נותנת את הטון
רותי רוסו, אישה שעולה לרכבת באמצע הלילה כדי לספק התמכרות קולינרית, חוזרת אל סלט הטונה של דוד גרי מלונג איילנד - מעדן שמימי שאפשר לשחזר בכל מטבח
דוד גרי אינו טבח ביתי מהולל. למעשה, אפילו סועד מהולל הוא לא. הוא לא אוהב כשמערבבים את ירקות הסלט שלו, למשל, ונדמה לי שהוא היה מוכן לאכול בדיוק את אותן חמש מנות במשך כל חייו.
המומחיות שלו היא בהזמנת פיצה או אוכל איטלקי, ובסלט טונה. בביתו כמעט שלא מבשלים. באופן כללי אני מאמינה שבכל מקרה אחר לא הייתי מכנה סלט טונה "בישול", אבל זה לא כל מקרה אחר. דוד גרי אוהב את האוכל שלו מ-ד-ו-י-ק.
לכן, גם סלט הטונה שלו צריך להיות דקדקני כמו תואר שני בניקוד. כשהוא מכין אותו, אירוע המתרחש בערך אחת לחודש-חודשיים, קיטון המטבח נסגר הרמטית בפני בני האדם, והופך למעבדה. כי גם אם גרי אינו טבח מהולל, סלט הטונה מבחינתו הוא בישול מולקולרי לכל דבר. כל מולקולה נספרת. וכמו בבישול מולקולרי (אוף, כמה הביטוי הזה מעצבן), גם כאן סך המרכיבים הוא נס מוחלט.
כשגרתי 45 דקות נסיעה מסלט הטונה של גרי, הידיעה על התרחשות הטונה הטעונה במטבח היתה עוברת בערוצים המקובלים (דודה-בת-דודה-אני), וההיערכות המתבקשת נבעה ממנה. באותו לילה הייתי עולה לרכבת עם בתו, ובערך ב-11 וחצי מתייצבת בסלון.
שעות הטונה קצובות, והמלחמה על המולקולות אלימה. הבת ואני נהגנו לנצל את העובדה שהבית ישן וחשוך, לקחת שתי צלחות מנייר ממוחזר, לשים עליהן טוסטים מלחם קל, ערימה גדולה של זיתים, להניח כוס חד פעמית גדולה מלאה במיץ תפוזים (קנוי, ברור), ולמקם את קערת סלט הטונה הגדולה במרכז השולחן.
עד כמה גדולה הקערה? דוד גרי נוהג להכניס כשמונה קופסאות טונה סטנדרטיות כבסיס לקסם שהוא מחולל. וכמה טונה אני מסוגלת לאכול? שמונה קופסאות טונה סטנדרטיות, כולל תיבול, זיתים בצד ושתי פרוסות לחם. תלוי מה יש בטלוויזיה באותו זמן. ברוב המקרים אסתפק בחצי מהכמות, בהתאם למספר האנשים שמתעקשים להתחלק איתי בסלט.
אני נאלצת לעצור לרגע ולהסביר למה לסלט טונה אחד יש כל כך הרבה כוח, עד כדי כך שאקדיש לו מדור. הוא מתובל בתבלינים ים תיכוניים רבים. הוא קצת חריף. הוא
להפסיק לאכול ממנו בעודו קיים, זה תהליך המנוגד לטבע, הגיוני כמו להחליט לגמול את הילד ממוצץ בטיסה טרנס-אטלנטית לילית. הוא הולך מעולה עם לחם שחור, אבל גם עם לחם לבן. משתלב היטב עם חמוצים ועם חסה, אבל גם בלי כלום הוא נטרף מהכף. ולתגלית האמיתית שמאחורי הסלט אגיע עוד מעט.
שלוש שנים עברו מאז הפעם האחרונה שאכלתי את סלט הטונה של גרי. ביקורי האחרון בביתו שבלונג איילנד, ניו יורק, לא חפף את אחד מאותם ערבי קידוחים במטבח. נאלצתי לעשות מעשה וביקשתי משלוח מיוחד לארץ. הבלדר שלף מהמזוודה כלי פלסטיק דחוס היטב. מדף שלם התכונן לקראתו במקרר. בן זוגי הביט בו מודאג, ומלמל: "שבוע הטונה החל".
דוד גרי שומר את סוד הטונה קרוב מאוד ללבו. נאלצתי להתמודד עם היצירה הלא מפוענחת, ללא כל מידע מהמחבר. ניצלתי את כל מה שעמד לרשותי: אלמנטים ויזואליים (אני מזהה בפנים זיתים, פלפל צ'פקה, פטרוזיליה ואפילו קימל), אלמנטים ארומטיים (מממ... כמון?) ואפילו אלמנטים ביוגרפיים.
גרי הוא ספרדי שאוהב דברים המאשרים את ספרדיותו (חוויאג', סחוג , כאלה), וציוני שאוהב דברים המאשרים את קיומה של ישראל (שמן זית, זיתים ישראליים, לימון). בגלל המודעות התזונתית (שלא מתיישבת עם שלושה ערבי פיצה בשבוע) הוא קונה רק טונה בשמן זית או במים. יצאתי לדרך.
הכנסתי פנימה סלרי ופלפל, זיתים ופטרוזיליה, כמון וכורכום, שמן זית ולימון וזרעי קימל, ובתוך זמן קצר וארבעה ניסיונות לא מניחים את הדעת, עמד לרשותי מלאי בלתי מוגבל של סלט טונה נוסח גרי, מדויק באופן מפתיע.
לא התאפקתי ויצרתי קשר עם המקור. הסתבר להפתעתי, שלמרות רשימת הקניות הארוכה שדחפתי לקערה, דוד גרי מכניס לסלט שלו פי שניים יותר מרכיבים ממני, או יותר נכון - כל מה שיש לו במטבח יש גם בסלט שלו, שזה אומר גם אורגנו, תערובת תבלינים איטלקית, חוויאג' תימני, בהרט ואפילו כפית סוכר חום.
המדהים הוא, והנה הגעתי לתגלית, שמלבד כפית סוכר החום שאפשר בקלות לוותר עליה, סלט הטונה של גרי הוא דל קלוריות ודל שומן ובכלל ממש בריא. אוכלוסיית ה"דל" היא אולי המוזנחת ביותר במדור זה, שכן אני ממתנגדיה הנמרצים ביותר של תנועה זו, אבל מה אעשה, והפעם מדובר ביצירה מעולה ובלתי מתפשרת, המתאימה במקרה מאוד גם לאנשים מרופדים.
בחישוב קל, בסלט טונה מקופסה אחת של טונה בשמן זית יש 250 קלוריות ואפס גרם של התפשרות. אפשר גם להחליף את הטונה לטונה במים ולשלוט בכמות שמן הזית. גם ביתר החומרים אפשר לשחק כדי לעדן קצת את הסלט, אבל באופן אישי אני ממליצה דווקא על הגרסה העוצמתית.
המתכון שלפניכם, מבחינת הטעם, נאמן למקור. בתכולה, עשיתי קצת הקלות. כאמור, גרי אינו טבח והוא פשוט מכניס פנימה הכל.
החומרים (מדודים לפי קופסת טונה אחת - אפשר ורצוי להכפיל):
1 קופסת טונה בשמן זית מסוננת
1 כף גדושה זיתים פרוסים
פלפל צ'פקה אחד (אפשר להפחית בכמות בהתאם לרגישות)
1 ענף של סלרי
עלים מ-2 גבעולי פטרוזיליה
1/2 כפית סחוג (אפשר להפחית או להעלות בכמות בהתאם לרגישות)
1/3 כפית כמון
1 כפית שטוחה של כורכום
1 כפית שטוחה זרעי קימל
1 כפית שמן זית טוב
כמה טיפות מיץ לימון
1/4 כפית מלח
ההכנה:
1. קוצצים יחד את הפלפל, את הסלרי, את הפטרוזיליה ואת הזיתים. מערבבים בקערה עם טונה, עם שמן זית ועם מיץ לימון.
2. מוסיפים את התבלינים, בוחשים היטב ואוכלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
