פיצוי ליולדת שלא חוסנה
אישה שלא קיבלה בזמן ההריון חיסון בשל RH שלילי, וילדה תינוק בריא, תקבל 150 אלף שקל מקופת החולים - כך קבע בית המשפט בפסיקה תקדימית של רשלנות רפואית
שרה היא אישה חרדית שנכנסה להריון בשנת 2001. בדיקות דם שהיא ערכה העלו תוצאה של RH שלילי, כלומר, שאין בדמה סוג של חלבון הנקרא גורם רזוס, ואילו אצל בעלה אותר RH חיובי.
במצב כזה קיימת סכנה: גופה של האם עלול לפתח נוגדנים ל-RH החיובי שעשוי להימצא בדמו של העובר. נוגדנים אלה עלולים לעבור במהלך ההריון מדמה של האם לדמו של העובר וליצור אצלו המוליזה – הרס של כדוריות הדם האדומות. מצב כזה עלול לגרום לאנמיה, שמובילה לסיבוכים ואף לנכות.
לפי נהלי משרד הבריאות, נשים עם RH שלילי אמורות לבצע במהלך ההריון שתי בדיקות דם שנקראות "COOMBS". האחת מבוצעת בתחילת ההריון, ואת השניה מקובל לבצע בשבוע ה-24 להריון.
כאשר שתי הבדיקות מראות שבדמה של האשה אין נוגדנים לגורם RH חיובי, נהוג לתת לה בשבוע ה-28 להריון, ולא יאוחר מהשבוע ה-32, חיסון שנקרא "אנטי D", המונע את יצירת הנוגדנים. חיסון זה ניתן פעם נוספת מיד לאחר הלידה, אם מתברר שבדמו של העובר אכן מצוי גורם RH חיובי.
ואכן, בתחילת ההריון הופנתה שרה על ידי הרופאה שלה לבדיקת COOMBS ראשונה, שהעלתה כי היא אינה נושאת בדמה נוגדנים ל-RH חיובי. בשבוע ה-25 היא הופנתה לביצוע בדיקות דם שגרתיות, אך היא ביצעה אותן רק בשבוע ה-32 להריון.
על אף שהיה עליה לבצע בשנית בדיקת COOMBS, הבדיקה כבר לא נעשתה. את הביקור הבא אצל הרופאה ערכה שרה בשבוע ה-34 להריון, ואז הן לא דנו בסוגיה. בהתאם לכך, היא גם לא קיבלה חיסון אנטי D עד למועד הלידה.
בחודש נובמבר באותה השנה ילדה שרה תינוק בריא. מיד לאחר הלידה ניתן לה אמנם חיסון אנטי D, אלא שבהמשך התברר כי מאחר שלא קיבלה את מנת החיסון הראשונה בזמן, גופה פיתח נוגדנים ל-RH חיובי. המשמעות: מעתה ואליו, בכל הריון עתידי, יימצא העובר בסכנה לפתח מחלה המוליטית.
שרה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים שהעסיקה את הרופאה המטפלת. השופט קבע כי הרופאה לא הצליחה להוכיח שהיא הפנתה את שרה לבדיקת COOMBS בשבוע ה-25 להריון, מפני שבמהלך המשפט לא נמצא כל תיעוד כתוב שיעיד על כך. בנוסף, לא נמצאו עדויות על כך שעניין הבדיקה עלה במהלך הביקור שנערך בשבוע ה-34 להריון.
יתרה מכך, בית המשפט ציין כי גם אם הרופאה היתה מפנה את שרה לבדיקת ה-COOMBS בשבוע ה- 25 להריון, עדיין היתה מוטלת עליה החובה להסביר לכל מטופלת מהי טיבה של הבדיקה, מה חשיבותה, ומה תכליתו וחשיבותו של חיסון האנטי D. לאור כל אלה, השופט פסק כי הרופאה התרשלה במילוי תפקידה.
עם זאת, בית המשפט מצא פגמים גם בהתנהגותה של שרה, שביצעה את בדיקות הדם באיחור של 7 שבועות, ושניגשה לביקורת נוספת אצל הרופא רק בשבוע ה-34 להריון. השופט קבע כי פעולותיה אינן תואמת את הציפיה ממטופלת סבירה וזהירה.
לסיכום, קבע השופט כי מעבר לפיצוי של 150 אלף שקלים, תשלם קופת החולים 70 אחוז מהנזקים שייגרמו לכל ילד עתידי שהיא תלד ויסבול מהמוליזה כתוצאה מכך שבדמה של אמו נמצאים נוגדנים ל-RH חיובי.
הערה: המידע הרפואי נלקח מתוך פסק הדין, והוא אינו משמש תחליף לייעוץ רפואי.
עו"ד אבי שמואלי עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית
נא להמתין לטעינת התגובות
