עמק הסיליקון
מכנים אותן ה"ציצים של העמק", אבל הגבעות של עמק בית שאן טומנות בחובן גם שבילי הליכה ואופניים, מעיינות צוננים, ובקיצור - כל מה שצריך מטייל בקיץ הישראלי
טיפה מערבה נראתה פיסה כחולה מנחל הקיבוצים. חום הקיץ רבץ על עמק בית שאן ואד מהביל עלה מהאדמה. בעוד אנחנו מהופנטים מהמראה, הודיע לי דרור: "יום אחד תוכל לקחת אבוב, ולצוף עליו מעין יזרעאל ועד מי הירדן".
אז צחקתי מתמימותו. הרי שנים שנחל חרוד משמש כמזבלה בחצר האחורית לתושבי בית שאן. גדותיו של נחל הקיבוצים מזוהמים, וכך גם מי מעיין עין מודע, אין שבילים, ולסיום החקלאים מתנגדים למטיילים. בקיצור, חבילה של צרות. אבל דרור לא אכזב. בכל כמה חודשים הוא טרח לעדכן. פעם שבעין מודע הושלם הפרויקט, פעם אחרת הודיע כי גשר הקנטרה נחשף ושוקם, ופעם נחל הקיבוצים נותב, וכך הלאה. מדי פעם הייתי מגיע למקום, רואה ולא מאמין.
בשקט מופתי הושלמו באזור פרויקט אחר פרויקט. כך אתרים חדשים נפתחו לקהל המטיילים: מעיינות, שבילי הליכה, שבילי אופניים ועוד. השם "עמק המעיינות" התחיל לחלחל לשיח קהל המטיילים. כתבה זו מוקדשת לזכרו של אותו אדם נפלא, עובד דרור, חבר בית השיטה שבחזונו הדביק את כולם במעשה. עובד נפטר בחטף לפני שנה. המים החיים הזורמים בנחלי האזור הם עדות למעשיו ולאהבתו.

חלומו של מטייל הוא להגיע במהלך הטיול אל מעיין קטן וצלול, ולטבול את גופו במים הצוננים. אחד המקומות שיכול להגשים לכם את הפנטזיה הזו הוא עמק בית שאן. מעיינות רבים זורמים שם במשך כל השנה, חלקם מלאים במים טובים וצלולים ואחרים במים מעט מליחים, האחרונים הם מים שמתנקזים מהרי הגלבוע. במשך שנים הם מחלחלים, ובתום התהליך אנו מוציאים מים חיים
מעיין הסחנה (עין השלושה), למשל , מספק מים במשך כל השנה, בכמות קבועה ובטמפרטורה נוחה גם בימי החורף, הבאים מעין מודע, מעין שוקק וממעיינות אחרים. מעיין קסום הצמוד לקיבוץ שדה אליהו הוא עין נזם, או עין חנזיר, בערבית. בני המקום נוהגים להגיע לכאן לטבילה, מפני שעומקו כקומת אדם. הכניסה למים, אגב, על אחריותכם.
איך מגיעים: מבית שאן נוסעים דרומה בכביש 90, בצומת הנציב פונים מזרחה לכביש 6678 לכיוון שדה אליהו (כשישה קילומטרים), אחרי הקיבוץ פונים מערבה בסימון שביל כחול, ומיד מגיעים לשביל שמוביל למטע גדול של עצי פאולינה. מימין רואים את המעיין.

מול הכניסה לקיבוץ שדה אליהו נמצא תל רועה בלב בריכות הדגים, זהו מצפור מיוחד לחובבי הצפרות.
שלושה תלים באזור חולשים על עמק בית שאן. תל שלם (רדרה), תל מגדע (מוג'ידה) ותל תאומים (א-תום). ב- 1948 נכבשו התלים, וקבעו את גבולה של בקעת בית שאן. שנים לאחר מכן הוחלפה ההילה ההרואית בבדיחות הנוגעות לקווי המתאר של הנוף. ובמילים אחרות: ליצני האזור מכנים את שתי הגבעות התאומות "הציצים של העמק".
איך מגיעים: ממשיכים בכביש 90 מצומת הנציב דרומה, עוברים את היישוב רחוב ופונים לתל תאומים. במרכז היישוב שתי הגבעות המתנשאות לגובה של 120 מטר מעל פני הים. גובה היישוב כ-150 מטר מתחת לפני הים.
ולסיום, אנקדוטה: לפני שש שנים הגיעו זוג חסידות לקיבוץ טירת צבי. חתול בר הסתער על החסידה, וזו נלקחה לטיפול בפינת החי בקיבוץ. ה"חסיד" בנה קן על עמוד חשמל, וחיכה לשובה של אהובתו.
אבל לפני שנה הגיעה לאזור חסידה נאת גזרה שכבשה בסערה את לבו של ה"חסיד" הממתין. ה"חסיד" ובת זוגו החדשה הביאו לעולם שלושה גוזלים. אבל כדרכה של נאמנות, ה"חסיד" נשאר לסעוד את אהובתו האמיתית, שעדיין מחלימה. את ה"חסיד" השובב אפשר לראות על הקן בראש עמוד החשמל, בשולי הקיבוץ.
איך מגיעים: ממשיכים אחרי קיבוץ שדה אליהו דרומה לטירת צבי, הקן הוא בכביש העוקף את הקיבוץ.
ליווה אותי בטיול לוי גבעון, מדריך טיולים מטירת צבי, העורך טיולים שמשלבים ארכיאולוגיה, מעיינות נסתרים ועוד. 5700380 - 050. ההדרכה בתשלום.