עניין של הרגל
עד שלא תבינו שאתם יצורים לחוצים שנצמדים לדפוסים מעיקים, לא תצליחו לשכנע את הצד השני להישאר. יועצת הדייטינג מסבירה
אבל בעוד שעד שנות החמישים של המאה הקודמת סבלו כחמישים אחוז מהאוכולוסיה בארה"ב מתופעות של חרדה ודיכאון, שלא על רקע מחלות נפש, הרי שהיום הממצאים מעידים על מספרים גבוהים פי עשרות אחוזים. כלומר, כל אמריקאי יחווה או חווה אפיזודה של דיכאון או חרדה.
הנתונים בישראל, כנראה, לא ממש שונים. הלחץ להישגיות וקצב העבודה של העולם המערבי הם בין הגורמים לכך. הזמן הפנוי שלנו צומצם וההרגשה היא שכל דבר בחיים שלנו בא על חשבון משהו אחר. לא נותר לנו אלא לקבוע מטרות, וליישם אותן. הזרימה או הספונטאניות היא מאיתנו והלאה.
אבל, בדומה להתקנת התוכנה הכי חדישה על מחשב מיושן וחלש, כך גם אנחנו מתאמצים ולבסוף קורסים. בבסיסנו, לא התרחקנו מאבותינו הפרימיטיביים. האבולוציה נעצרה אי שם בשחר ההיסטוריה ואין שינוי רב בינינו לבין אנשים שחיו לפני אלף, חמש מאות, או מאתיים שנה.
ההבדלים בתוחלת החיים ניתנים לייחוס לתזונה טובה יותר ולרפואה מתקדמת ולא לשינוי פנימי כלשהו. וכך, למרות שהחיים שלנו עשויים להיראות מתוקתקים, בפנים, כולנו רוצים את אותו דבר: שיאהבו אותנו. עם ההורים שלנו זה יכול לעבוד לא רע, ואולי זאת אחת מהסיבות שיותר ויותר אנשים לא מוכנים לעזוב את ההורים. אבל לא די בקשר עם ההורים כדי להרגיש מסופקים ברצון ובצורך לאהוב ולהיות נאהבים.
מעבר לכל הפחדים הלא רציונאליים ולפעילות היתר של תת המודע (ועל כך בטוריי הקודמים), מופיע עוד אלמנט שמעכב אותנו ומשאיר אותנו בבוץ הרווקות הנצחית: הפרת ההרגל.
יאיר הוא בחור בן 36, שמאוד מאוד רוצה וצריך אהבה. אמיר הגיע ממשפחה מאוד אוהבת ודואגת, והוא הבן הצעיר אחרי 4 אחיות.
כל אחיותיו נשואות עם ילדים, שחלקם כבר כמעט בגילו. יאיר הוא בחור חברותי: חייכן, אהוד, מצליח להשתחל בקלות לכל שיחה, ויודע איך לעשות חיינדלעך. וכמובן, שגם אצל הבנות הולך לו לא רע. אבל, מאז גיל 24, הוא לא הצליח להיות במערכת יחסים שערכה יותר מחודש.
יאיר משתכר מצויין, עוסק בנדל"ן, ובעל תחביבים רבים. כלומר, אין לו יותר מדי זמן כדי להרגיש את הלבד שלו, אותו רגש שבעיניי הוא חיוני וחשוב להתפתחות המנטאלית, במובן של הצורך האמיתי בקשר.
כך שבכל פעם שיאיר פוגש מישהי, והוא מרגיש שיש לזה סיכוי הוא גורם לבת זוגו להרגיש תחושות דומות וחווה מיני מערכות יחסים: הן מבשלות לו, קונות לו דברים לבית ומסדרות לו, מגרדות לו את הגב, מכירות את החברים שלו, ואז הן "מתרגלות", לדבריו.
שאלתי את יאיר למה הוא
הצעתי ליאיר לשאול את עצמו - אולי הוא "התרגל"? אולי הוא נמצא במצב בו יש לו ציפיות לא ריאליות מקשר, ולכן הוא ממש לא רוצה קשר, הוא רוצה רק התחלות. בהתחלת קשר מתלהבים, שוכחים מכל העולם, ועושים המון בשביל מי שמולך. אבל, כאשר שמים לב שמי שמולך מסתפק ב"להיות הוא" ולא באמת ממשיך להשקיע בקשר, ברור שלבן או בת הזוג יורדת המוטיבציה.
בגישתו הנרקיסיסטית, יאיר מחפש את הבחורה שהוא יהיה עבורה טבור העולם. במקביל היא צריכה להיות בחורה מצליחה ומוצלחת, חברותית, מעניינת ומתעניינת. ומה אמיר אמור לעשות? להתרענן. לשנות את הרגליו הישנים. לקחת על עצמו את האחריות להצלחת הקשר ולשנות את ציפיותיו הלא מציאותיות.
אסתה ברודצקי קאופמן, אימון אישי לדייטינג ולזוגיות. לשאלות: esta@estacoaching.com
נא להמתין לטעינת התגובות
