הרשי: העיר המתוקה בעולם
יצרנית השוקולד הגדולה באמריקה הקימה עיר על טהרת השוקולד. זהירות: הביקור בה מזיק לדיאטה
כשהגעתי למקום לראשונה הרגשתי כמו באחת הסצנות מהסרט "צ'ארלי בממלכת השוקולד" -
העיר הרשי בפנסילבניה תומר נויהאוזר
הציניקנים בוודאי יחשבו שהעיר היא שלט פרסומת ענק למוצרי הרשי, כמו נשיקות השוקולד Hershey Kisses או חטיף הבוטנים Reese's, אבל אם מתעלמים מהפן המסחרי ומתמסרים ליופי של העיירה, כיף עצום מובטח למבקר.
לשוקולד עלית תמיד יהיה אצלי מקום של כבוד, אבל כשהסתובבתי ברחובות העיר, תחת הפנסים המעוצבים כ"נשיקות" המפורסמות, וכשנחתי על ספסל בצורת השוקולד המריר של הרשי, הבטן שלי הפליגה למחוזות אחרים.
רכבת הרים שצוללת לים שוקולד
בקרבת העיירה קם פארק ענק שגם הוא כולו מוקדש לשוקולד. אם בלונה פארק המיתולוגי בתל אביב ממתינה לכם קרוסלת התמנון, כאן תשבו בקוביות שוקולד מסתובבת או ברכבת הרים שצוללת לים של שוקולד.
גם הפן החינוכי לא נעלם - בכניסה לפארק הוקם מוזיאון השוקולד שהכניסה אליו היא בחינם. שם אפשר לראות ולהתרשם ממגוון מוצרי השוקולד, ללמוד על ההיסטוריה של הרשי ולהיכנס לרכבת השוקולד שתיקח אתכם למסע חביב דרך ההיסטוריה: מגידול פולי הקקאו, דרך העיבוד ועד ליצור השוקולד כפי שאנו מכירים אותו כיום. וכמו שאבא שלי נוהג לומר - אין ארוחות חינם - המסע מסתיים בחנות המזכרות של הרשי, בה נאלצות האמהות לרסן את פרץ הקניות ההיסטרי של ילדיהן.
מי שעייף מהביקור בפארק ורוצה ללון בעיירה יכול לעשות זאת במלון הרשי הסמוך - מלון 4 כוכבים שבכניסתו ניצבת יש מזרקה של - איך לא - שוקולד. בכל בוקר, אחרי שהחדרנית תסדר לכם את החדר, היא גם תפזר לכם נשיקות שוקולד על הכרית.
אבל העיירה הרשי, מפורסמת לא רק בגלל השוקולד שלה. מסתבר שיש לה את קבוצת ההוקי הטובה במדינה. לאחר שצרכתי כמויות אסטרונומיות של שוקולד, אני יכול לסכם את חווית הביקור בהרשי כך: כמו כל דבר בחיים הכול תלוי בכמויות - נכון שיש כאלו שטוענים ששוקולד הוא כמו נשיקה מאלוהים, אבל עם כל הכבוד לשוקולד, לא הוא זה שמשמין בסוף היום, אלא מי שאוכל אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
