שלא ימרחו אתכם
לגבי בר חיים נמאס מחוסר הענייניות וחוסר הרהיטות המתלווה לתחום הקוסמטיקה בארץ. רגע לפני שהיא מרימה ידיים, היא מוצאת אוטוריטה אחת, שווה באמת
לכן, וכבחורה בעצמי, קשה לי שלא לחוש צער נוקב ברגעי משבר (או שיעמום המחץ) בחפשי אחרי אוטוריטה נוקדנית ודעתנית, כזו שתנחה ברהיטות את דרכי בנפתולי ניקוי האפידרמיס, ואין. לצערי, לוגיקה, הגיון צרוף ושאר דברים מסוג זה נעדרים מתחום הסיקור הזה. מה שיש הן תועפות של אינטואיציה.
מה זה אומר? או. "את פשוט תרגישי אם הקרם הזה מתאים לך", הומה מהמסך הסתומה התורנית, חמושה בארסנל הבעות של בעלת אוב. אבל מה תחושת הבטן ההיא נותנת לבחורה בבית, החפצה בתכשיר לחות הולם או בקוסמטיקאית טובה, חלילה? בעיקר כאב ראש (וקמטוטים מכאב הראש. ברור).
אי לכך, לא מפתיע כי חוויותי עם קוסמטיקאיות עד היום היו מזוויעות, בלשון המעטה. המשוואה פשוטה: אותן המלצות מעורפלות מצד אוטוריטות תקשורתיות פלוס ההיצע המגוון בשוק הן כבר סימן מבשר רעות. ועם יד על הרחם, כשמוסיפים לכך את העובדה כי אין לי את מה שמכונה "אינטואיציה נשית" – אלא קהות חושים הנופלת עלי ברגע החלטה הנוגעת לדברים שאיני מבינה בהם דבר, מתקבל מתכון לאסון.
כך, נתקלתי בל', אישה שהותירה בנפשי צלקות עמוקות לאחר שלא חדלה לסוך באוזני שמן לבנדר ואת בעיותיה המיניות עם בעלה בהתאמה, ואת ע', אישה נחמדה דווקא, שהתאבזרה בידיים מיובלות של פועלת שדשו בעורי ללא רחם. לפניהן פגשתי לא מעט בעלות מקצוע עלובות שתמיד ידעו מה טוב לי, אך לא שאלו אותי מה אני רוצה וסתם כאלו שעבודתן לא ממש הביאה לתוצאות (חוץ
רק לאחרונה, בעצתה של קולגה, נתתי צ'אנסה אחרונה לעולם הקוסמטיקה והסכמתי לראות את החולייה האחרונה בשרשרת. רות אלפי, קוסמטיקאית קלינית, אליה הגעתי בתעוקת לב מתקדמת, היא לא מהנשים שאינטואיציה היא מה שמוביל אותן בחיים.
ראשית, הקליניקה שלה משדרת תחושה של מקצועיות ורחוקה שנות אור מכל קיטוני אנה פרנק בהן בדרך כלל כולאים נשים הזועקות לתשומת לב קוסמטית. שנית, אלפי אינה טיפוס מסתורי שמשכיב אותך על שולחן הטיפולים ומתחיל למרוח אותך במסיכות כי הוא יודע "מה טוב לך", אלא מסביר בלוגיקה כל שלב בטיפול.
והכי חשוב לשלב זה: בפעם הראשונה לאחר עשר קוסמטיקאיות לפחות – נתבקשתי למלא שאלון מפורט על הרגלי חיים, תזונה ומה שביניהם, כולל הבאת כל המוצרים בהם אני משתמשת מהבית.
רק אחרי האנליזה הזו, אלפי מוכנה בכלל להסתכל על פני. היא מתעלמת מנקבוביות עורי, הפעורות כלחוח תימני ומשכיבה אותי ישר על מיטת הטיפולים. קשה קצת להסביר את מהלך הטיפול (איזכרתי כבר שאני כסילה בענייני קוסמטיקה), מעבר לשימושה של אלפי במוצרים המעולים של דרמלוג'יקה, אם די ופריורי, אותם אפילו בורה כמוני מכירה היטב.
אבל ההוכחה הטובה ביותר היא שלראשונה לא היה לי רצון לקום מהמיטה ולנוס על נפשי. אף אחד לא מכריח אותך לעשות שיחת נפש, או גורם לך לכאבים מיותרים. יותר מכך: אלפי מתגלה אפילו כטיפוס משעשע יחסית, המסוגלת לבדר אותך בצ'יזבטים על אודות עבודתה עם ארנולד שוורצנגר וליז טיילור.
אך מעבר לאווירת חוג הסילון, העור שלי, מרושע ורגיש בימים כתיקונם, נראה בסוף הטיפול כמיליון דולר. אז נכון, המחיר אולי ממש לא נמוך, אבל בשביל בחורה שעד עכשיו לא האמינה שתחזור אי פעם לקסומטיקאית מקומית, מדובר באופציה בהחלט מפתה כפינוק חצי שנתי.
רות אלפי, ישראליס 23, תל אביב. מחיר לטיפול: 350 שקל
טל': 03-5234273
נא להמתין לטעינת התגובות
