תמיד ידענו שיש להם טעם רע
למרות שבארץ בירות דלות קלוריות נעלמו מהשוק אחרי שנייה וחצי, הן מצליחות להשתלט בקלות על בלוטות הטעם של האמריקאים
שתי הקטגוריות הללו אולי נראות מנוגדות, אל ישנם שותי בירה מודעים קלורית שלא מוכנים להקריב את בלוטות הטעם עבור גזרה דקיקה יותר. לפחות, על כך מהמרת חברת מילר, שמוציאה לשוק סדרת בירות לייט. המבשלה השנייה בגודלה בארצות הברית החלו לאחרונה לערוך מבחני שוק לשלישיית בירות קלות אך עמוסות טעם בארבע ערים בארה"ב: בלטימור, סן דייגו, מינאפוליס ושרלוט.
למילר לייט יש צבע נחושתי עשיר ואופי של מאלט לצד טעמי לימון קלים. מילר לייט גולד, שגווניה דבשיים, היא פירותית ופרחונית. המעניינית ביותר היא מילר לייט חיטה, בירה דלת קלוריות שמתחקה אחר טעמן של בירות אייל בהירות. היא נושאת ארומת כוסברה עוקצנית ואזכור קל לטעמי לימון ומנדרינה.
כשהן מרעננות מבלי להיות מימיות, השלוש נושאות 4.2 אחוז אלכוהול בנפח, 6.2 ג' פחמימות ו-110 קלוריות ל-330 מ"ל (לשם ההשוואה, בבירה טיפוסית יש 5 אחוז אלכוהול, 12 ג' פחמימות ו-150 קלוריות ל-330 מ"ל). לפי נתוני המכירות מתקופת המבחן, תחליט החברה האם להפיץ את הסדרה ברחבי ארצות הברית והאם להוסיף לבקבוקים גם גרסה מהחבית.
חנונים של בירה יכולים להרים את אפם בהתנשאות לנגד בירה קלה, אך יש לציין כי כרוכים בהפקתה קשיים טכניים שלא קיימים בתהליך הפקת בירות בסגנונות כבדים יותר. הברומאסטר הבכיר של מילר, דיוויד ריידר, ממאן לחשוף סודות, אך הוא מוכן לדבר במושגים כלליים.
סוד העניין טמון בהמרת סוכרים שאינם מותססים (המעניקים לבירה גוף וטעם) לרכיבים פשוטים יותר שהשמרים יכולים לעכל. את תהליך זה יוצרים בהרתחה ממושכת או בעזרת שימוש באנזימים. גם דגנים דוגמת תירס או אורז יצרו בירה קלה יותר.
כמובן, ככל שהשמרים יעכלו יותר סוכר, כך יווצר יותר אלכוהול – ואלכוהול הוא מקור לקלוריות. "צריך להתחיל בשעורה חלשה יותר", אומר ריידר. "במבשלות אפשר גם לייצר שיכר ולדלל אותו במים עד שמגיעים למדדים הרצויים".
הקשיים הטכניים הכרוכים בייצור בירה קלה הם חלק מהסיבה לכך שקשה למצוא כאלה במבשלות קטנות. אך ישנם כמה הנמנים על קטגוריה זו. חברת "בוסטון ביר" הציגה כבר לפני שבע שנים את "סאם אדאמס לייט".
לבירה בעלת הצבע הנחושתי יש טעמים
ויש דוגמאות נוספות: מבשלת פרודהאם מדובר עם לאגר שבה רק 126 קלוריות, או מבשלת הוק ולאדר (המייצרת בירות במדינת ניו יורק) עם בירה ובה 94 קלוריות בלבד. אלה שתי בירות עם טעם נקי וסיום קליל ומאלטי.
רשת הברים "The Rock Bottom" מציעה בירה קלה כחלק קבוע מהתפריט, אך המתכון לייצורה משתנה בין ערים. בארלינגטון שבווירג'יניה, כריס רפרטי יוצר בירת אייל בסגנון גרמני כבסיס לבירה "Mother Martha". בבת'סדה, ג'ף לייבלי מגיש לאגר ששמה "לאמפי דוג". יש בה קצת יותר מארבעה אחוזי אלכוהול בנפח וטעם יבש ומעודן של מאלט.
בסופו של דבר, קשה למבשלות להתעלם מסגנון שהפך ללהיט מכירות מוביל, שגורף 10.8 מיליארד דולר ברחבי ארצות הברית. אם תרצו ואם לא, הבירה הקלה שולטת.