תודה שגלשתם
עדי ארבל חזר מחופשת סקי בצרפת עם כמה תובנות לגבי האתר המקומי שלנו. מצא את ההבדלים
יש להסתייג ולומר כי השוואה כזו מזכירה את ההשוואה בין כדורגל למה שקרוי כדורגל ישראלי - עם החרמון הסליחה.
• באירופה: מתחילה בדצמבר ונמשכת בדרך כלל עד אפריל.
• בישראל: מתחילה איפה שהוא באמצע שבוע
• באירופה: למי שמחפש לחסוך במחיר מומלץ להתארגן כמה חבר'ה ולנסוע למלון דירות, ולהביא כמה שיותר אוכל מהארץ (המוצרים שם נמכרים ביורו!). או שאפשר ללכת לקלאב-מד ולשלם מחיר כפול.
• לנווה אטי"ב (יש מקום כזה, בדקתי) דווקא יש כמה דילים נחמדים ליומיים ושלושה. השאלה היא כמה פעמים אפשר לגלוש את השיאון וואדי חתול? אם כבר הסתכסכנו עם חיזבאללה, לא עדיף היה להרחיב את גם האתר? לוינוגרד הפתרונים.
• באירופה: נחתנו בג'נבה שבשווייץ, בנמל התעופה חיכה לנו אוטובוס עם נהג אדיב בטרמינל המיועד לאוטובוסים שאוספים קבוצות לסקי. הנסיעה הנעימה ארכה כשעתיים ואפילו מבלי להרגיש עברנו את הגבול לצרפת.
• בארץ: קמים בארבע בבוקר ויוצאים טרוטי עיניים עם רכב חברה לכיוון הצפון. לאחר שלוש שעות וחצי מגיעים לפקק בכביש היחיד של מג'דל שמס. ואז אתה מגלה שהפקק הזה שם רק כי צריך לעבור ש.ג. צבאי שנפתח רק בשבע וחצי. לאחר שהצבא מתעורר מגיע מכשול מספר שתיים: הקופות בכניסה לאתר שמזכירות מחסום צבאי בחוצה שומרון. אם לא הגעת בין המכוניות הראשונות תופנה לחניון התחתון ממנו תובל עם ישראל בהסעות מאורגנות לאתר הנכסף. כשמגיעים לאתר עצמו רואים שנותר עוד מקום רב בחניון העליון.
• באירופה: כל גולש מגיע מצויד בחליפה מהודרת ומגוהצת, עם משקפי שמש תואמים. לא רחוק היום בו באתרי הסקי השווים יונהג קוד לבוש ויעמדו סלקטורים בכניסה.
• בארץ: הכל הולך - ג'ינס, חרמוניות צבאיות, אימוניות או חליפת סקי ששנוררה ממכר אקסקלוסיבי.
• באירופה: ציוד אישי זה אחלה, ובכל אתר סקי חצי מהחנויות משכירות ציוד בכל הרמות.
• בארץ: לחרמון לא מומלץ להגיע עם ציוד אישי. חראם. כיום אפשר לשכור ציוד כבר בחנויות ייעודיות שנפתחו למרגלות ההר הטוב. הברירה היא בין לחסוך את התור בדלפקי ההשכרה באתר לבין הצורך להסחב עם הציוד כל הדרך לאתר.
• באירופה: אין שלושה רכבלים אותו דבר, כל אחד מעוצב ומתוכנן אחרת. החל מספסל ציבורי שחשבו שיהיה מעניין להעלות אותו על חבל, ועד קרוניות משא למאה איש. באתרים הגדולים אין סיכוי להספיק לגלוש את כל המסלולים והמדרונות בשבוע.
• בארץ: בחרמון יש שלושה וגם אז לא ברור אם זה רַכְבַּל או רַכֶּבֶל.
• באירופה: שלא יעבדו עליכם. גם בתורים באירופה כולם נדחפים. זה הרבה יותר קל עבורם מאחורי משקפי השמש, הצעיף והכובע. בשעות הצהריים כשכולם הולכים להפסקה זה זמן מצוין להגיע לרכבלים המועדים לפורענות.
• בארץ: בחרמון - או שיש תורים ארוכים או שאין בכלל. תלוי בעדר הישראלי ובכמה שהוא חושב ששאר העדר יציף באותו יום את החרמון. יצא לי, בזכות העניין הזה, לגלוש כשהאתר היה כמעט ריק כי כולם חשבו שכולם יבואו ובסוף כולם לא באו. מבולבלים? גם אנחנו.
• באירופה: בסעיף זה יש להפריד בין המדינות השונות. בשוויץ נמצאים המדריכים הטובים באירופה ולו בשל העובדה שהם יודעים אנגלית. בצרפת הם או מדברים אנגלית או מבינים אנגלית, אך לא גם וגם. באיטליה המדריכים הם ליופי בלבד.
• בארץ: לא בטוח שהם יודעים אנגלית, אבל מה זה משנה? הם מדברים עברית, עם מבטא קצת מוזר. יכול להיות שכל התושבים של מג'דל-שמס הם תימנים?
• באירופה: באתרים הטובים פשוט יוצאים מהמלון ומתחילים לגלוש, מה שנקרא סקי-אין/סקי-אאוט. בבינוניים יש לקחת רכבל למעלה ההר. באתרים הפחות נוחים יש אוטובוס מיוחד שיוצא מדי פעם לכיוון הרכבלים ונקרא סקי-בס.
• בארץ: תלוי בעונה. כמו שאומרים הירושלמים: איפה שיש שלג - אפשר לגלוש (עם שקית פלסטיק). חשוב לא להתבלבל: אם שמעתם שיש סקי-בס בחרמון, כנראה שמעתם גולש דרוזי (שהתכוון לסקי-פס).
• באירופה: זהו סוג לגטימי של ספורט חורף.
• בחרמון? להרוג אותם. שנאמר: "הקם להרגך, השכם להרגו".
• באירופה: אפרה-סקי זהו שם כולל לפעילויות הערב באתרי הסקי, דוגמת פאבים, מועדונים, הופעות, סנוקר, באולינג, שירה בציבור וכד'. ככל שאתה מבלה יותר בערב, סימן שאתה גולש פחות ביום.
• בארץ: בחרמון פעילות האפרה סקי מורכבת משני אלמנטים מרכזיים: לחטוף פיתה עם לבנה וזעתר במג'דל ונסיון לברוח מהפקקים. המהדרין יעצרו ללאפה בקרית שמונה.
• באירופה: מי מאיתנו לא רוכש פוליסת ביטוח עם הרחבה לספורט אתגרי? אפילו במידה ומדובר בסיבוב מסעדות ומוזיאונים בפריס, אנו עושים הכל כדי שיורשינו החוקיים יהיו רגועים.
• בארץ: ביטוח לאומי לאתר הלאומי. נסתפק באובדן כושר עבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
