משרד ההגנה הבריטי: חייזרים לא ביקרו פה
מחלקה נסתרת של משרד ההגנה הבריטי אספה במהלך השנים עשרות אלפי דיווחים על חוצנים וחלליות -רובם ככולם התבררו כשיגיונות. לאחרונה חשפו הבריטים את תיקי ה-X והמסקנה העגומה היא שחייזרים לא ביקרו פה בינתיים
תשכחו מסרטים הוליוודיים על חבורת גברים בחליפות אלגנטיות שחורות, המצוידים במיטב הטכנולוגיות כדי להילחם בחייזרים, בחוצנים, בחברים מכוכב אחר. תתעלמו גם מסוכן אף־בי־איי חתיך שאוחז בשותפה הנאה ומשוכנע ש"האמת נמצאת אי שם בחוץ." זה הזמן להתוודע למחלקה הנסתרת של משרד ההגנה הבריטי, אשר במשך עשרות שנים טיפלה בשכנינו מכוכבים מרוחקים, ולתיקים הסודיים שלה שנחשפו בשבוע שעבר. המחלקה, פקיד אחד בלבד למען האמת, תייקה כל דיווח של אזרחי הממלכה שטענו שראו חבר, במיוחד כזה מכוכב אחר, עד שקובצו עשרות אלפי תלונות כאלו. עכשיו המסמכים פתוחים לכל, וממאדים ועד נוגה היקום כמרקחה.
חשיפת התיקים החסויים משלימה מגמה שהחלה לאחרונה, עת הצהירה הכנסייה הקתולית שהאמונה בחיים מחוץ לכדור הארץ אינה נוגדת את ערכי הנצרות, והמשיכה ברשת חברתית לחובבי חוצנים שהקים מעריץ העב"מים הידוע סטיבן שפילברג. אז אמנם עדיין אין תשובה לגביע הקדוש של התעלומות: מה בדיוק התרסק על הקרקע בשנת 1947 ברוזוול, ולאן נלקחו מי או מה שניצלו מההתרסקות, אבל יש בהחלט הסברים מניחים את הדעת לתעלומות רבות אחרות. רובם ככולם כלל לא קשורים לחייזרים.
השנה ,1982 וחבורת בליינים עולזת לה בפאב במחוז קנט שבאנגליה. למחרת ממהר אחד הבחורים לדווח על חפץ מעופף שהותיר שובל של אורות אדומים וירוקים, אשר הבהב בשמים בזמן שחזר לביתו. צוות המחלקה (כן, אותו פקיד) מיהר לבחון את התופעה, רק כדי לגלות שמדובר במטוס שעשה את דרכו לנמל התעופה גאטוויק, כפי שהוא נראה מבעד לעדשות רוויות האלכוהול של אותו בחור.
מקרה נוסף: השנה ,1981 וגבר צעיר רואה אור בהיר במיוחד מכה בקרקע ומתנפץ לאלפי כוכבים קטנים, בשעה שהוא נוסע בכביש מהיר בשעת לילה. הפקיד מיהר לבחון את התופעה וחשף: מדובר בברק שהיכה בקרקע בחודש נובמבר חורפי במיוחד. פתיחת התיקים הסמויים כנראה מוכיחה שחייזרים וחלליות מעופפות הם הרבה יותר נפוצים משחשבנו, אבל לא במציאות, כי אם בעיקר במוחם ובדמיונם של אנשים.
ההתרגשות שעורר הפרסום המוקדם בקרב שוחרי עב"מים ברחבי העולם הפכה לסוג של אכזבה. שטף הדיווחים לא התרגם להכרה בכך שיש משהו שם בחוץ אלא ההפך, התגלה שהמומחים מטעם משרד ההגנה דווקא מצאו הסברים הגיוניים למרבית התעלומות הגדולות. "אכן יש לא מעט תופעות משונות בשמים," מסביר ד"ר דיוויד קלארק, שמוגדר במשרד ההגנה כמומחה להיסטוריה של עב"מים, "אבל יש מגוון עצום של הסברים
התשובה הזו מלבה את ההתמרמרות בקרב המאמינים,הטוענים כי המשטרה לא חקרה כלל את הדיווחים אלא רק קטלגה אותם. אבל איך בדיוק חוקרים תלונות של אנשים שראו אורות ביער לפני 30 שנה? "זה כמו לרדוף אחרי רוח רפאים," מסביר אבי בליזובסקי, עורך האתר לעניינים מדעיים "הידען," "בגלל זה פשוט לא היה טעם לחקור." ובכלל, אם מדובר רק בתופעות טבע מרהיבות עין, מדוע המשיך משרד ההגנה לתעד בדקדקנות כל דיווח, הזוי ככל שיהיה? "הם בכלל לא היו מעוניינים במשמעות המדעית, רק בהיבט הביטחוני של העניין," עונה קלארק, "הם רק התעניינו לדעת אם זה מטוס ריגול רוסי. ברגע שהבינו שזה לא מטוס אויב, זה כבר לא עניין אותם."
אך יש בתיקים גם פרשות חסרות הסבר כמו זה הידועה כ"רוזוול הבריטי." בדצמבר 1980 צפו חיילים אמריקנים שהוצבו בבסיס צבאי ליד יער רנדלשאם, ב"חפץ מואר הנוחת בין העצים." קצין בכיר שהיה עד לתקרית לא היסס להעיד בפומבי וההתעניינות בעצם הבלתי מזוהה צברה תאוצה ותיאוריות שונות ומשונות. עם זאת הממשל סבר שאין לו מה להסתיר בעניין זה ובשאר הפרשיות והצטרף בכך לשורה של מדינות שפרסמו במהלך השנים את התיקים הסודיים שלהן. בארצות הברית, למשל, הועברו כבר בשנת 1969 כל תיקי העב"מים של "פרויקט הספר הכחול" למחקר באוניברסיטת קולורדו, שהסיק מסקנה דומה לזו של הבריטים.
כשחשפה צרפת את התיקים שלה, לפני שלוש שנים, לא לקחו שם סיכונים. שורה של גברתנים חמושים אבטחה את מטה סוכנות החלל הצרפתית ביום הפרסום, "כדי לסנן עב"מולוגים לא מוזמנים" שאולי ירצו למחות על הממצאים. גם כאן היו רוב הדיווחים מפוקפקים ביותר, כמו זה של האישה שראתה "חפץ דומה לגליל נייר טואלט מעופף." מנגד, כרבע מהדיווחים קילו סיווג ,D שמשמעו "למרות מידע ונתונים טובים או טובים מאוד, אנחנו עומדים בפני משהו שאיננו יכולים להסביר," כך לפי ז'אק פאטנט, שעומד בראש המשרד לחקירת "תופעות אירו-חלליות לא מזוהות."
התשובות שמשרדו נתן לשאלות בדבר קיומם של חיים מעבר לכדור הארץ, היו בדיוק השמן למנועים של מי שמשוכנעים שהממשלה מסתירה מהם משהו. "אין לנו קצה של הוכחה שמאחורי התופעות הלא מוסברות עומדים חייזרים," הוא הצהיר, אבל מיהר לסייג "אבל מנגד, גם אין לנו הוכחה שלא."
ואכן, על אף שאפשר להסביר לפחות 90 אחוז מהמקרים בתופעות טבע או פשוט בחוסר אמינות מספקת מצד המדווחים, עדיין נותרים בין חמישה לעשרה אחוזים שאי אפשר להסביר. "חמישה אחוזים הם המון," מסביר חנן סבט, יושב ראש משותף של העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים. "יש יותר מ-5,000 פריטים שמקורם מחוץ לכדור הארץ שנחקרו במעבדות נחשבות בעולם, ואלה רק הפריטים שבידיים פרטיות. הממצאים האמיתיים נמצאים בידי ממשלות שלא חושפות אותם."
ממה הן חוששות?
"אפשר לפתח בזכות המידע הזה טכנולוגיות חדשניות, נשק משוכלל, זה מידע צבאי רגיש. אפשר להפיק מהם המון, הרי הדברים האלה אפילו לא טסים על דלק. וחוץ מזה, אי אפשר לחשוף הכל בבת אחת, תארו לכם איך יגיבו אנשים לידיעות על חיים אחרים ביקום, אם זוכרים שאחרי שידור תסכית הרדיו של אורסון וולס, 'מלחמת העולמות,' אנשים יצאו לרחובות עם נשק. דברים כאלה צריך לטפטף לציבור לאט לאט."
אבל הדמיון לא פועל בחלל ריק. עובדה ידועה היא שמספרם של דיווחים על מקרי התקלות בעב"מים קופץ קפיצה חדה כשהנושא מקבל חשיפה עמוקה בתרבות הפופולרית, באמצעות סרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה. בשנת ,1977 השנה שבה עלה לאקרנים סרטו של סטיבן שפילברג "מפגשים מהסוג השלישי," הוכפל מספר הדיווחים על עב"מים לעומת השנה שקדמה לה. לא במקרה רבים מאלה שתיארו את עצמי החלל שראו, ציירו עצמים דומים מאוד לאלה שנראו בסרט.
אז אולי יש כאן בכלל קונספירציה עולמית של סוכני התרבות בעולם, של שליטי התעשייה שמרוויחה עשרות ומאות מיליוני דולר מהמשך העיסוק בנושא, בסרטי קולנוע, בסדרות טלוויזיה ובספרים? הגלים שהיכתה החשיפה הסנסציונית כביכול של תיקי האיקס הבריטיים, מרמזים שאכן כך, הקהל לא מעוניין באמת המדעית אלא בייצוג הקל והבידורי של אותה אמת.
ובכלל, "האמונה בעב"מים היא תופעה שצריך לבחון באמות מידה דתיות, ולא מדעיות," טוען ד"ר נוח ברוש, ד"ר לאסטרופיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ומנהל מצפה הכוכבים במצפה רמון. "האמונה בעב"מים היא מעין דת, יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים ולא מבינים, לכן קל לנו לחפש שם את התשובה. וכמו בכל דת, האמונה היא המרכיב העיקרי, לרוב בלי כל קשר למציאות."
לתיקים המלאים
נא להמתין לטעינת התגובות
