סרט טורקי
בזמן שעם ישראל דוהר לאנטליה, ליהנות מ"הכל כלול", כדאי לדעת שקיימת גם אופציה שפויה. קפדוקיה, אזור במרכז טורקיה, מציע נוף כפרי, בזארים וטיסות בכדורים פורחים
לקי הוא טייס כדור פורח. בניגוד לרובנו, שאצלם חלומות על מסעות מסביב לעולם נקברו מזמן (או מקסימום הסתכמו בקפיצה לאיזה קלאב), לקי חי את החלום. "אף טיסה לא דומה לאחרת", הוא אומר. "אני חושב שיש לי מזל שאני יכול לטוס כל היום בכדור פורח. תמיד רציתי לעוף, אף פעם לא להיות על הקרקע או לעבוד במשרד, וקפדוקיה היא המקום המרשים ביותר שאפשר לטוס מעליו בכדור פורח. את מבינה? זו באמת העבודה הטובה בעולם".
והאמת? כשאתה עומד בסל נצרים מעופף די קשה (שלא לומר לא מומלץ) להתווכח עם הטייס.
למקרה שתהיתם, הטסת כדור פורח אינה האובססיה הפרטית של לקי. ביום ממוצע אפשר לראות בשמיה של קפדוקיה לא פחות מ-30 כדורים פורחים.
בשנים האחרונות חוללו בני הכפר הקטן גורמה מהפך בחייהם. מחקלאות זעירה ומסורתית המתמקדת בגידול של גפנים וחיטה, הם פיתחו את ענף התיירות המקומי. התוצאה: הם הצליחו להחזיר לחיים את הכדורים הפורחים, אלה ששמענו עליהם רק בסיפורי הילדים, והפכו אותם לתעשייה משגשגת.
על אף שבשנים האחרונות מספר המבקרים רק הולך וגדל, האווירה בכפרים עדיין רגועה. רחובות האבן מתעקלים באיטיות, התושבים מתגוררים במבנים בתוך עמודי אבן עתיקים, הרחובות משופעים בבזארים קטנים ועמוסים, והתושבים ידידותיים.
מי שמחפש את הקלאב ואת הצמיד של "הכל כלול-שתייה חופשית-בריכה ומגלשה-שניצלים וספגטי לילדים" המוכרים בהקשר של טורקיה, לא ימצא אותם כאן. שכן קפדוקיה מצליחה לשמור על אופייה המסורתי בכבוד הראוי.
קפדוקיה נפרסת בין שני הרי געש קדומים. לפני 30 מיליון שנה המטירו שני הרי הגעש באזור טוף (חומר וולקני) על העמק המרכזי, גורמה, ויצרו מאות עמודים גבוהים וחדים בצבעים ובגבהים שונים, שהפכו סימן ההיכר של המקום. בגלל הגשמים והשנים העמודים הולכים ומתפוררים, מה שמקנה להם צורה ייחודית. כך המראה המרהיב של "עמק האהבה", שבו אפשר לראות את העמודים בצורה המרשימה ביותר, נראה לעתים כאילו מכוכב אחר.
אגב, מאז ומתמיד ניצלו המקומיים את פנים העמודים לבניית בתים. זה
במקור שימשו הקפדוקים ככנסיות עתיקות, חלקן נשמרו עד היום, ובהן אפשר לראות את שרידי ציור הקיר שציירו מאמיניהן. יש קפדוקים שאינם מתאימים עוד למגורים, בכל זאת מסוכן לגור בעמודים מתפוררים, ועל כן המקומיים משתמשים בהם לאחסון התוצרת החקלאית.
בעמק אפשר לפסוע במסלולי הליכה, בשבילים מסומנים וקלים יחסית. יש אטרקציות תיירותיות נוספות, כמו אוצ'יסהר - הטירה הגבוהה ביותר בקפדוקיה ששימשה כאתר קבורה לרומאים והיום מספקת תצפית מצוינת על כל העמק. לא רחוק משם אפשר להגיע גם לקיימקלי, עיר תת-קרקעית ששימשה בית לאלפי אנשים שחצבו אותה בתוך מערה, בשל החשש לחייהם מפני אויבים בתקופות הקדומות.
מוסטפה המדריך, בן 73, בחיוך מעוט שיניים ובקיאות שלא נגמרת, הוביל אותנו בנבכי העיר התת-קרקעית, שאותה הוא מכיר מילדותו. לפעמים צריך ממש לזחול בגלל המעברים הנמוכים, אבל מוסטפה עשה זאת בקלילות תוך סיפור על אורח חייהם הייחודי של הקדמונים. אם אתם סובלים מפחד מפני מקומות סגורים, ותרו על התענוג.
ולבליינים שבכם, כמה מילות אזהרה: קשה לומר שסצנת הלילה של קפדוקיה שוקקת חיים. הכפרים הקטנים לא מספקים מועדוני ריקודים המוניים, אבל בהחלט אפשר לבלות ערב טורקי אמיתי באחד החאנים בסביבה, המספקים שתייה חופשית ומאכלים של אחד המטבחים העשירים באזור (סלטים מקומיים, עלי גפן, פיתות מטוגנות בשם "פידה", בורגול , בשר כבש ועוף ועוד), ושם אפשר ליהנות מהופעות ומריקודי בטן עד השעות הקטנות של הלילה.
בקיצור, אם עדיין לא הבנתם, מדובר בחופשה שרחוקה שנות אור מאותו "הכל כלול" מוכר וישראלי, אלא בחופש אמיתי, במקום שהישראלי הממוצע עדיין לא גילה, וטוב שכך. באותו עניין, עד היום ההגעה לקפדוקיה היתה מסובכת יחסית למרחק, וחייבה עצירת ביניים באיסטנבול. זה המקום להזכיר שבחודשים אפריל-יוני תפעיל חברת "מדרפט" קו טיסות ישיר. תבלו.
הכתבת היתה אורחת חברת "מדרפט" וחזרה עם פחד גבהים
נא להמתין לטעינת התגובות
