פרויקט מסלול
דור הדוגמניות החדש של עולם האופנה לא רוצה להופיע במהדורת החדשות של E! או לקפץ על השולחנות בגנקי. למרבה ההפתעה, הן ממש רוצות לעבוד. מג'מה וורד ועד אגנס דין, קבלו היכרות עם השמות הגדולים באמת של התעשייה
עולם האופנה משווע לטופ מודלס, אותו מונח שטבעו עורכות מגזיני האופנה בשנות התשעים על מנת לתאר את ההערצה והבאזז סביב כנופיית האמזונות - סינדי קרופורד, לינדה אוונג'ליסטה, קלאודיה שיפר, כריסטי טרלינגטון, נעמי קמפבל ואחרות - ששלטה במסלולי התצוגות ועיטרה את כל מסעות הפרסום הגדולים.
אחר כך הגיע תור הזהב של הסלבריטאיות, אשר הסיטו את הפוקוס להוליווד כשכבשו כל פיסת קמפיין וז'ורנל. במגמה שהחלה בשנת אלפיים והתפשטה לכל העולם, אנה ווינטור, עורכת ה"ווג" האמריקני, המירה דוגמניות בולטות כמו שלום הארלו, שכיכבו עד אז על שערי המגזין, בשחקניות כמו דרו בארימור.
רק בשנה האחרונה החלו מעצבי האופנה להשיב את הפוקוס אל הדוגמניות. הן אולי לא מפורסמות כמו שיפר, שערורייתיות כמו קמפבל או אלוהיות כמו אוונג'ליסטה, אבל דור הדוגמניות החדש זוכה למעמד של כבוד בתעשיית האופנה, שבוחרת הפעם להתכנס פנימה ולייצר לעצמה כוכבות מבית.
"הסיבה היחידה שהדוגמניות נעלמו היא שמגזיני האופנה שמו סלבריטאיות על השער", הצר צלם האופנה סטיבן מייזל בריאיון לווג האמריקני במאי 2007. "אמריקה אוהבת מגזינים כמו 'סטאר' או 'אנקוויירר' (צהובונים, א.י) או את בריטני מגלחת את הראש. זה החדשות שם. זה העולם שלנו כיום, וכולם מתעניינים בזבל של המציאות שלהם. זה כל מה שזה. אבל זה יעבור", הוא מסיים באופטימיות, "אני מקווה".
היום הזה כבר כאן. במאמר מכונן שלווה בכתבת שער מדוברת בגיליון מאי האחרון של ה"ווג" האמריקני, הציגה ווינטור את מניין הדוגמניות הבולטות בתעשייה. "הגיע הזמן לאגד דור חדש של דוגמניות, כפי שעשינו על שער הגיליון בשנת 1992", היא כותבת בדבר העורכת שלה בגיליון מאי, ומתכוונת לשער המפורסם בו הופיעו קרופורד, שיפר, טרלינגטון, קמפבל ושאר נפילות העשור ההוא, כשהן לובשות חולצות ומכנסיים לבנים של המותג "גאפ".
לדבריה, עולם האופנה זקוק לדוגמניות שיעניקו לו השראה, תוכן וצורה, כמו קוקו רושה שהפיחה חיים בתצוגה של ז'אן פול גוטייה כשפצחה בריקוד קלטי, או אגנס דין המשנה חדשות לבקרים את צבע שיערה.
שבע מתוך המוכתרות מוצגות פה במלוא תפארתן. את חלקן ייתכן שאתם כבר מכירים ואת חלקן לא. כך או כך, מדובר בהצצה אל הדור הבולט של הפנים הכי חזקות בתעשיית האופנה כרגע. לגזור ולשמור.
גיליון ספטמבר 2007 של המגזין הבריטי ID, הקדיש את שערו ולמעלה מעשרים עמודי ריאיון והפקת אופנה מרהיבה לדוגמנית הבולטת של שנות האלפיים - ג'מה וורד, 20, ילידת פרת' באוסטרליה.
ההתחלה של וורד, כמו אצל רבות וטובות אחרות, לוותה בחוסר רצון מצידה להתערטל בפני המצלמה. בגיל 14 היא נכחה יחד עם חברים בקהל של תוכנית הריאליטי האוסטרלית "Search For A "Supermodel , אלא שבניגוד למשתתפות בתוכנית, וורד לכדה את עיניה של סקאוטרית (ציידת דוגמניות) מסוכנות הדוגמנות המקומית "ויויאן", אשר ביקשה להחתים אותה.
תחילה וורד סירבה, אך החברים שהיו עימה התעקשו כי תיתן צ'אנס להזדמנות שנקרתה בדרכה. וורד הוחתמה בסוכנות הדוגמנות הבינלאומית IMG ושנתיים לאחר מכן, בגיל 16, כבר סומנה על ידי ה"ווג" האמריקני כאחת מתשע הבנות הנכונות של עולם האופנה.
בספטמבר של אותה שנה כבר היתה לדוגמנית הצעירה ביותר בכל הזמנים שזכתה לשער במגזין זה. "ג'מה היא אחת מאותן דוגמניות מעטות מאוד שנראות כאילו הגיעו מממד אחר", תיאר אותה צלם האופנה ניק נייט בכתבה במגזין "אלור" בספטמבר 2006.
עם ההכרזות הגיעו גם הכסף הגדול, הקמפיינים הבינלאומיים, ביניהם של איב סאן לורן (סתיו-חורף 2004-2003), ז'יל סנדר (סתיו-חורף 2004-2003),בלנסיאגה (סתיו-חורף 2004-2003 ואביב-קיץ 2006) וז'אן פול גוטייה (סתיו-חורף 2008-2007), והטיפוף על מסלוליהם של בתי האופנה הבולטים: כריסטיאן דיור, לואי ויטון, ברברי, פוצ'י, פראדה ואחרים, אליהם היא קופצת מבסיסה הנוכחי שבניו יורק.
"המסלולים כל כך ארוכים שהרגליים שלי כבר כואבות", התלוננה היפהפייה בריאיון ל-ID. אך כמי שסומנה השנה במגזין "פורבס" כאחת מ-15 הדוגמניות הרווחיות ביותר (לצד קייט מוס, היידי קלום וג'יזל בונדשן), לאחר שצברה רק במהלך 2006 שלושה מיליון דולר מעבודתה, היא ודאי יכולה להרשות לעצמה מסאז' יומי בכפות הרגליים להקלת הכאב.
זה עשור שראקל זימרמן, 24, מהעיר פורטו אלגרה שבברזיל, מתבלטת בתעשייה לצידה של ראש החונטה הברזילאית, ג'יזל בונדשן.
ההשוואה בין הצלחת הדוגמניות הרוסיות לזו של הברזילאיות מתבקשת. בשתי המדינות הגדולות קיים ערב רב של גזעים, אשר יצר בנות בעלות תווי פנים מעניינים. כמו ברוסיה, כך גם בברזיל, המצב האקונומי הקשה דוחק בבנות רבות לראות בדוגמנות בריחה אל חיים טובים יותר.
בדומה לקולגות שלה, גם זימרמן פרצה לעולם הדוגמנות בגיל צעיר, אך בניגוד לאחיותיה למסלול שמספרות כי נקלעו אליו במקריות, זימרמן עבדה קשה כדי לטפס אל הפסגה. כבר בגיל צעיר היא נרשמה לבית ספר לדוגמנות, שם למדה את רזי המקצוע ויצרה קשרים בתעשייה. לא פלא שזימרמן סומנה השנה במקום השני ברשימת הדוגמניות העובדות ביותר בעולם, שערך אתר האינטרנט Models.com.
מאז הצטלמה לפני חמש שנים לכתבת שער של מייזל בווג האיטלקי, כיכבה זימרמן בקמפיינים של פראדה (אביב-קיץ 2004), גוצ'י (סתיו-חורף 2005-2004), הרמס (סתיו-חורף 2006-2005), ולנטינו (אביב-קיץ 2008) ואחרים, אך היא בעיקר ידועה כאחת הדוגמניות הבולטות של מותג הלנז'רי ויקטוריה סיקרט.
ילידת מוסקבה סשה פיווברובה, 22, היא נציגתם הבולטת של מאפיית הדוגמניות מברית המועצות לשעבר, הכוללת את נטליה וודיאנובה, נטאשה פולי, ולאדה רוסליאקובה ואחרות, אשר תפסה מקום של כבוד בסצינת הדוגמנות הבינלאומית החל משנת אלפיים.
אלא שבניגוד לדוגמניות האחרות מברית המועצות לשעבר, אשר פנו לדוגמנות מתוך ניסיון להיחלץ מקשיים כלכליים, פיווברובה הגיעה לדוגמנות כמעט במקרה. בגיל 19, כשהיתה סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה למדעי הרוח במוסקבה, שלח בן זוגה דאז (וכיום בעלה), הצלם הרוסי איגור וישינקוב, תמונות שלה לסוכנות IMG.
פריצתה היתה מטאורית. מספר חודשים לאחר שהוחתמה בסוכנות, כבר פסעה פיווברובה על המסלול בתצוגת סתיו-חורף 2006-2005 של פראדה, וחודש לאחר מכן צולמה על ידי מייזל לקמפיין של המותג באותה עונה. מאז ועד היום הפכה פיווברובה לפנים של פראדה - תקדים במונחים של בית האופנה האיטלקי, שנהג להחליף פרזנטוריות מדי עונה. במקביל, ניתן היה לראות אותה על מסלולי התצוגות של לנוון, גוצ'י, לואי ויטון, ולנטינו ובתי אופנה נוספים.
יש הרואים בפיווברובה את הכפילה "המזרחית" (כלומר, מהגוש המזרחי) של ג'מה וורד, ואין ספק שהדמיון בין שתי הנשים בעלות הלוק הביוני מבלבל לא פעם. פיווברובה חיה כיום בשכונת ברוקלין בניו יורק, בלופט עם סטודיו רחב ידיים בו היא מציירת ויוצרת אמנות, ועובדת על פרויקט חשוב - קריאת הספר "מלחמה ושלום".
הצעירה בת ה- 20 מלונדון היא הדוגמנית המועדפת על המעצב הראשי של לנוון, אלבר אלבז, עליו אמרה בריאיון כי הוא "מביא קסם לעולם האופנה".
בהיותה בת 16, פגשה אותה סקאוטרית של סוכנות הדוגמניות הבריטית סלקט במהלך קניות בשוק בשכונת קאמדן טאון שבלונדון. תוך שנתיים הפכה לילי דונלדסון לפנים של תעשיית האופנה הבריטית, כששמה הוזכר בנשימה אחת עם קייט מוס ועם הדוגמנית האדמונית קארן אלסון, אשר לה הפסידה בשנת 2005 את פרס הדוגמנית הטובה ביותר בטקס פרסי האופנה הבריטי.
הקמפיינים לא איחרו לבוא - ז'יל סנדר (סתיו-חורף 2003-2004 ואביב-קיץ 2005), ברברי (סתיו-חורף 2004-2005), כריסטיאן דיור (סתיו-חורף 2006-2007), ודולצ'ה וגבאנה (אביב-קיץ 2006 סתיו-חורף 2006-2007 ואביב-קיץ 2008) - וכך גם התצוגות עבור בתי אופנה רבים, אשר מיצבו אותה כאחת הפנים הבולטות בדור הדוגמניות החדש.
בכתבת השער המפורסמת של הווג האמריקני, בה הוצגו עשר הדוגמניות החמות של הרגע, ציין הכתב ג'ונתן ואן-מטר כי דונלדסון מצטיירת בעיניו כדוגמנית המתוחכמת והחכמה מכולן. זו גם התחושה שמצטיירת מקריאת ראיונות איתה או סתם מהצצה בפניה, אשר אינם אוחזים במבע אטום.
מצד שני, דונלדסון היא מז'אנר הדוגמניות המתחסדות, אשר למרות התעשרותן מהמקצוע ממשיכות להתייחס בציניות לשאיפתן של אחרות להיות דוגמניות: "זה לא משנה מאיזו רמת השכלה או מעמד כלכלי את, כולן היום רוצות להיות דוגמניות", אמרה לוואן-מטר. "אני לא יכולה להתחיל למנות בפניך כמה שיחות טלפון אני מקבלת בסגנון 'האחיינית שלי בת 15 ורוצה להיות דוגמנית'. 'להיות דוגמנית' הפך לחלומן של נערות צעירות, בעוד שבזמני החלום היה להיות בלרינה או אחות".
אגנס דין בת ה-21 מבריטניה היא בעצם לאורה הולינס בת ה-24. אתרי האינטרנט בעולם ומדורי הרכילות בטבלואידים הבריטיים, מתעקשים כי הדוגמנית הבריטית הלוהטת, שרק בנובמבר האחרון זכתה בפרס דוגמנית השנה בטקס פרסי האופנה הבריטי שהתקיים בלונדון, משקרת בנוגע לגילה הביולוגי.
דין, אשר שינתה את שמה בצעירותה, טענה בתגובה כי זהו שקר ואילו אמה ביקשה שלא להגיב בנושא. לצורך איוש משבצת הדוגמנית המיוחדג'ת, בחרה להחליף את שמה המקורי, שהריח ממיץ חמוציות ועוגיות חמאה, לשם קולי וסקסי שיתאים לתדמית הנובו פאנק שהיא כה חפצה בה. היא נולדה וגדלה כילדת סנדוויץ' בליטלבורו שבבריטניה.
בגיל 17 עזבה ללונדון, שם עבדה ביום כמוכרת המבורגרים ובערב כברמנית לא מוצלחת במיוחד, כפי שהעידה על עצמה בראיונות.
בגיל 18 (או 21) התגלתה על ידי צלם של סוכנות הדוגמניות מודלס 1, שסלל את דרכה אל מעמדה כפנים הרעננות של תעשיית האופנה, זאת בעזרת קמפיינים לבתי האופנה ברברי (סתיו-חורף 2007-2008, שם החליפה העונה את קייט מוס), בלומארין, (סתיו-חורף 2006-2007), ותצוגות למעצבים ג'ון גליאנו, פול סמית', ויויאן ווסטווד וג'ורג'יו ארמאני.
כחלק מה"מאגניבות" שלה, שאותי באופן אישי עייפה די מהר, ליהגה דין בריאיון לדיילי מייל מנובמבר האחרון, כי המלכה אליזבת השנייה היא אייקון האופנה שלה: "הייתי רוצה לשתות איתה תה ועוגיות", אמרה. "ואני גם אוהבת את ג'ורדן (זמרת וכוכבנית טראש באנגליה, א.י) ,הוסיפה. "תוכנית הטלוויזיה שלה ושל בעלה פיטר אנדרה פשוט מדהימה. הייתי שמחה לפגוש את שניהם".
כל דוגמנית מתחילה עם אמביציה מבית, יודעת שהשער שלה לעולם הגדול הוא לא סוכנת פושרית או אם גנרלית, וודאי שלא רומן דיסקרטי עם כוכב הוליוודי או רוקר מטונף. דוגמנית שרוצה לפתוח תצוגות או לנעול אותן, לככב על שערי מגזינים חשובים ולזכות בקמפיינים השמנים, יודעת כבר מגיל צעיר לגלגל על הלשון את צמד המילים הקדוש: סטיבן מייזל, מצלמי האופנה החשובים בעולם כיום.
עד לפני כשנה היו לדוגמנית הצעירה קוקו רושה, 19, חלומות אחרים, אבל אז היא פגשה את מייזל, אשר הפך אותה לאחד השמות המדוברים בעולם. רושה נולדה וגדלה במחוז אונטריו שבקנדה, בית גידול לנשים יפות וגבוהות, כמו דוגמניות העל דריה וורבואי וג'סיקה סתאם (ע"ע).
בגיל 14, כאשר השתתפה בתחרות ריקודים איריים, פנה אליה הסוכן הקנדי צ'ארלס סטוארט וביקש להחתים אותה. בהיותה בת טובים צעירה, רושה התלבטה, אך לבסוף נעתרה. הפריצה של רושה התרחשה, כאמור, כאשר צולמה על ידי מייזל. היו אלה צילומים להפקת אופנה שהתפרסמה בגיליון פברואר2006 של הווג האיטלקי, לצדן של הדוגמניות ג'מה וורד ואמנדה מור.
רושה הופיעה על שער הגיליון, ושבוע לאחר מכן גם על המסלולים של המעצבים מארק ג'ייקובס ואנה סואי בשבוע האופנה בניו יורק. היא הפכה לדוגמנית של הרגע. 178 הס"מ שלה, אפה המחודד ועיני האוקיינוס שלה כבשו את שבוע האופנה בפריז וצדו את עיניהם של מעצבים כמו כריסטיאן לקרואה וסטלה מקרטני, שליהקו אותה לתצוגות האופנה שלהם.
הדוגמנית הוותיקה נעמי קמפבל אף התעלתה על עצמה ופרגנה לרושה הצעירה: "את הדוגמנית המועדפת עליי", החמיאה לה בבק-סטייג' של התצוגה למעצבת אנה סואי.
את ההכרה הבינלאומית קיבלה בזכות הריקוד הקלטי שעימו פתחה את תצוגת סתיו-חורף 2007-2008 של המעצב הצרפתי ז'אן פול גוטייה, אשר הימם את כל הנוכחים. רושה, מצידה, רואה בדוגמנות עיסוק צדדי. "הייתי מעדיפה", אמרה בריאיון לווג האמריקני מחודש מאי האחרון, "ללמד ילדים ריקודים איריים".
מטיפים קתולים שירצו להמחיש לקהלם את ההתדרדרות המוסרית של בני הנוער בקהילה, יוכלו להשתמש בסיפורה של הדוגמנית היפהפייה ג'סיקה סתאם כדוגמה מצוינת.
סתאם, 21, נולדה וגדלה בחווה במחוז אונטריו שבקנדה, במשפחה קתולית מאמינה המונה תשע נפשות - זוג הורים, סתאם וששת אחיה הנוספים. בגיל 16, כשעצרה לשתות קפה ברשת "טים הורטונוס", פגש אותה הסקאוטר המקומי מישל מילר, ששכנע אותה לחתום על חוזה דוגמנות.
חודשים ספורים לאחר מכן, סתאם כבר הופיעה על שער הווג האיטלקי, עם צילומים של לא אחר מהמוטיב החוזר בכתבה זו, סטיבן מייזל. מאז ההיסטריה סביבה לא פוסקת. סתאם הפכה לאייקון. העיניים החודרניות שלה, אשר חושפות משהו מטריד - מרוך תמים ועד פתיינות של לוליטה - הפכו אותה לדוגמנית שמעצבים רואים בה הרבה יותר מפנים יפות, אלא מוזה וצוהר לתמימות שכבר אבדה בעולם האופנה. המעצב האמריקני מארק ג'ייקובס אף עיצב תיק הנושא את שמה ובהשראתה, אשר הפך ללהיט מטאורי בבוטיקים נבחרים.
בחמש שנות עבודתה בתעשייה הספיקה סתאם להצטלם לקמפיינים של מיטב בתי האופנה - דולצ'ה וגבאנה (אביב-קיץ 2008), דיור ו-DKNY (סתיו-חורף 2007-2008), ובמקביל לנפק לצהובונים חומרים טובים לאור מערכות היחסים המעניינות שניהלה: הראשונה עם מלקלום פורד (בנו של השחקן הריסון פורד) ובשנתיים האחרונות עם אנתוני קידס, סולן להקת הרד הוט צ'ילי פפרס, הגדול ממנה בשני עשורים לפחות. פרט לעובדה שסתאם מחזיקה בטעם מוזיקלי מוצלח, היא מסתמנת כדוגמנית הכי חשובה בדור הדוגמניות הנוכחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
