סוף לתעלומה: סטונהנג' שימש כבית קברות
תפקידו של אתר העמודים בסטונהנג' שבדרום אנגליה היה מקור לאינספור השערות. כעת ארכיאולוג בכיר קובע: מדובר באתר קבורה לבני מלוכה משנת 3,000 לפנה"ס
אתר סטונהנג' באנגליה theqarethwiscombe באישור cc ו-by
פסק הדין הזה, ששפך אור על התעלומה שהזינה לא מעט השערות, נחרץ על ידי הפרופ' לארכיאולוגיה מייק פארקר-פירסון מאוניברסיטת שפילד. הוא ביצע עבודת תיארוך, בסיוע ה"נשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי" בארה"ב, תוך שימוש בטכניקת פחמן-14 רדיואקטיבי, כדי לקבוע את גילם של שרידי עצמות האדם שנשרפו ונקברו באתר.
פירסון מסר כי תחילת הפעלת בית הקברות היתה לערך בשנת 3,000 לפנה "ס, והשימוש בו נמשך יותר מ-500 שנה. "בני האדם נקברו שם רק בין 2,700 ל-2,600 לפנה"ס", הוא אמר, "לפני שהאבנים הענקיות שכולם מכירים הוצבו במקום".
ערימה קטנה של עצמות אדם שרופות ושיניים נתגלו באחת החפירות במיתחם, והמימצאים תוארכו לתקופה שבין 3,030 ל-2,880 לפנה"ס. כמו כן, נתגלו שרידי אדם בחפירה אחרת, והחוקרים דיווחו כי במקרה אחד לפחות מדובר באישה, כבת 25.
הצבת האבנים הענקיות נועדה לסמל כי מדובר ב"מיתחם המתים", וקרוב לוודאי שהאנשים שנשרפו ושרידיהם נקברו שם היו מיוחסים, נכבדים במיוחד בחברה שחיה באזור. "לבטח לא נקברו שם אנשים מפשוטי העם, זה היה אתר קבורה יחודי ובלעדי לנכבדים", הודיע פירסון.
"הם כנראה היו בני משפחת מלכים, אולי משפחה יחידה, שושלת אחת של שליטים. הטקסיות שליוותה את
קבורתם נועדה לסמל שהם מעין בני אלמוות".
על פי ההערכות נקברו באתר סטונהנג', שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, כ-240 בני אדם. שרידי האנשים נתגלו עוד בשנות ה-50 של המאה ה-20, ונשמרו במוזיאון סמוך לאתר. רק 40 אחוז מן האבנים הענקיות המקוריות שהוצבו במקום - כלומר, רק 17 שרדו, ומדי שנה פוקדים את המקום קרוב למיליון מבקרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
