תופרים עסקאות: האנשים העשירים והמשפיעים בעולם האופנה
בגדים לא בהכרח מעניינים אותם, וממש לא בטוח שיש להם חוש סטייל מפותח. מה שכן יש להם, ובשפע, זה כסף והשפעה עצומה על עולם האופנה. הכירו את עשרת הביליונרים שמנהלים את התעשייה ביד רמה וקובעים, בצורה כזו או אחרת, מה תלבשו מדי עונה. בעלי המאה והדעה
למרות שהם חתומים על יצירה משותפת, לרוב מעדיפים המשקיעים ובעלי המותגים הגדולים לחסות בצל המעצב. עם זאת, אין ספק כי עשרת האנשים העשירים ביותר בתעשיית האופנה העולמית (שניים מתוכם הם מעצבים בעצמם) הם גם האנשים הכי חזקים בה.
עם הון של למעלה מ-25 מיליארד דולר, איש העסקים הצרפתי ברנרד ארנו, 59, הוא האדם העשיר ביותר בצרפת והדמות החזקה ביותר בתעשיית האופנה. פריצתו הגדולה היתה בשנת 1984, כאשר רכש במחיר 15 מיליון דולר את קונגלומרט הטקסטיל הצרפתי Boussac, שעמד לפני פשיטת רגל וכלל גם את בית האופנה היוקרתי "כריסטיאן דיור".
חמש שנים לאחר מכן הפך לבעל השליטה המרכזי בתאגיד המותרות LVMH (שבו הוא מחזיק ב-47.5 אחוז ממניות החברה), המאגד למעלה מ-60 מותגי יוקרה מתחומי האופנה, המזון, הקוסמטיקה והבישום (רשימה חלקית: "לואי ויטון", "ג'יבנשי", "דום
בשנים 2004 ו-2007 הוא נבחר על ידי המגזין "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם, ובענף האופנה בפרט, לצד מעצב האופנה אלבר אלבז והדוגמנית קייט מוס. בשנת 1997 היה זה ארנו שהביא אל בית האופנה המעונב "לואי ויטון" מעצב אמריקני צעיר בשם מארק ג'ייקובס, שבואו היווה מקפצה אמנותית ופיננסית למותג המזוודות הנודע.
שנה קודם לכן הוא שכנע מעצב בריטי צעיר בשם ג'ון גליאנו להצטרף אל בית האופנה "ג'יבנשי" שהעלה אבק. גליאנו עשה שם חיל, ונשלח לרענן את מותג האופנה הראשון שרכש ארנו - "כריסטיאן דיור".
רשתות האופנה הספרדיות "פול אנד בר", " זארה", " ברשקה" ו"מאסימו דוטי"-כולן מקבוצת "אינדיטקס" הספרדית - משלשלות לכיסו של איש העסקים הספרדי אמאנסיו אורטגה גנואה, 72, רווחים נאים.
גנואה, בן לאב שעבד ברכבת ולאם שהיתה עוזרת בית, הוא האיש העשיר ביותר בספרד, עם הון עצמי של 20.2 מיליארד דולר. את דרכו בתעשיית הטקסטיל החל גנואה ב-1963 כשהקים מפעל לייצור חלוקי רחצה, אך המפנה המשמעותי בחייו התרחש תריסר שנים לאחר מכן, כאשר השיק ברחוב הראשי של עיר הנמל א-קורוניה שבמחוז גליסיה בספרד בוטיק בשם "זארה", שלימים יהפוך לרשת בעלת למעלה מ-3,000 סניפים ב-68 מדינות .
הרעיון שעומד מאחורי "זארה" הוא ליצור אופנה המתרגמת טרנדים בולטים ובגדי מעצבים יוקרתיים לבגדים נאים במחירים זולים. מבחינה אסטרטגית, "זארה" מייצרת חלק מתוצרתה במדינות מתפתחות, בעלויות נמוכות, ומחזיקה מפעלים בספרד כדי לנפק טרנדים רותחים בזמן אמת.
ההצלחה הקולוסאלית של "זארה" מפתיעה, ולו בשל העובדה כי מותגי קבוצת "אינדיטקס" כמעט שאינם רוכשים מודעות או זמן פרסום. ל"זארה" יש השפעה גדולה על ענף האופנה ועל צרכני האופנה בעולם: באמצעות האיכות הסבירה של הבגדים והתרגום המהיר של טרנדים, מיליוני אנשים יכולים לשמור על רלוונטיות גם בעידן עיצובי תחרותי. אבל יש לזה גם מחיר: אחידות אופנתית.
בשנת 1965 הקים לוצ'יאנו בנטון (בתמונה), האח המבוגר של קרלו, ג' ילברטו וג'וליאנה, מותג אופנה משפחתי, שלימים יהפוך למעצמת ענק שהכניסה לכל אחד מהארבעה קרוב לשלושה מיליארד דולר.
חברת "בנטון" מאגדת גם את המותגים "סיסלי", " פליילייף" ו"קילר לופ" - המציעים אופנת רחוב לצעירים. יחד הם חולשים על למעלה מ-5,000 חנויות בכ-120 מדינות ברחבי העולם.
פרסומה של "בנטון" נבע בעיקר ממסעות הפרסום הפרובוקטיביים והחדשניים שלה, שניסח וצילם אוליביירו טוסקני, ופחות מבשורות אופנתיות מרעישות. הנה שתי דוגמאות: מודעה שבה מופיעות צמד ילדות קטנות, שחורה ולבנה, המוצגות כמלאך (הילדה הלבנה) וכשטן (הילדה השחורה) ומודעה המציגה חולה איידס גוסס.
עם הון אישי של למעלה מעשרה מיליארד דולר, איש העסקים האמריקני פיליפ (פיל) נייט, 70, מייסד חברת "נייקי" (יחד עם ביל בוורמן שהלך לעולמו בשנת 1999), נמנה עם הדמויות שהשפיעו רבות על תעשיית האופנה והספורט בעולם.
ב-1964 הקימו נייט ובוורמן חברה ליבוא נעלי ספורט מיפן בשם "ספורט הפס הכחול", שהציעה נעלי ספורט במחירים זולים. סוליית ה"ופל" שפיתח בוורמן בשנת 1970 היתה נקודת ה)ינוק של השניים, ובעקבותיה החלה לשווק את נעלי הספורט החדשניות ברחבי העולם.
תשע שנים לאחר מכן אימצה החברה את המצאת "בועת האוויר" של מהנדס האווירונאוטיקה מריון פרנק רודי, שנועדה לספק ריכוך משופר לסוליית הנעליים. את תהילתה קנתה החברה בשנות ה-80, כשחתמה על חו)ה עם שחקן הכדורסל הנערץ מייקל ג' ורדן וייצרה בהשראתו את נעלי הכדורסל "אייר ג'ורדן".
בשנות ה-80 וה-90 נמתחה ביקורת על החברה בגין העסקתם של ילדים במזרח אסיה תמורת 30 סנט לשעה וללא תנאים הולמים. "נייקי" תלתה את האשמה בקבלני משנה מקומיים, וכיום היא טוענת כי בחברה מקפידים על הייצור ועל תנאי ההעסקה של העובדים.
סטפן פרסון עומד בראש רשת האופנה השבדית המצליחה H&M מאז 1972. אביו של פרסון, ארלינג, ייסד את המותג לפני 61 שנה, במקביל ללידתו של סטפן. החזון של האב היה לייצר בגדים במחיר שווה לכל נפש. עם הצטרפותו של סטפן לעסק המשפחתי, נוספה לחזון המילה אופנה.
בשני העשורים האחרונים הפכה H&M ל מכה של חובבי אופנה, עם למעלה מאלף חנויות ב-28 ארצות ברחבי העולם, שמוכרות פריטים במחירים נוחים. ההכנסות שזרמו לכיסו של פרסון עד היום מרשת H&M בלבד מוערכות בכ-17.7 מיליארד דולר.
אחד המהלכים הגאוניים שרקח פרסון, עם המנהלת האמנותית של החברה מרגרטה ואן דן בוש, היה ה)מנתם של מעצבי אופנה מהשורה הראשונה ושל סלבריטאים לעצב עבור המותג קולקציות קפסולה מצומצמות, שנמכרו במחירים מעט גבוהים מהמצאי הקיים ובמהדורה מוגבלת. מדונה, קארל לאגרפלד, סטלה מקרטני, קיילי מינו, רוברטו קאוולי ורבים אחרים נענו לאתגר.
בשנת 1924, שנתיים לאחר שקוקו שאנל הביאה לעולם את הבושם האלמותי "שאנל 5", היא נזקקה למשקיעים שיעזרו לה להפיץ את חזונה. שאנל פנתה אל האחים פייר ופול וורת'היימר - אנשי עסקים בולטים ובעלי קשרים מסועפים בארצות הברית.
השניים רכשו כ-70 אחוז מעסקי הבשמים של "שאנל". כיום מחזיקים במותג נכדיו של פייר, אלאן וג'רארד, המצויים בשנות ה-50 לחייהם . הם בעלי הון אישי של 12.9 מיליארד דולר ומחזיקים, בין השאר, במותג הנשקים הבריטי הנודע "הולנד אנד הולנד" ובמותג התיקים והמזוודות היוקרתי Tanner Krolle, גם הוא מבריטניה.
הנכדים וורת'היימר שומרים על פרופיל נמוך וכמעט שאינם נצפים בתקשורת, למעט המקרה שבו נאלצו להגיב על חשיפת תמונותיה של הדוגמנית קייט מוס - אשר שימשה משנת 2002 כפרזנטורית של הבושם "קוקו שאנל מדמואזל" - מסניפה קוקאין.
מעצב האופנה האיטלקי ג'ורג'יו ארמאני, 74, הוא קונגלומרט של איש אחד, החולש על מספר מותגי משנה (ביניהם "ארמאני אקסצ'יינג'", " אמפוריו ארמאני" ו"ארמאני קאזה") ועל למעלה מ-300 חנויות מותג הפרושות בעולם (בישראל קיים סניף של "אמפוריו ארמאני" ו"ארמאני קאזה"), ששלשלו לכיסו כחמישה מיליארד דולרים.
הפריחה העסקית של המעצב המבוגר החלה בשנת 1975, אז הקים את חברת "ארמאני" עם חברו הטוב ושותפו העסקי סרג'יו גלאוטי (שמת בשנת 1985). כיום מעסיקה החברה כ-4,700 עובדים ב-13 מפעלי הטקסטיל והרהיטים שלהם ברחבי העולם.
הצלחתו של ארמאני נובעת מפיצוח הגנום של הגרדרובה הנשית. הוא סיפק לנשים חליפות עסקים עם כתפיים "רכות", שמלות ערב קלסיות ונשיות, וקז' ואל מתוחכם שמלווה אותן מבוקר עד ליל.
כך עשה גם עם קו הגברים שלו. מקטרגיו טוענים שהוא שמרן ושעיצוביו משעממים, אולם בכל הנוגע לעיצוב אופנה, ארמאני של שנות האלפיים הולך על בטוח.
בשנה שעברה חגג מעצב האופנה האמריקני ראלף לורן (שם משפחתו היה ליפשיץ) 40 שנה לייסוד מותג הלייף סטייל הנושא את שמו, באירוע נוצץ במוסקבה, שם השיק בוטיק חדש בשטח של 745 מ"ר, בפסאז' טרטיאקובסקי בעיר. לורן, שהונו האישי עומד על 4.2 מיליארד דולר, הוא בן למהגרים יהודים מבלרוס (ברית המועצות לשעבר), שנולד וגדל בשכונת ברונקס בניו יורק, והאירוע היה עבורו סגירת מעגל.
לורן, 69, החל את דרכו בשנת 1967 כיצרן עניבות זעיר בניו יורק. שנה לאחר מכן כבר הקים חנות בתו) בית הכולבו הגדול "בלומינגדייל'ס", שנשאה את השם "פולו ראלף לורן" והוצג בה קו בגדי הגברים של לורן: קז'ואל איכותי ויוקרתי לבני המעמד הבינוני ומעלה.
בשנת 1971 הוסיף לורן קו בגדי נשים. בבעלות המותג קרוב ל-300 חנויות - מתל אביב ועד לוס אנג' לס. כמו כן הוא בעל השליטה במותג האמריקני "קלאב מונקו", מעין "זארה" לעשירים.
במקום הראשון ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם האמנות לשנת 2007, על פי המגזין "ארט ריוויו", ניצב איש העסקים פרנסואה פינו, עם הון המוערך ב-16.9 מיליארד דולר.
פינו מחזיק בקבוצת "ארטמיס", שבבעלותה בית המכירות "כריסטיס", חברת הנעליים "קונברס" וחברת המזוודות "סמסונייט", והוא מבעלי השליטה בקבוצת PPR, החולשת על המותגים "גוצ'י", " איב סאן לורן", " בלנסיאגה", " בוטגה ונטה", " סטלה מקרטני" ו"אלכסנדר מקווין".
פינו , 71, הוא מן הבולטים שבמושכי החוטים בעולם האופנה. הוא חדר אל התודעה האופנתית בשנת 1999, אז רכשה קבוצת PPR את "גוצ'י", לאחר מאבק ממוש) ומכוער מול LVMH על מניות החברה. בספטמבר באותה שנה קבע בית משפט הולנדי כי חברתו של פינו תשלם 94 דולר למניה, תמורת 40 אחוז מחלקה של LVMH בחברה, שהרוויחה בן לילה למעלה מ-200 מיליון דולר.
ראשון במסע הרכישות היה בית האופנה של "איב סאן לורן", שנרכש תמורת מיליארד דולר. אחת ההחלטות של פינו היתה להעביר את סאן לורן מתפקידו לטובת טום פורד הצעיר והסקסי, מהל) שהזיק לתדמיתו של המותג הצרפתי הנוצץ.
בשנת 2006 קיבל איש העסקים הבריטי היהודי, סר פיליפ גרין, 56, תואר אבירות ממלכת בריטניה על "תרומתו לתעשיית הקמעונאות בממלכה". גרין הוא בעליה של קבוצת "ארקדיה", הקמעונאית השנייה בגודלה בבריטניה, שחולשת, בין היתר, על מותגי האופנה "טופשופ", " טופמן" ו"מיס סלפרידג'ס".
הונו האישי של סר גרין מוערך כיום בכ-3.7 מיליארד דולר, שנצבר גם מעסקיו הנוספים: נדל"ן, רשת בתי הכולבו BHS וחברת התעופה הזולה לטיסות פנים אירופיות Easy Jet. את עיקר פרסומו בתעשיית האופנה קיבל לפני שנה עם השקת קולקציית הביכורים של קייט מוס ל"טופשופ".
ויש גם שערורייה: לפני כשנה נחשדה "טופשופ" כי העתיקה שמלת סרבל צהובה ממותג האופנה הצרפתי "קלואה". גרין שילם פיצויים בסך 12 אלף ליש"ט והשמיד כאלף שמלות מאותו דגם, מבלי שהודה כי השמלה הועתקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
