יאללה, תעמיסו: אסרף
חיליק גורפינקל, נרקומן של פתיליות, חוזר אל מנת הקוסקוס המיתולוגית בתל אביב ומגלה שהיא דהתה קלות
קוסקוס רובי קסטרו
מקומות שנדמה שהיו שם תמיד. אתה עובר בחוץ ואינך רואה אותם יותר. הם שם אבל אינם. ויום אחד אתה נזכר, או שם לב ונכנס.
בפנים בדרך כלל מחכה לך איש או אישה או שניהם. עייפים, מבוגרים, משועממים. המקום גם הוא נראה עייף.
אצל אסרף מחכים לך האדון והגברת אסרף. אדון אסרף אכן מנומנם מעט אבל אישתו לא. והמקום נקי ומסודר. מאוד. המלצרית מדברת ברוסית בטלפון ואומרת שאין כבש היום וגם לא מוח ולא לשון ולא מרק חרירה ואני תוהה
מתי יש.
מקבץ הנדבות הדתי שואל את המלצרית מה שלומה ומה קרה לה ברגל והיא אומרת שסתם, לא הספיקה לנעול נעליים.
האישה בשולחן מאחור מנסה להבין מחברתה מה היא בעצם אוכלת אם היא נמנעת מפחמימות. "קוסקוס זה לא טוב לך?" היא שואלת.
הקוסקוס עצוב. קצת אשכנזי אפילו. גם המפרום. וגם לא זול. 60 שקל למנה עם מפרום. הרומנטיקה של הפתיליות לא עובדת הפעם אבל אני לא ממש יודע מה להגיד. גם אני אדהה יום אחד.
עירי האהובה דוהה הרי כבר שנים, לפחות החלקים החביבים עלי יותר-שוק לוינסקי, התחנה המרכזית, אלנבי. אז מה. אלה הם החיים.
אסרף . קינג ג'ורג' 88. תל אביב. טל': 5223090 - 03
א'-ה' 11:30-17:00. כשר
נא להמתין לטעינת התגובות
