מה מסתתר בתוך הקלטת?
בין ליצן לרקדן, חלק מקלטות הילדים שוטפות אותם בתכנים בעייתיים: מפרסומות סמויות ועד שוביניזם מסורתי. המומחים ממליצים: לצפות עם הילד בקלטת
הביקורת הנמתחת על מקומן של קלטות הדי-וי-די בחייהם של ילדים קטנים אינה מפתיעה כלל. בתחילת החודש הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בסך כ-100 מיליון שקל נגד הוצאות "הד ארצי", " קלסיקלטת" וחברות אסם ושטראוס-עלית, בטענה לפרסום סמוי של מוצרים בקלטות ילדים.
לטענת התובע אבשלום שרון, אב לשלושה ילדים בני שנתיים וחצי עד שבע שנים, החברות המפיקות את הקלטות והחברות המפרסמות בהן כוללות בקלטות המיועדות לילדים מסרים פרסומיים בוטים, בלי שהילדים ואף ההורים מודעים לכך. כך למשל, בקלטת "סבא טוביה" מחלק הסב לילדים ביצי הפתעה של "קינדר". בקלטת מסדרת "טיף וטף" פנינה רוזנבלום רוחצת ומטפחת את הילדים בתכשירי "חן לתינוק" מתוצרתה, ובקלטת "חיות ופזמונים" שרון חזיז משוחחת עם הפרה המצוירת, שהיא הסמל של "שוקולד פרה".
לתביעה צורף דוח שבדק 31 קלטות ילדים, ובכולן נמצאו מסרים פרסומיים. בין הקלטות: "פסטיגל 2006", " חיבוקי", " מעשה בחמישה בלונים" ו"איתמר מטייל על הקירות". בקלטות אלה ואחרות נמצאו מסרים פרסומיים של חברות ומותגים כמו אסם, רנו, נירלט, סופר עץ, חמישה נגרים וטויס-אר-אס. באופן דומה, בקלטת של "יניב המגניב" שהוציאה השנה חברת "הד ארצי" כל הילדים לבושים בבגדים של חברת פוקס, וב"כבשה שושנה בגן האותיות" חילק משה דץ לילדים המבורגרים של בר בורגר.
"קלטות הדי-וי-די לילדים, כמו תוכניות הטלוויזיה, הפכו לכלי להעברה של מסרים פרסומיים וסטריאוטיפים", קובעת פרופ' ענת פירסט, דיקאן בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה, חוקרת מובילה בתחום היחסים המורכבים שבין המסך לבין ילדים קטנים. "מספיק לראות תוכניות למבוגרים כדי להבין עד כמה רחבה התופעה.
למשל, בסדרה 'סיינפלד' פרסמו ללא הפסקה דגני בוקר, ואם לא די בכך, מי שהביא לחברה מספר קופסאות ריקות של אותם דגנים, קיבל מוצרים פרסומיים של סדרת הטלוויזיה. אם המסרים הללו קיימים בתוכניות למבוגרים, על אחת כמה וכמה הם קיימים גם באלה לילדים".
ד"ר שילה טוענת כי הדמויות בקלטות בעלות השפעה גדולה על ילדים, והן הופכות למציאותיות מבחינתם. "בגלל זה ברגע שילדים רואים מוצרים מסוימים בקלטות, הם בהחלט עשויים להגיד שהם רוצים את אותו דבר", מסבירה ד"ר שילה.
אולם הבעיה לא נעצרת רק בשטף המסרים הפרסומיים המועברים לילדים באמצעות הדמויות האהובות עליהם. קלטות הילדים יכולות להכיל גם סטריאוטיפים שונים. מחקרים הראו כי הטלוויזיה משגרת מסרים מפורשים על האופן שבו נשים וגברים מתנהגים בחברה, ומשקפת תפיסה דומיננטית בחברה שלפיה נשים מוצגות ככנועות וגברים כדומיננטיים.
מחקרים אחרים הראו שהטלוויזיה עדיין דבקה בסטריאוטיפים של תפקידי מינים, שלפיהם נשים הן עקרות בית תלותיות ורגשניות בעוד הגברים הם המפרנסים, התומכים בהן. בקלטת "הסבתא של אפרים" ובה שיריה המוכרים של לאה גולדברג, מוצגות שתיים משכנותיה של הסבתא, שמגלמת רבקה מיכאלי, ככובסות מומחיות.
"קיימת חלוקת תפקידים ברורה בחברה הישראלית, בעיקר כי אנחנו חברה במלחמה, ורבים מאמינים שנשים לא מבינות במלחמה ולא יכולות להיות קרביות. לכן ברור שחלוקת התפקידים תתקיים גם בקלטות הילדים, אם כי בצורה בוטה פחות מבעבר", טוענת פרופ' פירסט.
בקלטת "איציק הקוסם" אמנם מקפידים להימנע ממסרים פרסומיים, והמצרכים לאפיית העוגה נמצאים בקופסאות נטולות סימנים מזהים, שתכולתן נכתבה בכתב יד. עם זאת, לדברי פרופ' פירסט, מונצחים
כאשר הוא צריך לנקות את הבלגן שעשה במטבח, הוא טוען שאינו יודע כיצד ומבקש ממנה שתעזור לו. בפועל, הפיה היא שמנקה ורק אחר כך נכנס גם איציק הליצן לפעולה עם הילדים. אין פה חריגה מהתפיסות הבסיסיות ביותר של החברה הישראלית. היא פיה, ואת הכל היא עושה כבמטה קסם, ואילו אותו צריך ללמד".
גם בדיקה של המשתתפים בקלטות הילדים חושפת את הסטריאוטיפים המגדריים. בחלק ניכר מהקלטות מספר הבנות המשתתפות רב ממספרם של הבנים, והפער אף בולט יותר כשהם רוקדים ושרים. "כשאיציק הליצן שר עם כל הילדים, רואים שיש יותר בנים מבנות, וכשהוא שר לבד רוקדת מאחוריו להקה של בנות עשרה פלוס", מסבירה פרופ' פירסט. "בעוד הוא שמנמן, הרי שהן בעלות מבנה גוף רזה וחתיכי. בסופו של דבר המסר המועבר הוא שנשים צריכות להיות רזות, אם כי לא אורקטיות". באופן דומה, בקלטת "טולי בלבולי בממלכת המוזיקה" מופיעה רק בת אחת, הבובה טולי בגילומה של דנה דבורין.
קלטות גם יכולות להיות בעלות מסר חינוכי?
"בהחלט", טוענת ד"ר שילה. "כמו שיש ספרים איכותיים יותר ופחות, גם יש קלטות המכילות מסרים חינוכיים. הקראת סיפור היא חוויה משותפת של ההורה והילד, ובה ההורה יכול להסביר מילים או לענות על שאלות. באופן דומה, בקלטות עלול להיות חוסר התאמה בין המסר לבין מה שמוצג בפועל על המרקע. כשהילד מופגז בגירויים ויזואליים, על המבוגר לתווך ולעבד את המסרים. אסור לתת לילדים קטנים לצפות לבד בקלטת, וחשוב לפחות בצפייה ראשונה להנחות אותם".
הגננת גלדיס גלוסקה מ"גן תומר" בנאות אפקה מסכימה לדברים. "חשוב להתאים את הקלטת לגיל של הילד ולחדד את המסר שרוצים שיקלוט, הרי אפילו סיפור כיפה אדומה עלול להיות מפחיד", אומרת גלוסקה, "בגן אני דואגת ללמד אותם נושא, ולסיכום אנחנו צופים בקלטת. כך למשל הם למדו את סיפורי התורה, ובסוף ראו את 'יוסף נסיך החלומות' ואת 'נסיך מצרים'. גם אז, על אף שהם כבר הכירו את הסיפור, חלקם בכו כששמו את משה ביאור וכשהשליכו את יוסף לבור.
"אנחנו לא מכריחים את הילדים לצפות בקלטות, ואני נוכחת לאורך כל הצפייה. כך אני יכולה לצפות בהבעות הפנים שלהם, ולהבין מה הם מרגישים. לא פעם הם ניגשים אליי ואומרים לי שעצוב להם. היתה ילדה שהתקשתה בצפייה בקלטת של 'יוסף והחלומות', לכן נתתי לה את הסרט הביתה שתצפה בו שוב גם עם ההורים". לדברי גלוסקה, דווקא המסרים הפרסומיים בקלטות לא מפריעים לה. "הילדים לא עושים את הקניות בבית", היא אומרת ומוסיפה: "אני דווקא שמה לב שהם מודעים למסרים השונים, וגם יודעים להתנגד להם. למשל, כשהם רואים בקלטת ילד שאוכל במבה הם מיד אומרים שזה לא בריא".
באופן לא מפתיע, קלטות גם יכולות להכיל מסרים חשובים במיוחד, שלעתים ההורים בעצמם מתקשים להעביר לידיהם. הקלטת "בנצי" מסבירה עד כמה טוב להיות שונה, ובעקבות ההצגה המצליחה "יעל לומדת לשמור על גופה", יצאה לאחרונה הקלטת "החברים של יעל", שבה לומדים הילדים לכבד את עצמם ולדעת לומר "לא" כשפוגעים בהם.
הקלטת מגדירה לילדים גבולות, מה מותר ומה אסור, ומסירה את המבוכה מהנושא. "זו קלטת מצוינת בעלת מסר חשוב, אבל צריך להקפיד שבפעם הראשונה לא יצפה בה הילד לבד", אומרת ד"ר שילה. "הנכדה שלי בת ארבע צפתה בקלטת, והיתה מרותקת. הקלטת מצליחה להציג סיטואציות מרתקות, ועורכת להן סיכום במלל ובשיר. זו חוויה מחנכת וגם מהנה".
האם אין גיל שבו מוקדם מדי להתחיל לדבר עם ילדים על הטרדות מיניות?
"תמיד תעלה השאלה מתי נכון להתחיל לדבר על נושאים כאלה. אני מאמינה שאם עוסקים בנושאים שהם חלק מחייו של הילד, או שעלולים להיות חלק מחייו, ואם יש תיווך נכון - זו חוויה נכונה ובריאה שמגינה על הילד ולא פוגעת בו. צריך להציב לילדים תמרורים, בדיוק כמו שאומרים להם לא לחצות את הכביש. אם פעם היינו צריכים להזהיר את הילדים מפני נחשים או מפני פגיעה של מכוניות, האיומים היום השתנו. זהו סוף עידן התמימות".
נא להמתין לטעינת התגובות
