שתיקת הכבשים: מפגש המנגל
המכורים לשווארמה ישמחו לדעת כי במסעדה התל אביבית מגישים פיתה שמביסה אפילו את אמיל האגדי בחיפה

ואכן, לא אחת הם היו מחליטים שזה המקום שאליו צריך להגיע, אם רוצים שווארמה מוצלחת. למשל, שווארמה אמיל בחיפה. "נו, אז ניסע בכל פעם עד חיפה בשביל פיתה עם כמה חתיכות בשר כבש או הודו?", הייתי שואלת. והם היו מביטים בי במבט מזלזל. אין עם מי לדבר. מה היא מבינה בהנאות החיים?
ובכך היה מסתיים הדיון, וכמובן לא נסענו לחיפה, ושוב היינו חוזרים לשווארמה "שמש" ברמת גן, שבשנים הטובות שלה לא היו לה מתחרים. אלא שהשנים הללו, לצערנו, חלפו. משהו קרה שם לשווארמה, ועכשיו זה כבר לא זה. צריך להמשיך לחפש.
לעזרתי, כמו תמיד, באים הקוראים. הם ששולחים אותי למקומות המוצלחים יותר. כך היה גם עם רוני, שהעביר לי במייל המלצה חמה במיוחד על שווארמה חדשה שנפתחה בבית אשדר, ברחוב יגאל אלון בתל אביב.

לא יכול לעמוד בפיתוי. ובכל פעם שהיה נוגס מהפיתה הטרייה, שבתוכה שכבו נתחים רבים של כבש שנקטף זה עתה מהשיפוד הענק, היה חיוך גדול ומתוק עולה על פניו. ככה זה עם אוהבי אוכל הרחוב המשביע הזה. מי שאוהב, אין לו גבולות.
מובן שבאותו יום כבר התייצבתי ב"מפגש המנגל" שבבית אשדר, לא לפני שעשיתי עשרה סיבובים בכל האזור כדי לחפש חניה, וכשלא מצאתי עשיתי את מה שעושים כולם: חניתי באדום-לבן. זה עלה לי כמעט 600 שקל, מחיר הגרירה, שחרור האוטו והדוח שבדרך. ראו הוזהרתם. גוררי העירייה עובדים שם ללא לאות, ומכניסים כסף רב לקופת העיר. לפחות שלושה גוררים בו בזמן מעמיסים ופורקים מכוניות של מי שמתייאש וחונה במקום אסור.
אבל כשעמדתי מול שיפודי השווארמה הענקיים, עוד לא ידעתי מה מחכה לי, ולכן הייתי עליזה עד מאוד. הריחות שעלו מן המקום הזה אכן הזכירו את ריחות איסטנבול, והקבבים שהונחו על הגריל העלו את אותו עשן טוב וסמיך, שהופך את טעמם מסתם קציצות בשר למעדן הידוע.
מאחר שאני מבינה קטנה בעניינים האלה, לקחתי למומחים בבית שווארמה כבש בפיתה (20 שקל), שווארמה הודו בלאפה (24 שקל), לחמא עג'ון, שזו
ב"מפגש המנגל" יודעים גם יודעים, ותמורת 12 שקל מקבלים גן עדן בפה. כדי לבדוק במה מדובר גם הזמנתי מנה של פולקעס עוף עם תפוחי אדמה ועוד אחת של בשר בקר בירקות, שילמתי על הכל 110 שקל, וחשבתי שזה יום טוב במיוחד. מי שהולך ובידיו שקית עם כל הדברים הנפלאים הללו, לא יכול להתלונן.
התוצאות של הבדיקה הביתית היו מעורבות. השווארמה זכתה לתשבחות שכמותן לא שמעתי זמן רב. כך גם הלחמא עג'ון. התבשילים היו סתמיים עד מאכזבים, ומאחר שכל מגשית עולה 30 שקל, צריך לוותר עליהם מראש. לעומת זאת, אם גם אתם חובבי שווארמה, שווה להגיע ל"מפגש המנגל", לחפש חניה מוסדרת, ולהתמוגג. הם כבר היו שם מאז פעמיים, ופיהם מלא כבש והודו ודברי שבח והלל.
"מפגש המנגל", בית אשדר, יגאל אלון 90, תל אביב. טל': 03-5614858