סופר קלאסיקו: בלאדי מרי
המדור הכי קלאסי מגיש לכם קוקטייל צונן, שירענן את ימי החום וישכיח מכם את טרדות וטראומות הפסח
ההיסטוריה של המשקה מבוסס מיץ העגבניות, מגיעה לתחילת המאה העשרים וכוללת מאות וריאציות שונות. יש שבוחרים להכין את המשקה על בסיס וודקה ויש שיעדיפו את הג'ין היבש. יש שמעדיפים להוסיף למשקה חזרת וטוויסט לימון וישנם ברים שמסתפקים במעט טבסקו בלבד (אנחנו ממליצים על צו סגירה למקומות כאלה). עם זאת, כל קוקטייל בלאדי מרי יתהדר בבסיס אלכוהולי בהיר וכמובן, מיץ עגבניות (עדיף איכותי וסמיך).
מי שחתום כיום על המצאת המשקה הוא ברמן פריזאי ששמו פרנאן פטיו (Petiot). פטיו עבד ב – "Harry's New York Bar", מקום פופולרי מאוד בפריז של תחילת המאה הקודמת. את המשקה המדמם פיתח הברמן הצעיר, כך נהוג לחשוב, בשנת 1921, כאשר ניסה להכין קוקטייל קיצי על בסיס וודקה. הבסיס המקורי של פטיו היה פשוט, וכלל וודקה, מיץ עגבניות וקרח.
את המעבר מפריז לארה"ב עשה המשקה רק בשנת 1933, עת בוטלו חוקי היובש בצפון אמריקה ואפשר היה לבזבז אלכוהול ולהתנסות שוב בייצור קוקטיילים. האגדה גורסת כי מנהל מלון סט. ריג'ס, וינסנט אסטור, הביא את פטיו לנהל את בר המלון היוקרתי, שם המיר אותו לטעמם של האמריקאים. כך נוספו לו טעמי רוטב הוורצ'סטר, הטבסקו והפלפל השחור המוכרים לנו כיום.
מקובל לחשוב כי שם המשקה הוקדש למרי הראשונה לבית טיודור, מלכת אנגליה. טיודור, קתולית אדוקה, רדפה עד מוות את המאמינים הפרוטסטנטים בשטחי האימפריה הבריטית. על שם ההוצאות ההמוניות הללו להורג הוענק לה הכינוי הנ"ל. אנשי המלון, בתורם, העניקו לקוקטייל האדמוני את שמה. לאחר זמן קצר שונה שם המשקה לרד סנפר, משום שגם לבעלת המלון קראו מרי. השם הוחזר אחר כבוד לאחר מספר שנים (היי, הוא פשוט מצלצל טוב יותר).
יש הטוענים כי סיפורו של פטיו הוא סוג של הונאה צרפתית. אלה מציינים כי ממציא הבלאדי הוא ג'ורג' גסל - אמריקני שרקח את הקוקטייל לסוג של ידיה בביתו. כשמיץ עגבניות נשפך לה על החולצה, היא הסתובבה אליו בחיוך וטענה - "מעכשיו תוכל לקרוא לי 'בלאדי מרי'".
אגדה אורבנית נוספת מתייחסת למקל הסלרי המצורף למשקה (בארץ הדבר נפוץ פחות, לצערנו). לפי הגרסה האמריקנית,
לפי הסיפור, ברמנית במקום נותרה ללא סטירר (מקל ערבוב) וצרפה למשקה סלרי שהיה בהישג יד. ישנן אסכולות הטוענות כי אין לשים את הירק הלא ממש קשור הזה. אחרים טוענים כי מדובר בחפץ נוי בלבד ואין לאכול אותו. ואנחנו טוענים – תשתו משהו. כדאי לכם.
ברחבי העולם יש מספר וריאציות אלכוהוליות, כאמור, למשקה זה. מלבד החלפת הוודקה בג'ין, תוכלו למצוא גם מיץ עגבניות טובל בסאקה, טקילה או בירה.
בחרנו להביא לכם את המתכון של "יועזר בר יין" לקוקטייל. הגרסה של יועזר זוכה ללא מעט כבוד במחוזותינו, בעיקר בשל החזרת הלבנה שמתווספת לקוקטייל בסוף הכנתו. חובבי החריפות, יש לציין, מתמכרים לכך במהרה. סגנון זה, אגב, הגיע לכאן מאזורי ניו יורק. יאללה, נסו זאת בעצמכם:
החומרים:
60 מ"ל וודקה איכותית
מיץ עגבניות
טבסקו לפי הטעם
רוטב וורצ'סטר לפי הטעם
20 מ"ל מיץ לימון
1 כף חזרת לבנה
מלח ופלפל
1 כף חזרת לבנה
ההכנה:
1. מעבירים לכוס את והוודקה, ולאחר מכן משלימים עם מיץ העגבניות עד שהכוס מתמלאת.
2. מוסיפים את הטבסקו, הוורצ'סטר ומיץ הלימון.
3. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
4. מוסיפים – רק בסוף – את החזרת הלבנה.
5. מוסיפים לכוס קרח ומגישים.
נא להמתין לטעינת התגובות
