חבר מעולם אחר
בכלל לא צריך לדאוג אם בגיל שנתיים-שלוש הם ממציאים חבר דמיוני. להפך: זה שלב נורמלי לחלוטין שמתרחש אצל רוב הזאטוטים, ומאפשר הצצה לעולם הפנימי של הילד. סקירה
גם לילדים שלנו יש צורך באחד כזה, אפילו אם הם רק בני שלוש. ולמרות שאתם, כהורים, מספקים לילדכם את כל מה שהוא זקוק לו בשלב זה של חייו, הוא עדיין צריך את החבר הזה. ממש כמוכם. הילדים שמפתחים את הצורך הזה, מפתחים לעצמם על פי רוב גם את המענה לו, ויוצרים לעצמם חבר דמיוני. כזה שממלא עבורם את החסר, מדבר איתם, מקשיב להם, מחבק אותם ומשחק איתם.
"בגיל הרך קיימים שני מנגנונים נפשיים האופייניים לתהליכי חשיבה - החשיבה המאגית והחשיבה האומניפוטנטית (תחושת הילד שהוא 'כל יכול')", מסבירה דפנה שר, פסיכולוגית בשירות הציבורי והפרטי.
"תהליכי החשיבה האלו מובילים את הילד הצעיר להמציא דמות דמיונית שמקבלת ממנו תכונות שונות שאיתן עליו להתמודד בהתפתחותו התקינה. החבר הדמיוני הוא למעשה חוויה המיטיבה עם הילד. יש לו שליטה מלאה על החבר, והוא יכול, בעזרתו, להביא לידי ביטוי חלומות, דחפים ופנטזיות שונות ומשונות".
באיזה גיל מתחיל הילד לפתח לעצמו חבר דמיוני?
"התופעה מתחילה בסביבות גילאי שנתיים-שלוש. ברגע שיש לילד את היכולת להמליל ולדבר זה יכול להגיע. מדובר בתהליך התפתחותי נפשי טבעי. החבר הדמיוני מהווה אצל הילד תהליך חשיבה ראשוני והבחנה בין דמיון ומציאות".
"החבר הדמיוני ממלא עבור הילד פונקציות שונות שהוא בעצמו אינו יכול למלא. כך למשל יכול החבר הדמיוני לשמש כחבר, כשותף למשחק, כאמצעי להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה וכדרך לביטוי דחפים אסורים כמו התנהגויות שהילד יודע שאילו ביצע אותן בעצמו, היה נענש. ילד מופנם יבחר לעצמו חבר דמיוני בעל נוכחות
"במקרה בו הילד רוצה חיית מחמד שתעניק לו אהבה ללא תנאי, אבל ההורים לא מרשים, הוא ימציא לעצמו חבר דמיוני בדמות חיה וימלא לעצמו את הצורך הזה. לעיתים, הילד נותן לחבר הדמיוני תכונות שהוא עצמו חסר אותן ובכך הוא למעשה הופך את החבר הדמיוני ל'אני אידיאלי' של עצמו".
האם קיומו של החבר הדמיוני מעיד על מצוקה של הילד או על הפרעה פסיכולוגית?
"בניגוד לדעה הרווחת שהמצאת חבר דמיוני הינה דבר נדיר המהווה סימן למצוקה, הרי שמחקרים כיום מלמדים שלשני שלישים מהילדים, בנים ובנות, בגילאי שנתיים עד שבע יהיה חבר דמיוני אחד או יותר, וכי הימצאותו היא חלק מהתפתחות נורמטיבית של ילדים אשר לרוב מכירים מהר מאוד בכך שהוא דמיוני.
על פי המחקרים הימצאותו של החבר הדמיוני מעידה על הפרעה פסיכולוגית רק כאשר היא מפריעה לאינטראקציות חברתיות יומיומיות של הילד - כשהוא מעדיף, למשל, את חברתו של החבר הדמיוני על חברתם של ילדים אמיתיים ובשל כך הופך למבודד".
לתופעת החבר הדמיוני נמצאו עד כה רק יתרונות. מנתוני מחקרים שונים שנערכו בנושא עלה כי ילד שהמציא לעצמו חבר דמיוני הינו ילד בעל יכולת יצירתית אדירה ויש גם הטוענים לקשר בין הדבר לבין יכולת התבטאות בשפה גבוהה. וזה לא הכל. גם אתם, ההורים, יכולים למצוא בעניין יתרון לא קטן. אם יש לילדכם חבר דמיוני, הרווחתם חלון הצצה אל עולמו הפנימי של ילדכם. השיחות שהוא ינהל איתו יאפשרו לכם להכיר את ילדכם מקרוב ולגלות עליו דברים שלא הייתם מצליחים "להוציא" ממנו בדרך רגילה.
"על פי תיאוריות פסיכולוגיות שונות הקשבה לדיאלוג של הילד עם החבר הדמיוני מאפשרת להורה הצצה לתוך עולמו הפנימי ופותחת בפניו את ההזדמנות ללימוד על הפחדים, המצוקות אך גם על השאיפות של ילדו", מסבירה שר. "ילדים שיש להם חבר דמיוני הם ילדים קריאטיביים. יש כאלה שאפילו מצהירים על כך שזה קשור ליכולת שפה גבוהה יותר. קיומו של החבר הדמיוני בהחלט יכול להעיד על מרכיבים חיוביים אצל הילד".
עד איזה גיל מלווה החבר הדמיוני?
"ילדים בגילאי ארבע-חמש יודעים לעשות בבירור את ההבחנה בין מציאות לדמיון וכאן למעשה מתחילים תהליכי החשיבה הרציונלית שעוזרת לילד להיפרד מהחבר הדמיוני. כאן נכנס תפקיד ההורים לעשות הבחנה בין מציאות לדמיון. לא לשלול או לבטל לגמרי את ה' חבר' אבל להעביר את המסר בצורה ברורה כדי שהילד יבין את ההבדל".
פרופ' מרגורי טיילור, חוקרת ידועה ובכירה בתחום חקר החבר הדמיוני, טוענת שאצל ילדים מסוימים החבר הדמיוני לא מפסיק להתקיים גם בגילאים מאוחרים יותר, אלא שהוא לובש צורה התואמת את ציפיות המבוגרים והסביבה כמו למשל "יומני היקר".
"אם החבר הדמיוני ממשיך להתקיים מעבר לגיל הצפוי, או כאמור מתקיים באופן שפוגע בתפקודו של הילד, על ההורה לשאול את עצמו מהו התפקיד של החבר בעולמו הפנימי של הילד ומדוע הוא אינו מצליח לפתור את הקונפליקט איתו הוא מנסה להתמודד בעזרתו. כמו כן, יש לבדוק את מצבו החברתי של הילד ובמידת הצורך לפנות להתייעצות עם איש מקצוע".
מה עושים כשהילד מבקש שבני הבית יתייחסו אל ה"חבר" ?
"המפגש של הילד הצעיר עם הדמות הדמיונית במרחב בו יש לו שליטה מלאה מאפשרת לו תחושת ביטחון ורגיעה, אשר לרוב מובילה בסופו של דבר להיעלמותו של החבר. אני מאוד נזהרת בהמלצתי כיצד לנהוג במידה וילד מבקש את תשומת לבם של ההורים כלפי ה'חבר' מאחר ואם הם ייענו לכך בצורה מלגלגת ומזלזלת עלולה להיווצר בעיה. במהלך תקופה זו חשוב שההורה יעביר לילד את ההבחנה בין עולם הדמיון לבין המציאות אך זאת תוך מתן מקום וכבוד לעולם הדמיון של הילד".
נא להמתין לטעינת התגובות
