם על כוכבים מבודדים ומרוחקים זה מזה.

מאוכזב מהעולם המפורד והמנוכר שמתגלה לפניו ממשיך הנסיך להתגלגל מכוכב אחד למשנהו, עד שהוא מוצא את דרכו אל כוכבנו הנבחר, כדור הארץ בכבודו ובעצמו. שם, בעומק מרחביו הצחיחים והשוממים של מדבר סהרה, הוא פוגש את סנט אקזופרי, טייס בודד שנאלץ לנחות בפתאומיות בשל תקלה חמורה שארעה במטוסו. המפגש עם הנסיך מעורר בליבו של הטייס הרגשה של רעננות ותקווה חדשה.

"לא נראָה שהאיש הקטן הזה תועה בחולות. גם לא נראה שהוא רעב, או צמא, או מפוחד. לא היה בו דבר שיעיד עליו שהלך לאיבוד באמצע המדבר, הרחק מיישוב בני־אדם... "

החיים בעולם אגואיסטי

הקלקול במטוסו של סנט אקזופרי משמש כמשל למצבה המקולקל של האנושות כולה, שנכנסה למעין "ורטיגו" - סחרור של משברים שהוביל להתרסקותה במדבר החיים המודרני, ללא טיפת מים אחת לרפואה. הטייס המרוסק פוגש את הנסיך כמו השתקפות פנימית של השבר הגדול שהתחולל בתוכו, כמוצא חבל הצלה שנשלח אליו ממרחקים. הוא רואה בנסיך את עצמו, את מה שנותר בו מחלומות הילדות, ואת המוצא האחרון מהמציאות המדברית העגומה שלתוך חולותיה הוא נפל. המפגש הגורלי מתרחש כמובן בנקודת הייאוש הגדולה ביותר, שבה מתחיל להתברר חוסר התכלית והמבוי הסתום שאליו מובילים החיים בעולם האגואיסטי.

הרב יהודה אשלג

"בני אדם, שח אלי הנסיך הקטן, יוצאים לדרכם ברכבות מהירות, הם ממהרים ומתרגשים ומסתחררים בסיבובים... מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד, ועדיין אינם מוצאים את אשר הם מחפשים..."

בלית ברירה יוצאים הטייס והנסיך לחפש אחר באר החיים האבודה ברחבי המדבר. צמאים ועייפים הם צועדים בין הדיונות העצומות, משוחחים ומתפייטים ארוכות על חלומות הילדות האבודים, עד שלפתע מגיח נחש ארסי ומכיש את הנסיך

המופתע. מול עיניו האוהבות של ידידו שבור הלב הוא נשמט וצונח אל החול הרך בלי להשמיע הגה. סנט אקזופרי מצליח אמנם לתקן לבסוף את מטוסו ולשוב אל מולדתו, אך תחושת הקלקול הפנימי והגעגועים העזים קורעים את נפשו לתמיד. הוא כותב את ספרו מתוך תקווה שכמה דמעות טהורות של פיקחון לב יזלגו מתוך עיניו הצלולות של הנסיך אל אדמת הארץ הסדוקה. האם חלומותיו התמימים של פרח הטיס הצרפתי אכן התממשו?

"העיניים עיוורות, יש לחפש בעזרת הלב..."

מבט חטוף במציאות החיים הפרועה על כוכבנו הקט יגלה שלא הרבה השתנה כאן מאז הסתלקותו הדרמטית של הנסיך לפני יותר משישים שנה. המלך נשאר אותו מלך והעסקן נושא את עיניו הרעבות לעולם הפוליטיקה (ההזוי) או לסטרט אפ והאקזיט הבא שמבטיחים תעשיית ההיי-טק. אך אם "הקטן" יושב לו שם עדיין במרום נסיכותו הקומפקטית, מביט בנו מלמעלה ומצפה לשינוי, יתכן וישאב (יחד איתנו) עידוד לשמע קריאתו המהדהדת של בעל הסולם, המגיעה אליו ממרחקים:

"משל חברה רעבים וצמאים התועים במדבר, והנה אחד מהם מצא מקום ישוב. ואז נזכר באחיו האומללים. אמנם כבר נעתק מהם הרבה, עד שלא ידע מקום הימצאם.
מה עשה?
התחיל לצעוק בקול גדול... אולי ישמעו חבריו את קולו ויתקרבו אליו.
כך הדבר שלפנינו: הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות, ועתה מצאנו אוצר גדול, המלא מכל טוב, דהיינו ספרי הקבלה שבאוצר, שמשביעים נפשנו השוקקות, וממלאים אותנו דשן ונחת..."

ואכן "המדבר הנורא" שמתאר בעל הסולם הוא אותה הרגשת ריקנות המופיעה באדם כאשר מתעורר בו הדחף לגלות את מקור החיים ותכליתם, והופך את השפע העצום שפורסת בפניו התרבות המערבית, לשממה מוחלטת.

המקבילה הקבלית ל"נסיך הקטן", שסימל את ההרגשה הזו בעיני רוחו של סנט-אקזופרי, נקראת "הנקודה שבלב", מעין קרן אור הבוקעת מבעד לעדשות האגו העכורות, וחודרת לעומקם הנצחי של מסתרי הבריאה. או כפי שהיטיב לתאר זאת הנסיך עצמו:

"מה שנראה כאן איננו אלא קליפה. הדבר החשוב סמוי מן העין..."

כדי לגלות את העולם המסתתר מעבר לקליפה עלינו להשתמש באמצעי מיוחד שיוביל אותנו אליו. בספרי הקבלה האותנטיים, חוזר ומסביר בעל הסולם, יש כוח מיוחד המסוגל למשוך את האדם למימד של קיום רוחני בלתי מוגבל. בספריהם מתארים המקובלים בדייקנות את המבנה הפנימי של העולם הרוחני, על כל שלמותו ויופיו המרהיב. את ספריהם הם כתבו עבורנו מאותו "מקום ישוב" שעליו מדבר בעל הסולם, כלומר מתוך הרגשת המציאות הגבוהה והשלמה שנפתחה בפניהם הם קוראים לנו לצאת מכוכבנו המבודד, ולהצטרף אליהם במקום מושבם הנהדר.

הנסיך הקטן היטיב לבטא את התחושה הזו, כשמתעורר בנו הניצוץ הסקרני שגורם לנו להתפעם מהעולם. איכשהו, במשעולי הדרכים המאובקות והעקלקלות של חיינו הבוגרים, היא אובדת לנו. חוכמת הקבלה פותחת בפנינו את האפשרות להדליק את הניצוץ הזה מחדש, ולהאיר את חשכת המדבר האפלה באלפי כוכבים זוהרים של אהבה אין-סופית.