פותחים את הבאסטה
עזבו אתכם מתדמית השוק שנוצרה לחנויות עודפים. לא מעט מעצבים שווים פותחים היום חנויות כאלה, בין אם מדובר בפיגורות דוגמת חיה ניר לכתומנטה או ביוסף פרץ. האחרון טוען אמנם שהרעיון עושה לו פריחה, אבל היי, חייבים להתפרנס איכשהו
לעומת הפומפוזיות האירופית, בישראל הדברים מתנהלים קצת אחרת. המעצבת ה(כמעט) יחידה שהצליחה ליצור לעצמה שם ממכירת דגמים כחפצי אמנות (ולא מעט שליפות פה) היא, כמובן, טובל'ה חסין. בניגוד אליה, לא מעט מעצבים מקומיים מרגישים את מוספי הכלכלה נושפים בעורפם: מצבו הפיננסי של ענף האופנה המקומי לא מזהיר, בלשון המעטה, ובשטח ניכרות לא מעט עדויות לכך.
ככל שלמעצבים קשה יותר להיפטר מסטוקים של קולקציות - יוקרתיות יותר או פחות - נערכות יותר ויותר מכירות של דגמים מוזלים. יתרה מזאת, בהיעדר יד מכוונת לקיומן של אלה, המכירות מתחילות מדי עונה יותר ויותר מוקדם.
מלבד זאת, ניכרת בשטח מגמה נוספת המעידה על הסימפטום הנ"ל: מעצבים בעלי שם פותחים לאחרונה יותר ויותר חנויות עודפים. הקהל, מצדו, מצביע בארנקים. למה לא, בעצם. במקום לחכות למכירות סוף העונה, אפשר להצטייד ללא הרף בדגמים מוזלים, גם אם קצת פחות מעודכנים. שמחה גדולה, תודו.
רק בשבועות האחרונים נרשם גל חדש: יוסף פרץ ל"יוסף" וחיה ניר ל"כתומנטה" פתחו חנויות עודפים חדשות בתל אביב. אלה מצטרפות לחנויות ותיקות יותר, של מעצבים דוגמת גרשון ברם, דניאלה להבי או נעמה בצלאל. המעצבים, מצדם, מעדיפים להזכיר לקהל הרחב שהם עשו זאת למענם, יותר מאשר למען הרווח האישי שלהם. אתם תחליטו לבד.
"רעיון העודפים עושה לי בחילה ופריחה", מצהיר יוסף פרץ, "באמת, אל תצחק עלי. בשבילי עודפים זה נמשל לכל החנויות ההזויות האלו, שנפתחות כל יום וקוראות לעצמם עאלק חנות מעצבים. אני לא שופט אף אחד וגם לא את תכולת הכיסים של אף איש, חס וחלילה, אבל אני - אני אלרגי לכל זה.
"הצורך הזה בחנות מגיע מצרכי השוק וגם בגלל דרישת הלקוחות. מלבד זאת, אני לא יכול לסבול סביבי דגמים ישנים. אני עובד
"אלו יעברו לחנות העודפים - ממש לא בא לי לראות את הפריטים האלה שוב בחנות, שהספיקה בינתיים להתחדש בקולקציות חדשות. אני מבעיר לעודפים גם דגמים שאולי לא הפכו ללהיט, או בעלי מידות חריגות. בניגוד לאחרים, אצלי אין דבר כזה סוג ב', סוג ב' יש רק באנשים מבחינתי".
שמעתי שיש לך מעריצים, אתה נותן חתימות?
"הקהל שלי באמת נלהב ומגיב ברגליים, פתחתי בשבוע שעבר את החנות ללא פרסום, ללא יחצ"נות, ואנשים דוהרים לשם בהמונים. החנות שלי ממוקמת גם באזור המרכז ולא באיזה חור נידח בדרום תל אביב, כמו שאר חנויות העודפים שמדיפות ריח לא טוב של מיתוג".
"אני מעדיף להחזיק חנות עודפים עבור מי שאוהב את הבגדים שלי מאשר למכור אותם לסטוקים בשוק או למצוא אותם בחנויות מעצבים, ליד עיצובים של אחרים", מבהיר גם גרשון ברם. "אני נותן כבוד לקולקציה החדשה העונתית שלי, ולכן לא אכניס פריטים מעונות קודמות לחנות שלי. אלה, כמובן, עוברים לחנות העודפים".
חיה ניר, לעומת זאת, מעדיפה להתייחס להקמת חנות העודפים לא כאינטרס כלכלי, אלא כאקט הומניטרי: "כל יום נוצרים דגמים חדשים אצלי ולא כל אחד יכול להרשות אותם לעצמו. זה עניין שנובע משיקולים כלכליים - אני מסייעת לאלו שלא יכולים להרשות לעצמן כתומנטה במחירי עונה לרכוש אותם בחנות העודפים ולהרגיש טוב עם עצמם".
להרגיש טוב?
"כן. מבחינתי, אני גם לא יכולה להשאיר בחנות דגמים לא רלוונטיים. אני לא אוהבת שיש לי בלגן של קולקציות בחנות".
אז את בעצם נשמה טובה?
"אני מקבלת פידבק מאוד חיובי מהקהל. פתחתי את החנות לפני כמה שבועות והיה מוצלח מאוד. אנשים משאירים טלפונים וכתובות ונרשמים למועדון הלקוחות. הקהל שלי רוצה רק קולקציות חדשות, ויש כאלו שלא יכולות להרשות לעצמן. אבל הכי אני לא מבינה את אלו שמתוך עיקרון לא קונים בתחילת עונה, לא בגלל שיש להם קשיים כלכליים, להיפך. פשוט יש כאלו אנשים עם תרבות כזאת שבאים רק לסיילים".
תסבירי.
"זה קורה גם בשאר מדינות העולם. יש סיילים כיוון שאנחנו חסרי גבולות, אין לנו קודים עם תאריכים של הנחות. הסיילים המטורפים בחו"ל הם בקריסמס. פה אנחנו הרבה יותר משוגעים, הכול תלוי באוויר ולא ברור מתי תהיה הנחה בחנות, לכן דווקא חנויות העודפים הם מוצא טוב לסוגיה הזו".
די חיה, את ממש רגישה. אני לא מכיר אותך ככה.
"השתגעת?! אני באופן אישי לעולם לא אקנה בעודפים, כל הכיף שלי הוא לנסוע לחו"ל ולקנות דברים חדשים ורעננים שעושים לי מצב רוח טוב בנשמה. אני מרגישה רוח של שינוי על פי בגדים, זה הכיף באופנה, בעצם".
יוסף עודפים, החשמונאים 107, תל אביב. טל': 03-6240674
גרשון ברם עודפים, דיזנגוף 236, תל אביב. טל': 03-5449745
כתומנטה עודפים, ידידה פרנקל 7 א', תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
