האפרכסת שתופסת
דמבו, דוד הליקופטר ופרופלור הם רק חלק מהשמות בהם ילדים (ולעיתים מבוגרים) מכנים את בעלי האוזניים הגדולות. מהם הפתרונות הפלסטיים הקיימים ומאיזה גילאים אפשר להתחיל
זה היה בלילה הראשון בו ישנתי אצלה, אחרי שקישקשנו כמה שעות, התגנבנו למטבח לאכול במבה וביסלי חזרנו לחדר, וג' השביעה אותי שאת הסוד הבא אני לעולם לא אצייץ באוזני בן תמותה. אחרי תחנונים ואינספור שבועות בכל בני המשפחה הקרובים הרחוקים, היא הסכימה לספר. או יותר נכון להראות.
מאחורי המיטה בכוך זעיר הסתתר לו, הס פן תעיר, גליל של סלוטייפ פשוט לגמרי, בהתחלה לא הבנתי ואז הראתה לי חברתי הטובה ביותר מה תפקידו, היא פשוט חתכה כמה חתיכות והדביקה את האוזניים שלה לראש "לא שמת לב שאני כמעט אף פעם לא הולכת עם שיער אסף, או עם צמה?" היא שאלה, האמת שלא שמתי לב עד לאותו הרגע שלחברתי יש אוזניים בולטות במיוחד, והסלוטיפ? "קראתי באיזה ספר שלילדה היו אוזניים בולטות וכולם קראו לה דמבו, והיא הדביקה אותם בלילה ואחרי כמה זמן האוזנים כבר לא בלטו יותר" היא הסבירה. מיותר לציין שהשנים חלפו, הסלוטיפ והאוזניים הודבקו להם יחדיו למשך כיתה א וב' אבל התנתקו ברגע שהוריה גילו את ההדבקה הלילית. את הניתוח הפלסטי באוזניים קיבלה ג' ליום הולדתה ה-16.
"ניתוח הצמדת אוזניים נעשה לילדים ולמבוגרים עם אוזניים בולטות והוא אסתטי בעיקרו" , מסביר דוקטור אלכסנדר מרגוליס, כירורג-פלסטי בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה עין כרם ומנהל את תחום הכירורגיה הפלסטית בילדים. ניתוחים פלסטיים של אפרכסות אוזניים (אוטופלסטיקה), נועדו להחזיר לאוזניים את המבנה האנטומי הנחשב לנורמלי, שיחזור גודלה האופטימאלי של קונכיית האוזן ומיקומו הנכון של קפל האנטי-הליקס. הניתוח אינו משנה את גודלה של אפרכסת האוזן, אלא מצמיד אותה לצידי הראש. ניתוח הצמדת אוזניים הוא מן הניתוחים השכיחים ביותר, שאינו קשור כלל לאיכות השמיעה.
מה הסיכונים בניתוח פלסטי באוזניים?
"מדובר ניתוח בהרדמה כללית. הוא נמשך כשעתיים וחצי ובמהלך הניתוח עושים שינוי כירורגית במבנה של הסחוסים של האוזן. המטרה שלו לגרום שהאוזן תיראי טבעית ושתהיה צמודה לקרקפת. ההליך משאיר צלקות אך במקום נסתר מאחורי האוזן. כמו שיש סיכונים בכל ניתוח עם הרדמה מלאה אלה הסיכונים גם כאן סיכון של זיהום
מהן תופעות הלוואי וזמן ההחלמה לאחר הניתוח?
"בימים הראשונים לאחר הניתוח, יתכנו כאבים באפרכסת החיצונית של האוזן. אחרי הניתוח מגנים על האזור באמצעות חבישה מסביב לראש שמטרתה לשמור על האוזניים. בנוסף, כאמצעי מניעתי כנגד זיהום, המנותח נוטל אנטביוטיקה שבוע לפני ושבוע אחרי הניתוח. כ- 10 ימים לאחר הניתוח מוצאים את התפרים ונדרשת הימנעות של שבועיים מפעילות ספורטיבית ושינה עם סרט המצמיד את האזנים לראש".
האם צפויים שינויים ושיפורים עתידיים בשיטה?
"בתחום כירורגיית האוזניים לא צפויים שינויים.ישנן שתיים שלוש טכניקות כירורגיות להצמדת האוזניים ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. אמנם ההיקף של הניתוח משתנה ממטופל למטופל, אך הטכניקות בהן משתמשים הן זהה".
ד"ר מרגוליס מדגיש את חשיבותו של מבצע ההליך הכירורגי לפני הכניסה לניתוח. "חשוב לבדוק שהמנתח הפלסטי הוא בעל ניסיון בניתוחי פלסטיקה באוזניים. שווה לבדוק אם הרופא השתלם והתמקצע בתחום הספציפי הזה".
בניגוד לניתוחים פלסטיים אחרים, בהם מחכים לסיום גיל ההתבגרות התייצבות ההורמונים וסיום הגדילה, בניתוח פלסטי באוזניים הגיל שבו אפשר להתחיל הוא מוקדם מאוד, ואף רצוי לאבחן בעיות במראה האסתטי של האוזן מיד לאחר הלידה. ד"ר מרגוליס ממליץ לכל ההורים הטריים להעיף גם מבט באוזניים של הבייבי החדש לאחר שמסיימים לספור את האצבעות בכפות ידיים והרגליים.
"כשנולד תינוק עם עיוות במבנה של האוזניים צריך לקחת אותו במהירות לכירורג פלסטי שמתמחה בילדים כדי לבצע בדיקה. לעיתים בשבועות הראשונים לאחר הלידה ניתן לבצע טיפול לא כירורגי בילדים עם אוזניים פגומות, וזאת על ידי סליל, אשר מדביק את האפרכסת לקרקפת במשך שלושה עד ארבעה שבועות. פעמים רבות האוזן מקבלת את הצורה באופן מלאכותי, ללא צורך בניתוח".
ניתוחים פלסטים באוזניים ניתנים לביצוע כבר מגיל 6. ההסבר לסף הגיל הצעיר בו ניתן לעבור את הניתוח קשור לסחוסים שיש לנו באוזניים. לפני גיל חמש הסחוסים מאוד רכים ולא מחזיקים את הצורה החדשה שמתווה הניתוח. לקראת גיל שש הסחוסים קשיחים וכך הם תופסים את הצורה החדשה של האוזן. "ההורים בדרך כלל לוחצים לבצע את ההליך בגיל קטן ככל האפשר" אומר ד"ר מרגוליס. "אנחנו דוחים את הניתוח לקראת הכניסה לכיתה א' כשהילד בן שש, וזאת על מנת שהילד לא יעמוד בפני הקנטות וכינוי ושמות מצד ילדים".
מה לגבי ההשלכות הנפשיות של ניתוח פלסטי בילד כל כך צעיר?
"מומים באוזניים מושכים המון הקנטות, והילדים מאוד מתביישים באוזניים שבאופן מובהק שונות מאחרים", מסביר ד"ר מרגוליס. "מבחינת הטראומה הפסיכולוגית - ילדים אינם מודעים לשוני בצורה עד שהם נכנסים לכיתה א' - שם מתחילות ההצקות. על ידי הניתוח חוסכים את הטראומה הנפשית ולכן מומלץ לעבור את הניתוח בגילאים אלו. כמו כן, הילד מספיק גדול כדי להבין מדוע עושים את הניתוח ובדרך כלל הוא משתף פעולה עם הדרישות לאחר הניתוח - חבישה ופעילות שקטה שבועיים אחרי".
"במקרים לא מעטים כאשר מדובר באי סימטריה מינורית, הייתי מציעה להורים לעבוד על קבלת הילד את עצמו ובחיזוק הביטחון והשלמות הפנימית שלו" אומרת סיגל סמוכה , עוסקת בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי, ומתמחה במיומנויות תקשורת בין הורים לילדים.
"אני פוגשת לא מעט ילדים אשר אינם שלמים עם עצמם בגלל סיבות רבות ולדעתי, רצוי לעבוד על תהליך של קבלת העצמי מאשר לערוך תיקון חיצוני אשר יפתח מודל מלאכותי לקבלה עצמית. יש לציין שלעיתים תכופות החוסר שלמות של הילד מתחילה בתשדורת שיש לילד מההורים ולכן רצוי שההורה ישתדל לראות הילד ביתרונותיו ופחות בחסרונותיו".
אם יש בעיה במראה האוזניים וצריך לנתח - כיצד מעבירים את המסר לילד?
"ראשית, חשוב שהילד יהיה שותף בתהליך קבלת ההחלטה בפנייה לטיפול כירורגי .כדאי לציין בפניו בתמציתיות את ההליכים שאותם יעבור, במטרה למנוע תחושת חרדה מהתהליך. במקביל, על ההורה להיות רגוע ונינוח ולדבר על כך בקלילות מאחר וגם לתחושת ההורה לגבי התהליך ישנה משמעות גדולה בהתמודדות של הילד".
האם יכולה להתעורר בעיה רגשית כלשהי כשמחליטים לנתח את הילד?
"מאחר ותפיסת העצמי של הילד לעיתים נפגעת, לא תמיד תהליך כירורגי מלאכותי יפיג תחושת מועקה ולכן יש לעבוד במקביל בשני צירים - טיפול כירורגי וייעוץ פסיכולוגי קצר תוך כדי התהליך".
לפעמים יותר פשוט לערוך ניתוח ולסגור עניין מאשר ללמד את הילד לחיות עם זה.
"בטווח הקצר זה נכון "תיק-תק" פעילות כירורגית וחסל אך, בטווח הארוך אנו עשויים לפתח ילד בעל יכולת התמודדות נמוכה במידה ואינו עומד בקריטריונים חיצוניים שהחברה מציבה בפניו. ולכן לדעתי, חשוב יותר לפתח יכולת עמידה והכרה של הילד ביתרונותיו ובחסרונותיו לטפל ולתמוך בהערכתו העצמית ופחות להציב רף חיצוני שמשתנה כמובן מתקופה לתקופה והילד משקיע אנרגיה רבה ומשתדל לחיות על פיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
