מטיילים בשבועות: שמורת טבע הבונים ונחל תנינים
חוף הבונים הוא אחד החופים היפים בארץ, ובו מפרצים קרירים ושלל בעלי חיים. לא רחוק משם נמצא נחל תנינים - עוד אפשרות לטיול קליל בין אמות המים
בשמורת טבע חוף הבונים נמצא אחד החופים היפים בישראל. אל השמורה, הנמצאת סמוך למושב הבונים, ניכנס דרך מושב הבונים, לשם נגיע מכביש מספר 4 – צפונית לצומת פארדיס.
מקורו של החול בחופי הארץ בהרי אפריקה והוא הגיע לכאן דרך נהר הנילוס. דיונות של חול, בתוספת חומרי גיר ומינרלים, יצרו את רכסי הכורכר. מישור החוף של ישראל מעוטר ברכסי כורכר שמספרם הולך וקטן ככל שמצפינים. רכסים אלו הן עדות למפלסים השונים של הים התיכון בעבר. שמורת חוף הבונים מייצגת את עולם הטבע של רכסי הכורכר, שזהו נוף שכמעט ולא נותר לו שריד בארצנו.
בשמורה שני מסלולי הליכה עיקריים - האחד מעגלי והשני קווי. המסלול המעגלי (כשעתיים) עובר במספר נקודות וחוזר לחניה ואילו המסלול הקווי (כארבע שעות) עושה את דרכו עד לחוף דור. שני המסלולים מסומנים בשטח ובמפת האתר שבדפדפת המידע הניתנת בכניסה.
עולם החי במקום מכיל בעלי חיים שונים כמו שועל החולות וסרטנים. גם הצומח מגוון וניתן להבחין במקום בחבצלות החוף, נר הלילה, עדעד כחול, קורנית מקורקפת ועוד צמחים רבים אחרים, שהתאימו עצמם לתנאי המליחות והיובש השוררים במקום.
גלי הים המתנפצים אל רכסי הכורכר הביאו ליישור חלקם המערבי של הרכסים. הנוף שהתקבל דומה לשולחנות שטוחים, ושמו המקצועי הוא "טבלאות גידוד". ב"שולחנות" אלו קיים עולם ייחודי של צומח מימי כגון אצות ושושנות ים, ובעלי חיים כסרטנים, דגים ותמנונים. השמורה כולה מעוטרת במפרצים שחלקם מרופדים בצדפות. שימו לב – הצדפים הינם ערך טבע מוגן. הם הגיעו למקום לפני שנים רבות ומאחר ואין התחדשות של הצדפות, אין להוציא צדפות מהמקום.
מומלץ להתקדם במסלול על רכס הכורכר דרומה ולעלות לתצפית על השמורה והאזור כולו במעגל האבנים הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר בחוף. משם אפשר לרדת ל"מערה הכחולה". זהו סדק שנפער שנוצר מבליית רכס הכורכר על-ידי גלי הים. בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות השקיעה תוכלו לראות את הצבע הכחול שהמים מקבלים במערה.
חלקה הצפוני של השמורה הוכשר על-ידי רשות הטבע והגנים ומועצה אזורית חוף הכרמל כחניון יום ולילה. באזור זה תוכלו להקים אוהלים וליהנות מכל השירותים שהנופש צריך: מקלחות, מלתחות, שירותים ומזנון. הלינה במקום אפשרית - אולם יש לקבל פרטים על כך מהקופאי במקום. בחודשי הקיץ מתקיימים סיורים מודרכים, קבלות שבת, מעגלי מתופפים, פינות יצירה לילדים ועוד – לפרטים יש לפנות למוקד המידע של רשות הטבע והגנים "כוכבית ב.ט.ב.ע." (3639*).
בין טחנות המים
ואם התמלאתם געגועים לנחל, תוכלו להמשיך לשמורת טבע נחל תנינים. אל הכניסה לשמורה נגיע דרך צומת בית חנניה – מכביש מספר 4, דרומית לזיכרון יעקב. הנחל שקבל את התואר "אחרון נחלי החוף הנקיים" זורם איתן כל השנה. מי הנחל הכחולים וגדותיו הירוקים מתאימים למי שמחפש מסתור מחומו של הקיץ הישראלי.
שבוע אהבה לסביבה 2005 דורון ניסים
בעבר חיו במקום תנינים שהקנו לנחל את שמו. איננו יודעים מהיכן הגיעו התנינים למקום – האם עשו את דרכם מהנילוס דרך חופי הים התיכון, או אולי הרומאים הביאו אותם לטובת קרבות אדם-חיה שנערכו בקיסריה.
המבקרים בשמורה יוכלו להתרשם ממפעל המים המפואר שבמקום. בתקופה הרומית ולאחריה העבירו תושבי קיסריה מים מאזור הנחל, באמצעות אמת מים הקרויה בפינו "האמה הנמוכה". על מנת להזרים את המים באמה זו נבנה סכר מרשים וגדול מימדים. מאוחר יותר הוקמו במקום גם טחנות קמח.
במהלך הסיור ניתן לראות את שרידיהן של הטחנות ממספר סוגים - עדות לכמויות המים הרבות שהיו במקום בעבר ולאופן בו ניצל האדם אנרגיה זו. שביל הביקור עובר גם ליד מחצבות כורכר קדומות. מחצבות אלו שימשו להפקת חומרי בניין לאזור כולו. את אחת מהן מתאר אהוד מנור בשירו אודות נחל תנינים: "המחצבה שהתעטפה באור כסוף".
אחת ממחצבות
כורכר אלו הוסבה בימי החלוצים למחסן צינורות חרס כדי לייבש באמצעותם את ביצת הכברה שהיתה במקום. בעת החפירה נתגלו במקום צינורות חרס רבים שהוטמנו במחצבת הכורכר ובתעלות המים היבשות. והביצה? את הביצה ייבשו בסוף על-ידי פתיחת פתח גדול בסכר. דרך פתח זה זרמו המים אל הים ואז גם נפסק השימוש בסכר כמקור לאנרגית מים לטחנות הקמח.
נחל תנינים שמימיו נקיים מקיים בתוכו ועל גדותיו עולם עשיר של חי וצומח. סוגים רבים של דגים חיים במים, לוטרות, צבים רכים וצבי ביצה, חתולי ביצה, סרטנים ועוד. במים אלה ניתן למצוא גם צמחי מים כנופר צהוב ועל הגדות סמר, קנה ואשלים.
לרשות המבקרים עומדים שני מסלולים: מעגלי וקווי. המסלול המעגלי עובר באמות המים, בסכר ו"עושה סיבוב" בנחל תנינים ונמשך כשעה. המסלול הקווי ארוך יותר והוא ממשיך לאורך הנחל עד למוצא הנחל אל הים, סמוך לתל תנינים.
משך המסלול: כ- 4 שעות. ציוד: כובע, מים. דרגת קושי: קלה מאוד.
כתב: בועז תמיר, רשות הטבע והגנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
