הצעה: רופאים יוכלו לצנזר בעיות בהריון
המטרה: להפחית את כמות בדיקות דיקור מי השפיר, הנחשבות למסוכנות • על פי ההצעה, הבעיות שלא יהיו חייבות בדיווח הן ציסטה קטנה במוח העובר ו"נקודה לבנה" בלבו • בארה"ב השיטה מיושמת בהצלחה יותר משנה
- דעה: די להתנשאות הרופאים
- דעה: די להיסטריה ההריונית
שני ממצאים עיקריים גורמים, לטענת הגינקולוגים, לנשים הרות לבצע דיקור מי שפיר מיותר - ציסטה קטנה במוח העובר, ונקודה לבנה בלב. ציסטה במוח העובר ניתנת לאיתור בבדיקות אולטראסאונד כבר בשבוע ה-15 להיריון, ומופיעה אצל שניים עד שלושה אחוזים מהעוברים.
בעבר נחשד הממצא כמגדיל סיכון ללידת תינוק עם פגם גופני או שכלי, אולם לאחרונה הצטברו ראיות כי הופעת הממצא לבדו אינה מגדילה בהכרח את הסיכון לפגם.
נקודה לבנה בלב, המכונה רפואית "מוקד אקוגני בלב", מאותרת אצל עד עשרה אחוזים מהעוברים. בעבר נחשד הממצא כמעלה סיכון ללידת תינוק עם תסמונת דאון, אך לאחרונה מצטברות עדויות כי הופעתו ללא סימנים נוספים אינה מעידה על לידת תינוק פגוע.
"כשאומרים לאישה הרה שיש לעובר ציסטה במוח או נקודה בלב, הסברי הגינקולוג על כך שהממצא אינו רלוונטי אינם תמיד מועילים. נשים רבות שוקלות לבצע הפלה ועושות בדיקת מי שפיר", מסביר פרופ' משה בן-עמי, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים פוריה ויו"ר החוג למיילדות וגינקולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון.
במקרים אלה, קופות החולים לרוב אינן מאשרות מימון בדיקות מי שפיר, אך נשים רבות נוטלות על עצמן את הסיכון בביצוע בדיקה ועוברות אותה באופן פרטי.
בעולם כבר מוכרת בעיית הממצאים הקלים באולטראסאונד, הגורמים לנשים לבצע בדיקות מי שפיר מיותרות. האיגוד הגינקולוגי באוסטרליה פרסם כבר בנובמבר 2005 נייר עמדה, הקורא לגינקולוגים שלא לדווח לנשים על סימנים אלה, כדי למנוע בדיקות מיותרות. בארה"ב נקבע בדצמבר 2007 כי הממצאים החריגים הקלים אינם דורשים מהרופא להמליץ על בדיקת מי שפיר. לעומת זאת, בישראל עדיין מוטלת על הגינקולוגים חובת דיווח לכלל הממצאים החריגים.
שיעור בדיקות האולטראסאונד בארץ גבוה במיוחד, ולמרות המלצת איגוד הגינקולוגים לשלוש בדיקות, נשים הרות עוברות בממוצע חמש, ויש שעוברות אף שמונה, הכל כדי להפיג את החשש ללידת תינוק פגוע. לכן, שוקלים הגינקולוגים לאמץ את המודל האוסטרלי ולהימנע מדיווח על ממצאים חריגים קלים.
"נידרש לדיון ציבורי כדי להעניק לגינקולוגים גיבוי משפטי, שלא יוכלו להיתבע על אי-מסירת מידע שאינו רלוונטי", מסביר פרופ' בן-עמי. לדבריו, "אין כאן הסתרת מידע, אלא הגנה על העובר, ובעיקר על האישה שנכנסת לחרדה מיותרת. אמנם דיקור מי שפיר במוסדות מסוימים נחשב עסק כלכלי, אך מטרתנו להשתמש באמצעי זה רק במקרים ההכרחיים", אומר בן-עמי.
יו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פרופ' אליעזר שלו מהמרכז הרפואי העמק מבהיר שבדיון לקראת ניסוח העמדה ישותפו גם מומחים מתחומי האתיקה והמשפט. "בעידן הרפואה מבוססת ההוכחות אין צורך לדווח על ממצאים חסרי משמעות. כשמוסרים לנשים עודף מידע שחלקו אינו רלוונטי, מטעים אותן ומגדילים אצלן את החשש להולדת תינוק פגוע", טוען פרופ' שלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
