קסם על יד כנרת
לכבוד פסח: טיול בין התצפיות, המרחצאות, ההתיישבות הציונית והאתרים ההיסטוריים שלאורך הכנרת • תיכנסו כבר לאוטו, וניסע
לכבוד חג הפסח הקרב - מסלול טיול בין תצפיות, טבע והיסטוריה, שלב אחר שלב.
אנו מתחילים את הטיול בתצפית המשקיפה על הגדה הדרומית של הכנרת ויישובי עמק הירדן. באופק נראים שיפוליה הדרומיים של רמת הגולן ומימינם מתנשאים הרי הגלעד שבממלכת ירדן. מצפה הוד ממוקם בגובה פני הים, ואילו הכנרת שוכנת בעומק של כ-200 מטרים מתחת למפלס הים.
בתצפית זו נוכל להתרשם מתבנית הנוף של הכנרת. הרים רבים סובבים אותה, ובין הרכסים לאגם משתרעת רצועת מישור. ביחד הם יוצרים את בקעת כנרות, שהיא חלק מעמק הירדן, המתחיל בחרמון ומסתיים בים המלח.
מאז ימי קדם היה האזור אבן שואבת לתרבויות האדם בשל השילוב של מקורות מים זמינים, אקלים נוח וקרקע פורייה. באתר "עובדיה" שליד קיבוץ בית זרע התגלו שרידי אדם קדמון מלפני כמיליון ו-400 אלף שנה. זהו האתר הקדום ביותר שנמצאו בו שרידי אדם מחוץ לאפריקה.
בתקופת הרומאים עברה בבקעת כנרות אחת הדרכים החשובות של האימפריה, ה-Via maris שקישרה
בביתניה עילית, אתר הזיכרון שליד המצפה, מונצחת קבוצת חלוצים שבראשית המאה ה-20 הקימו באזור מחנה עבודה. הם עבדו בסלילת כבישים בסביבה ויצרו קומונה שבה הווי חברתי ואידאולוגי ייחודי שהשפיע רבות על התפתחות ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל.
מצפה הוד הוקם לזכר האלוף מוטי הוד – ממקימי חיל האוויר ומפקדו במלחמת ששת הימים, יליד קיבוץ דגניה א. מכאן נמשיך למצפור יער שוויץ: נעבור את צומת אלומות וניסע עד לשלט המפנה אותנו לאכסניית הנוער, נפנה ימינה, ובהתפצלות ליד האכסניה ניכנס לדרך הנוף המובילה אותנו למצפור.
מנקודה זו נחוש את מימדי הכנרת, המתפרשת על שטח של כ- 160 קמ"ר. האגם הוא מאגר המים החשוב של ישראל ומספק כשליש מצריכת המים שלה. מקור המים העיקרי של הכנרת הוא נהר הירדן, הנשפך מצפון וממשיך את זרימתו דרומה. המים נשאבים למוביל הארצי ומשם מוזרמים למרכז הארץ.
אנו נמצאים בלבו של יער שוויץ, פרויקט של קרן קיימת לישראל המשלב ייעור ושימור קרקע אינטנסיבי על מורדות טבריה התלולים. אלה נועדו להגן על העיר מפני סחיפה ומפולות. השם שוויץ ניתן לכבוד התורמים ממדינה זו התומכים בפרויקט זה עשרות שנים.
משמאלנו נבחין בפאתי טבריה, העיר המרכזית השוכנת לחופי הכנרת. טבריה הוקמה כעיר רומית בשנת 20 לספירה ונקראה על שם הקיסר טיבריוס, שליט רומא באותה תקופה. לאחר חורבן בית המקדש בירושלים הפכה טבריה למרכז רוחני יהודי משגשג ונחשבה לאחת מארבע הערים הקדושות בארץ ישראל, יחד עם ירושלים, צפת וחברון.
ברחבי טבריה פזורים קברי צדיקים המושכים מתפללים ועולי רגל רבים. ביניהם שוכנים הקברים של רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא ורבי משה בן מימון (הרמב"ם), מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודיים בכל הדורות.
מתחתנו נמצא אתר חמת טבריה, ובו ריכוז של 17 מעיינות מרפא, הנובעים בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס ומכילים כמאה מינרלים טבעיים בעלי תכונות ריפוי ייחודיות. סגולות האתר היו ידועות עוד בתקופת הרומאים שהקימו שם מרחצאות מפוארים. כיום שוכן שם הגן הלאומי "חמת טבריה", שניתן לראות בו שרידים של מרחצאות המרפא וכן בית כנסת קדום. לאחר שתשבעו מהנוף הנפלא, סעו בחזרה לכיוון האכסניה ופנו שמאלה בכביש היורד לכנרת.
בסמוך לצומת נמצאים שני אתרים חשובים המסמלים את ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל. חצר כנרת, השוכנת ליד הכניסה למושבה כנרת, הוקמה בשנת 1908 במטרה להכשיר חקלאים יהודיים להתיישבות קבע. החצר הייתה אחת המעבדות החברתיות שבהן נוצרה האידאולוגיה השיתופית שהובילה להקמתם של הקיבוצים והמושבים. כאן גם צמחו המנהיגים והמוסדות שהיוו את התשתית למדינה שתקום. סיור בחצר ובמבנים המשוחזרים מאפשר לחוש את הרוח של ראשית ימי הציונות.
אתר נוסף שמומלץ בחום לבקר בו הוא בית הקברות כנרת השוכן על החוף, כ-100 מטרים לאחר הצומת. זהו אחד האתרים היפים על חופי האגם. שם טמונים זה לצד זה מנהיגים יהודיים וחלוצים מן השורה. שיטוט במקום הוא סיור בתולדות ההתיישבות והציונות. אם נתבונן במצבות במקום ונקרא את הכתוב עליהן, נוכל לחוש היטב את הלכי הרוח של התקופה.
בית הקברות הוקם בשנת 1911 בדרך מקרה, לאחר שאחד המתיישבים חלה בשחפת ונפטר. מאחר שלא היה אז מקום קבורה מוסדר, הוחלט לקבור אותו במגרש על שפת האגם, שהוקצב במקור לשכונת וילות. לאחר הקבורה הפך המקום לבית העלמין האזורי שבו נקברו תושבי היישובים הסמוכים, אנשי ההסתדרות ומנהיגי תנועת העבודה שנפטרו בארץ ובחו"ל, כמו ברל כצנלסון, אברהם הרצפלד, משה הס ודב בר בורוכוב.
רחל המשוררת ונעמי שמר הקבורות במקום היו מחוברות בנשמתן לנופי הכנרת ושילבו אותם ביצירותיהן. חורשת אקליפטוס במקום ושכשוך מי הכנרת משרים אווירה פיוטית המכבדת את זכרן.
נוסעים לכיוון מוצא הירדן, החסום לרוב באמצעות סכר דגניה. בצדו השני של הסכר שוכן אתר המושך תיירים נוצרים רבים: הירדנית. האתר השוכן על גדות הירדן מסמל את אחד האירועים המכוננים בחיי ישו: מעמד הטבילה.
המסורת הנוצרית מזהה את טבילתו של ישו במקום אחר – באתר "קסר על-יהוד" שבקרבת ים המלח. מאחרשאתר זה שוכן על קו הגבול עם ממלכת ירדן והנגישות אליו מוגבלת, הוחלט להקים את אתר הירדנית המאפשר לצליינים להגיע אליו בקלות לבוא במגע עם מי הנהר המקודש ולטבול בו. מהירדנית אפשר לראות את סכר דגניה, המשמש גם כגשר של הכביש הראשי.
באזור זה שוכנים יישובים מראשית הציונות ובראשם קיבוץ דגניה א' שהוקם ב-1910. זה היה היישוב הראשון בארץ שיישם את האידאל הסוציאליסטי של שוויון בשל כך הוא מכונה "אם הקיבוצים".
בתוך הקיבוץ ניתן לראות את "חצר הראשונים" שנבנתה עם הקמתו. האתר ההיסטורי ששוקם מאפשר לנו לחוש את אורח החיים השיתופי של החלוצים. בשער הקיבוץ ניצב הטנק הסורי ממלחמת העצמאות, המסמל את עצירת הצבא הסורי שפלש לעמק הירדן ונהדף בקרב עיקש של המתיישבים היהודים.
חמת גדר - אתר תיירות בתשלום, כולל אטרקציות רבות. בשל כך מומלץ להקדיש לביקור מספר שעות. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש עוד בתקופות קדומות, הודות לסגולות שלהם בריפוי מחלות עור. הרומאים הקימו כאן את אחד המרחצאות המפוארים באימפריה. כיום פועלים באתר מרחצאות מרפא ונופש מודרניים, מלון מפואר, חוות תנינים, מתקני משחק ופינת חי.
בצומת חמת גדר פנו שמאלה בעלייה התלולה של הכביש ולקראת סופה פנו שמאלה לכביש עפר המוביל למצפה נגב כנרות - הפילבוקס.
תצפית זו הנקראת מצפה נגב כנרות מעניקה מבט רחב על דרום הכנרת, עמק הירדן ויישוביהם. מולנו נשקפים הרי הגליל ומאחוריהם מבצבצת הפסגה העגולה של הר תבור.
משמאלנו נפרש עמק הירדן הירוק, שם נבחין בנהר הירמוך המתפתל ומתמזג בנהר הירדן באזור נהריים. הירמוך זורם ממזרח למערב ומשמש גבול בינלאומי בין ישראל לממלכת ירדן. משמאלו ניתן לזהות תעלה מקבילה המשמשת מוביל המים של ממלכת ירדן.
ניצול מי הנהר הזורמים לאורך כל השנה מבוסס על הסכמים בינלאומיים מורכבים. בחוזה השלום שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994 סוכם כי 75% ממימי הירמוך יוקצו לממלכת ירדן. יתרת המים מנוצלת ע"י היישובים הישראלים להשקיית השדות.
מבנה הבטון במצפור הוא פילבוקס שנבנה בשנת 1941 על ידי הבריטים כעמדת הגנה מפני פלישה אפשרית מצפון על ידי צבאות הממשל הצרפתי ששלט בסוריה ושיתף פעולה עם הנאצים. האתר ממחיש את היתרון האסטרטגי של גבעה זו, החולשת על שטחים נרחבים סביב הכנרת ועמק הירדן. לאחר מלחמת העצמאות שלטו במוצב הסורים ובמלחמת ששת הימים כבש צה"ל את המקום והסיר את איום ההפגזות על היישובים הישראלים בעמק.
מכאן נחזור בדרך עפר. מומלץ לפנות שמאלה ולהמשיך בדרך נופית מהנה המתחברת לכביש הראשי. משם נמשיך לנקודת התצפית הבאה בתוך קיבוץ מבוא חמה.
מכאן נשקפת הכנרת כמעט במלוא היקפה - מחוף צמח בדרום עד לגדה הצפונית. התנאים הטופוגרפיים הפכו את המקום לאחד האתרים החביבים בארץ לגולשי מצנחי רחיפה, הנהנים כאן מגובה הצוק וממשטר הרוחות.
מתחתנו נראה את היישובים על חוף הכינרת: משמאל קיבוץ האון ומימין קיבוץ עין גב שנוסד ב-1937 במסגרת יישובי "חומה ומגדל". חברי עין גב נודעו בלחימתם מול הצבא הסורי במלחמת העצמאות ובהפגזות שסבלו אחריה. רק לאחר שצה"ל כבש את רמת הגולן ב-1967 הוסר האיום על היישובים ועל דייגי הכירת. התותח העומד כאן ממחיש את החשיבות האסטרטגית של הנקודה הזאת ושל רמת הגולן כולה.
בצדו השני של האגם ניתן להבחין בעיר טבריה הבנויה על שיפולי ההר, משם גם יוצאות ספינות שייט החוצות את הכנרת עד עין גב.
בימי חורף בהירים אפשר לראות במערב את הרי הגליל העליון ובצפון - את הפסגה המושלגת של החרמון. קיבוץ מבוא חמה הסמוך הוא היישוב השני שנוסד ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, והינו הדרומי ביותר בה. מקור השם רומז למיקומו: נמצא על הדרך לחמת גדר.
המסלול מתוך "נופי כנרת" - סיור קולי לרכב של חברת תור-מן
נא להמתין לטעינת התגובות
