אלטרנטיבה רוחנית בדמות צפרדע
רעידת האדמה שהתרחשה ביפן ב-1995 קיבלה בעיני רבים ממדים אפוקליפטיים, עוררה פחדים קמאיים והניעה תהליכים שאין מהם חזרה. מיכל דליות-בול, מומחית לתרבות יפן, על "ריקוד האדמה", קובץ הסיפורים של הרוקי מוראקמי שנכתב בעקבות האסון
הסיפור 'צפרדע-קון מציל את טוקיו' הוא אחד משישה סיפורים הכלולים באוסף הסיפורים 'ריקוד האדמה' מאת הרוקי מורקאמי, המתארים את עוצמת ההדף הרגשי של רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה באזור העיר קובה ב-17 בינואר 1995. מעין אלבום קונספט. אומה שלמה שצפתה בתמונות ובשידורים מאתר הרעש באמצעי התקשורת, חשה הזדהות עמוקה עם האסון הקולקטיבי שפקד את יפן ללא התראה.
אבל הסיפורים אינם עוסקים בהזדהות עם הפחד והכאב הפיזי של הקורבנות ועם תחושת האובדן וההרס. על רקע של משבר חברתי ולאומי בעקבות מיתון כלכלי מתמשך מאז ראשית שנות התשעים ובצל סוף המילניום המתקרב, אסון הטבע קיבל בעיני רבים ממדים אפוקליפטיים. עד מהרה מתברר שהאדמה שהתהפכה בקובה כאילו הפכה גם את קליפת חייהם של הגיבורים וחשפה שברים עמוקים, תלישות ובדידות. כמו פעולת טרור קטלנית, רעידת האדמה עוררה בכל פחדים קמאיים והניעה תהליכים שאין מהם חזרה.
הסיפור על 'צפרדע-קון' הוא היחיד באוסף הרומז אל האיום העתידי שציפה לאזרחי יפן שבועות ספורים מאוחר יותר כאשר טרור של בני אדם עמד להכות בהם. בעשרים במרץ 1995 חברי כת אום שינריקיו פיזרו גז סרין ברכבות התחתיות של טוקיו. יותר מאשר העובדה שההתקפה הטרוריסטית התרחשה במדינה בעלת שיעור הפשע הנמוך בעולם, יותר מהעובדה שהמשטרה לא הצליחה למנוע את התכנון והביצוע של פעולת הטרור, העובדה שבין חברי הכת לא נמנו רק פליטים מהשוליים העלובים של החברה היפנית זעזעה את יפן.
על שורות הכת ובין המפַגעים נמנו אנשים משכילים - רופאים, מהנדסים ומדענים, חלקם נושאי משרות ציבוריות בכירות לשעבר. האירוע עורר תהיות עמוקות ביפן, כיצד ייתכן ומדוע לא השכילה החברה להעניק לאנשים הללו חזון משכנע ומשמעותי יותר של החיים והעתיד שלהם, כך שהם בחרו ללכת בעקבות הזיית סוף המילניום, נבואת שקר של ראש כת כריזמטי.
העתיד של הסיפור הוא העבר של הקורא. לחוצים עד מחנק בפסק הזמן הצר שבין האסונות, הקוראים יוצאים למסע בדמיונו של מוראקמי. מסע שמעצים את התובנות שלהם על מהותו וגבולותיו של טרור. "טרור אמיתי" מצטט מוראקמי את ג'וזף קונרד, "הוא טרור שסוחף את דמיונם של האנשים".
מוראקמי כותב מראשית דרכו כסופר על יפן שאחרי עידן האידיאלים שעבר מן העולם עם התפוגגות ההדים האחרונים של מרד הסטודנטים בסוף שנות השישים. בספריו הוא מתאר חברה שבה הפרטים מתפקדים לכאורה מצוין בתוך מערכת כלכלית-פוליטית משומנת היטב ובעצם מדחיקים חוסר עמוק ועקבי שנוכח כצל בחייהם. מוראקמי מטיח אצבע מאשימה כלפי המערכת הפוליטית-כלכלית היפנית כלפי הזרועות בלתי נראות של השלטון שאינו הממשלה ואינם העסקים ואינם התעשייה או התקשורת אבל היא כולם ביחד - מערכת שמקדשת חומרנות ותועלתנות מעושה ובכך מרדימה את הספקות ומוחצת את החריג. מערכת שאינה מציעה שום רשת ביטחון לכל האנשים שנמצאים מחוץ למעגל החברתי המרכזי של החברה ומחפשים להבין את המשמעות של הקיום שלהם מחוץ לתרבות הצריכה המשתוללת ברחובות.
בסיפור על צפרדע-קון, ההצלה מבדידות, ייאוש וניכור בחברה כזו, מגיעה מעולמות מצוירים דמיוניים וילדותיים בצורת של צפרדע. לא סתם צפרדע, אלא אינטלקטואל משכיל, בעל חוש הומור, מעין מלומד אקסצנטרי אמון על הספר ועל החרב, אבל גם חסר שיניים וחסר 'ביצים' - עניין שצפרדע מוצא משעשע במיוחד.
צפרדע הוא ענק מאיים בנוכחותו, אבל גם דורש שקאטגירי יקרא לו בכינוי החיבה צפרדע–קון - סיומת
אלא שבסוף הסיפור צפרדע מת מיתה איומה. הוא אמנם נלחם בתולעת, סמל לאסון הממשמש ובא על טוקיו, ומצליח לעצור אותה לזמן קצר בלבד, אך הוא אינו מצליח להרוג אותה. העייפות משתלטת על צפרדע והוא נכנע לה. כמו בחזיון אימים הוא נאכל מבפנים כאילו על ידי חומצה כימית מעכלת ועובר תהליך מזורז של הירקבות. מתוך גופו יוצאים נחילים של רימות וחרקים הפושטים על כל החדר וחודרים לכל נקבובית וחור בגופו של קאטגירי ולכל חריץ בחדר. הסיפור הפנטסטי והאופטימי על הקשר בין קאטגירי וצפרדע שהייתה בו תקווה להיחלצות מתוך מפסידנות כרונית מתפוצץ כמורסה.
המוות הנוראי של צפרדע הופך את הסיפור לטענה על האבסורדיות והייאוש בחיים. צפרדע הוא התגלמותה של התקווה - של קאטגירי, של יפן. עם מותו, התקווה מתה כמו בדיחה גרוטסקית, והייאוש החי בתוכה פורץ החוצה בכיעורו.
'צפרדע-קון מציל את טוקיו' הוא סיפור פנטסטי שדן בצורה גלויה וברורה בפחד הקמאי מפני כוחות טרור בלתי נשלטים. אבל באופן עמוק יותר זוהי קריאה לעזרה ולהצלה מבדידות וריקנות בעולם חומרני וביקורת על חברה שבה לא נותר לאנשים אלא להיתלות בדמות של צפרדע כמו היה נביא אמת יחיד בעירו.
מיקי דליות בול היא מומחית ללימודי יפן. היום (29 במאי) היא תרצה בכנס של בית הספר ללימודים רב תחומיים, המכללה האקדמית בית ברל, בנושא תרבות פופולרית: חוקים של חוסר סדר, גבולות משתנים, מציאויות מתהוות, זהויות חדשות. הכנס יתקיים בסינמטק תל אביב החל מ-9 בבוקר ועד 17:00. הכניסה חינם
נא להמתין לטעינת התגובות
