מדוע נשים מנתקות בין חיי המין לחיי הרגש?
נשים מפחדות להתמסר באופן טוטאלי ולכן הן מתפצלות לשניים: את חיי המין שלהן הן מעניקות לגבר אך את הלב הן פותחות רק בפני חברה קרובה, ידיד הומו או מטפל. אירי ישראלי רושין
נשים רבות מחלקות את עצמן לשניים לא רק אנרגטית אלא גם בפועל, בחייהן, והן מעניקות את לבבן לאדם אחד ואת גופן לאדם אחר. הן אינן מודעות לכך שהן שומרות על הקשרים המקבילים הללו לאורך שנים רק כדי להגן על עצמן מן הסיכון שבהתמסרות טוטאלית לאדם אחד. מעצם ההתגוננות מפני ההתמסרות לאדם אחד, הן מגינות על עצמן, מבלי דעת, מפני אחדות פנימית שלהן עצמן.
אחדות פנימית בין הרגש למיניות היא מצב עוצמתי ביותר. הוא יוצר שמחה והתרוננות בכל הגוף. הוא נותן הרגשה של יכולת אדירה והיי. בני האדם מרבים להשתוקק לעוצמות, אך ממעטים להסכים להימצא בהן. מצב עוצמתי מפחיד אותנו. אנחנו מעדיפים לברוח ממנו במהירות. כשאנחנו נמצאים בחוויה של עוצמה פנימית אנחנו מתרוצצים כעכברים בסוגר מבלי לדעת מה לעשות בכל העוצמה הזו, ומהר מאוד מוצאים פתרון כיצד לשבור את האחדות ולהחליש את העוצמה. אנחנו מאמצים לנו איזו מצוקה מזדמנת, שתפיל אותנו מן הגבהים, או מסממים את עצמנו באמצעות אכילה, שתיית אלכוהול או סמים.
נשים מפחדות להרגיש טוב. כשהן מאושרות הן מרגישות שרצוי מאד שהחגיגה תופסק מיידית. הן לא סומכות על עצמן במצב של אושר. כשהן נמוכות ברוחן הן מרגישות יציבות ואחראיות. כשהן בהיי, הן חוששות מעצמן שמא לא תצלחנה להישאר נאמנות לביתן ולתפקד בו כהלכה. כשהן מדמות את עצמן מאושרות הן רואות בדמיונן כיצד הן פורצות את כלובי הזהב שלהן ובורחות אל החופש. מסיבה זו, הנשים חוצות את עצמן באזור המותניים ומפרידות בתוך עצמן את המיניות והרגש. כך הן בטוחות ומוגנות מפני האושר. החופש נשאר אצלן בגדר חלום מתוק שאפשר להתגעגע אליו בערגה, לדבר עליו בדמעות ולעולם לא לחוותו.
כאמור, האישה המחלקת את עצמה בתוכה, מחלקת את עצמה גם בעולמה החיצוני. במקביל לנישואיה תמיד תהיה לה חברה קרובה, גלויה או סודית, או חבר נפש, ידיד הומוסקסואל או מטפל - אדם שבפניו היא תפתח את ליבה ותעניק לו בבטחה את כל רגשותיה. מעצם פיצולה היא שומרת לעצמה תמיד פתח
אשת האיש טוענת שאינה יכולה לסמוך על על הגבר שלה כמי שרוצה או שיכול להכיל את רגשותיה, ובעצם היא זו שדוחה את האפשרות שלו להתפתח רגשית ולהיפתח כלפיה. היא חיה עם הגבר שלה בהכרזה של נאמנות אבסולוטית, בעוד שבתת מודע שלה היא מחזיקה במחבוא מזוודת חפצים אישית, ארוזה לשעת חירום. הגבר החושש תמיד לבריחתה של אשתו, שומר להגנתו על סגירותו הרגשית.
תפקידה של האישה בת ימינו נמצא בדיוק בנקודה קריטית זו - כי מכאן יימצא הפתח לשינוי החברתי המיוחל. האישה שתסכים להכיל את עוצמת האחדות שבתוכה, לעמוד מול הגבר שלה בגדולתה ולהתמסר לו ככזו, תשנה אותו ותגרום לו לכבד את עולם הרגש שלה ושלו עצמו. גבר שמכבד את עולם הרגש שלו לא יזדקק למלחמות כדי לפרוק את רגשותיו.
שלום בין חלקיה הפנימיים של האישה, יוביל לשלום בעולם המציאות.
אירי ישראלי רושיןהיא אמנית ומורה רוחנית, מפתחת השיטה הטיפולית - מודעות עצמית באמצעות גוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
