עיר שלוש הדתות
תעזבו לרגע את הסטיגמות ובואו לראות איך מחברים בין יהדות, נצרות, איסלאם וחומוס ברמלה
בלב השוק ניצבת עגלה מוגנת בזכוכית, ומבעד לזכוכית המצוחצחת מציצים מיני מאפה חמים, חומים וריחניים, מגולגלים כשבלול גדול. ממש בתוך החלון הריחני נחה הגרסה הרמלאית לבורקס הטורקי. גרזן קטן נעוץ בקרש החיתוך, ובעזרתו האדיבה קוטע המוכר באבחה חתיכה מהבורקס (תרד, תפוחי אדמה או גבינה). החתיכה הלוהטת עושה את דרכה במהירות אליי. בין האצבעות כבר ממתינה ביצה שחומה, וכוס לימונדה טבעית חותמת את הארוחה. אחרי שניגבתי את השומן מהידיים, אפשר לצאת לדרך.
מאז ומתמיד ניצבה רמלה בצומת דרכים חשוב. מצד אחד עברה בה הדרך מיפו מזרחה, אל עיר הקודש ירושלים, ומן העבר האחר הציר המחבר את דמשק בסוריה אל מצרים. כדרך ערים שכאלה, גם רמלה התאפיינה בבניינים ציבוריים מפוארים ובמסגדים גדולים. שמה של העיר נגזר מערבית, "רמל"-חול, והיא למעשה העיר היחידה שייסדו המוסלמים.
היא הוקמה בשנת 716 בגבול רצועת חולות החוף, והיתה כה גדולה עד שנוסעים הגדירו אותה כעיר במחוז ירושלים. תיירים בשנת ה-1000 לספירה מתארים את רמלה כעיר מוקפת חומת אבן גבוהה ועבה, ושערי ברזל חוסמים את הכניסות אליה. מי הגשמים נאספו אל מערכת מאגרי מים גדולים שנבנו מתחת לעיר, ועד היום עוד אפשר לראות חלק מהם.
את הטיול ליווה אורן שמואל, איש רשות העתיקות ומדריך טיולים של חברת "מקום", שבימים אלה מסיים את עבודת הדוקטורט על העיר. טיול מודרך יתקיים ב-11 בינואר הקרוב. פרטים: חברת מקום, 6794412- 02. בגלל קוצר היריעה נרפרף במעט מהאתרים, בהבטחה שנגיע לסיור נוסף בעיר המרתקת.
מהרצל עד למסגד - רמלה זכתה לביקורו של חוזה המדינה תיאודור הרצל בשנת 1898. הרצל שהיה אז בדרכו לירושלים, חצה את הרחוב הראשי ברמלה, ובדרכו חזרה עבר בה שוב. לכבוד אותו אירוע הוענק שמו של הרצל לרחוב הראשי בעיר.
מרחוב הרצל יש כניסה לשוק שברחוב ז'בוטינסקי. לצדו מתנשאים עצי דקל נאים בגן הנשיא, לזכרו של ויצמן. במקור היה המקום גן טרופי בריטי מטופח שהוקם בשנת 1920. מדרום לשם רואים את צריחו המעוגל של המסגד הגדול "ג'אמע אל כביר": מבנה ענק עם חצר פנימית גדולה, המשמשת כמקום מיוחד למוסלמים המבקשים לרחוץ את הרגליים ואת הידיים.
שער ברזל קטן
אבנים בכמה צבעים מעטרות את הקשתות בתופעה המכונה "אבלק". על הרצפה מונח שטיח אפור, עם סימון לשטחו של כל מתפלל. המבנה הענק הוא בעצם כנסייה צלבנית מהמאה ה-12, והמוסלמים הוסיפו את הצריח הגבוה. בקיר הדרומי התקינו את ה"מיחראב ", אותה גומחה שאליה מפנה המוסלמי את תפילתו למכה ולמדינה.
כבוד גם לישו - מנזר יוסף וניקודמוס הוא אחד האתרים הנוצריים היפים בארץ. את המנזר והכנסייה מקיפה גדר אבן, ובמנזר גם ממוקם בית הספר התיכון "טרה סנטה". את המנזר הקימו הפרנסיסקנים בשנת 1396, ומאז המקום גדל וכיום מתפרס על פני מתחם גדול במרכז העיר.
דלת עץ מגולפת, יצירת אמנות מרהיבה שכדאי להתעכב לידה, מובילה אתכם לכנסייה ושם תמצאו את התמונה המפורסמת של טיציאן, האמן הוונציאני מהמאה ה-16. התמונה מעט כהה, אך עדיין רואים בה את הורדת ישו מהצלב. יוסף וניקודמוס, על שמם נקרא המקום, היו שניים מתלמידי ישו שהורידו אותו מהצלב.
הכנסייה מעודנת בעיצוב נקי וחסכני, עטופה בפרחים. החלק האחורי שימש כאכסניה לצליינים נוצרים. האגדה מספרת כי בחדר הפינתי התגוררו ב-1799 נפוליאון ואנשיו, והמתינו ממושכות ערב הפלישה הגדולה למצרים.
על פי אותה אגדה, מול חלונו של המצביא ניצב צריח המסגד, ובארבע לפנות בוקר התייצב המואזין והחל בקריאתו. נפוליאון, כך אומרת האגדה, התעצבן, הוציא את אקדחו וחיסל את המואזין.
כמעט צמוד למסעדת חליל, נחבאת אל החומות כנסייה נוספת, קטנה יותר - הכנסייה היוונית האורתודוקסית. השער מוביל לחצר מטופחת ומלאה בצמחייה, ומשם נכנסים לכנסייה שכדרך היוונים עמוסה בציורי קיר מרהיבים ובמנורות ענקיות.
אחרי שתתאקלמו במבנה, נזירה אצילה מאחת ממדינות מזרח אירופה, דוברת עברית, תסביר לכם בקולה הרך על המקום ועל החיים בעיר מרובת הדתות. אם תרצו, תוכלו לקבל גם הסבר על הציורים ועל יוצריהם. יש לתאם מראש: 9221174- 08.
המתים מהאי הבריטי - בחלק המזרחי של העיר, ממש מול בית הכלא מעשיהו, שוכן אתר מדהים ומפתיע: בית הקברות של הצבא הבריטי.
על פני שטח גדול העמוס בדשא מטופח ניצבות מצבות מסודרות, עטופות בפרחים צבעוניים. זהו בית הקברות לחיילים הבריטים שנפלו בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1914-1918). בין השורות גם יש קברים מובלטים במגן דוד, של חיילים יהודים בצבא הבריטי. גם אפשר למצוא שם אנדרטה גדולה לזכרם של החיילים המוסלמים. בית הקברות הבריטי נמצא ברחוב העבודה.
חומוס מטמטם - התחלנו במזון, ולכן גם נסיים בו. לוד ורמלה נושקות זו לזו, וכבישים רבים מחברים את הערים. על אף שהגבולות היטשטשו מזמן, שומרים הרמלאים על נאמנות לחומוסיות המקומיות. רמלאי ותיק לא יחצה את הגבול הבלתי נראה אל מחוזות לוד כדי לנגב צלחת מסבחה. כך גם בן לוד עם כבוד. אחת ממנות החומוס המשובחות ביותר מוגשת אצל חליל בלב העיר העתיקה של רמלה, ממש בסמוך לכנסייה היוונית האורתודוקסית.
ברגע שתתיישבו ליד השולחן, יונחו לפניכם פיתות טריות, כשאליהן יצטרפו בהמשך החמוצים וגם כדורי הפלאפל הפריכים והריחניים. כל אלה אינם אלא הבשורה שלפני המסבחה. ברגע שהצלחת לפניכם, כל השאר הופך תפל. הסדר די קבוע: פיתה, מסבחה, חמוצים, ביס מכדור פלאפל ואחת לכמה נגיסות גם לגימה מאיזה משקה. מסעדת חליל ובניו, קהילת דטרויט6 . 9222284- 08.
נא להמתין לטעינת התגובות
