אל תבואו לבכות לנו אחר כך, כן?
ממנאז' א-טרואה ועד צפייה משותפת בפורנו, מיחסים פתוחים ועד לסווינגרס - עשר האופציות שתמיד האמנתם שיכניסו לחלוחית אל בין הסדינים שלכם, מקבלות בעיטה בתחת מאנשים שמבינים עניין. במילים אחרות, כדאי שתחשבו על זה שוב
לא יעזור בית דין: המיתוס הלז (או שמא קלישאה, תלוי מאיפה מסתכלים על זה) - שאפילו ביוון העתיקה נחשב לחתיכת ענתיקה - ממשיך לשכתב את עצמו בתרבות לכדי הפנטזיה, בה"א הידיעה, של זוגות אפרוריים יותר או פחות. אלו, החפצים בליטרה הגונה של ריגושים בין הסדינים (מסאטן. ברור) מעדיפים ככל הנראה לחוות זוגיות דרך פרטנר נוסף לעניין.
קיראו לי מיסיונרית או סתם שמרנית, אבל אני חשבתי שבאהבה, כמו בנתח קצבים, לא נותנים לאיש זר לקחת ביס עסיסי ממה שאוהבים. שלא לדבר על אורגזמה. אבל נראה שאני בודדה בהרגשתי, כיוון שהמנאז' א - טרואה (או סתם מנאז', כפי שהוא מכונה בפי תיכוניסטים 'תלהבים, נשות קריירה עמלניות ושאר עמישראל), הפך איכשהו לאירוע מכונן, שכל זוג חייב להתנסות בו, או לפחות לפטפט על אודותיו, ולו פעם אחת.
הסיבה? אולי בגלל שמדובר בחצי בגידה: זאת אומרת, כן, זו בהחלט חברה שלך שנחפנת שמה בפינה על ידי גבר שאינו אתה, אבל היי - תגיד תודה שבכלל נתנו לך להיות פה, ולהפך. אחת הבעיות האקוטיות, בהקשר זה, היא אותו מצב קלסי בו האחד חפץ באקספרימנט והשנייה בעיקר משתדלת לרצות. מנגד, לא מעט חברות (באמת חברות. לא אני. נשבעת) מספרות כי חוויה שכזו שיפרה להן את הזוגיות פלאים. ועדיין, גם הן טוענות שאם אין אהבה והסקס מעופש מלכתחילה לא תצמח טובה מהעניין.
"במסגרת המבצע חבר מביא חבר, הפנטזיה
חשוב שצירוף הצלע הנוספת ייעשה בהתאם להסכמה המשותפת של שני בני הזוג. הסטטיסטיקות מדברות על כ-15אחוז מהזוגות שהתנסו בשלישייה, אבל אין סטטיסטיקות לגבי כמה נפרדו כתוצאה מהניסיון. פגשתי זוגות בכל הגילאים שחוו ניסיון מיני בשלישייה ואפילו למשך תקופות ארוכות - זוגות שהרוויחו מהחוויה וגם זוגות שהתפרקו. למרות הפנטזיות, רוב הזוגות חוו תוצאות בעייתיות.
"מה שבטוח הוא שלאחר חוויה שכזו, הזוגיות לעולם לא תחזור להיות כשהיתה בעבר. אין בני זוג אוהבים שיצליחו לגרש מדמיונם את תמונות בן/בת זוגם עם גבר או אישה אחרת. החוויה עלולה לרדוף אותם ולבסוף לשנות את הקשר לרעה, אם לא להרוס אותו לחלוטין. בתיאוריה הכול מפתה, מגרה וקל, אך כשהדברים מגיעים לידי מעשה הם עלולים להתגלות בדיעבד כטעות חמורה. יש שעשויים לטעון שכשהקשר חזק וטוב, צלע שלישית עשויה רק לחזק אותו, כמו גם לפתח אמון ולהפיג את השעמום. לפני שנכנסים לתשמישי מיטה, יש לקבוע חוקים מראש כמו: מי יתווסף למיטה? מי יהיה עם מי? עד איפה ללכת עם הפנטזיה? והאם יש לקבוע קוד או סימן באשר למתי להפסיק את הפיאסקו?".
תשכחו מעולם בו אביזרי מין היו נחלתם של טיפוסים נכלוליים, חובבי ביזאר משולי החברה ויו הפנר. עשור אחרי שסמנתה, השרלילה החמודה מ"סקס והעיר" (המאוסה), תחזקה ויברטור על תקן חיית מחמד, הפכו אביזרי המין ברובם ל"גלגלצ" של בודדים, כמו גם לזוגות המעוניינים להחדיר מעט אקשן לפריים. למעשה, הם הפכו לחלק כה אינטגרלי מהמיינסטרים, עד כי נראה כמעט מגוחך לאזכר אותו בכתבה שכזו. אחרי הכול, אתם ממש לא צריכים לקרוא עיתון כדי לדעת מה ויברטור יכול לעשות, נכון?
לפי מנדי גולן, עיתונאית דייטינג ובעלת מדור ביקורת אביזרי מין ב-nrg (ונרקומנית של הגאדג'טים הנ"ל בפני עצמה), עדיין יש צורך לאזכר את היתרונות הזוגיים הגלומים בידידים הזעירים האלו.
"עולם האביזרים כל כך מגוון שכל אחד יכול למצוא לו משהו בהתאם לרמת הפתיחות שלו ולמידת הנועזות אליה הוא מוכן להגיע. גם חוויית קנייה משותפת יכולה להגביר את ההנאה. וקחו בחשבון שכיום, רוב חנויות צעצועי המין נראות יותר כמו חנות אקססוריז אופנתית. לזוגות הפחות אמיצים אפשר להציע שלל שמנים ונוזלי סיכוך, שנועדו גם לפור פליי וגם להגברת ההנאה באקט עצמו", מודיעה גולן. "האמיצים יותר ילכו על "קוק רינג" - טבעת המולבשת על האיבר - שאמורה להגביר את הזקפה ולהאריך את משכה, או על אביזרים שרוטטים במהלך האקט לגירוי הדגדגן.
"גברים שלא ייכנעו לתסביכי קנאה בצעצוע מכאני מוזמנים לתת לזוגתם להתענג עם ויברטור ולצפות בה ברגע השיא; האמיצים במיוחד יסכימו להשתמש בדילדו מולבש על האישה. את תהפכי לאדון והוא ילמד מה זה לקבל. אבל אל תבואו אלינו בטענות אחר כך, בסדר?". את אמרת.
אילאיל גינות, בלוגרית ומבקרת תרבות פופולרית, שעבדה כאשת תוכן באתר בתחום הבידור למבוגרים באינטרנט, מסתייגת מעט יותר: "לחברה שלי, שמעולם לא הצליחה לבטא את שמותיהם הרפואיים של איבריה המוצנעים, לא אביא ליום ההולדת ויברטור אלא ספר טוב ואינפורמטיבי, בתקווה שהיא תבין על איזה הנאות היא מדלגת, ומראה קומפקטית, כדי שתוכל לערוך היכרות מחודשת עם עצמה".
השנים האחרונות יצרו רהביליטציה לפעילות המינית הזו, שקודם לכן היתה פרסונה נון גראטה בשיח הישראלי. הקונספט פשוט: קחו זוג, הפרידו בין שני המרכיבים אותו ושגרו את הפרודות הלחות לכיוון זוג נוסף. התוצאה: אש.
ואומנם, אסוציאציה ראשונית לעניין תהיה אותם סיפורים ב"העולם הזה" של שנות ה-70, בהם זוגות עסקו בפעילות מינית אחד עם רעהו באורח שהיה גורם לקליגולה להיראות כפרח כמורה ביישני. אך עלעול בעיתונים מהשנים האחרונות יגלה כי ישראלים לא מעטים עדיין מחפשים היכן אפשר לתדלק מנה שכזו, ללא מורא, ללא משוא פנים וללא תחתונים.
מיליצ'ר: "לאחרונה אנו עדים לכך שבישראל מתגבשות והולכות קבוצות של סווינגרס - חילופי זוגות. הכול נעשה באופן דיסקרטי (דרך פרסום באינטרנט, עיתונים ועוד). בדרך כלל עושים זאת בבתים פרטיים, למרות שישנם בארץ גם מספר מועדונים המוקדשים לנושא. ובטח שרציתי ללכת, רק שלא הרשו לי בבית. החילופים נעשים בדרך כלל לסקס בלבד, ללא כל מרכיב רגשי או מחויבות. הסקס, אגב, בטוח לגמרי.
"יש כל מיני מניעים פסיכולוגיים וחברתיים לחילופי זוגות. אפשר לדבר על דחפים אבולוציוניים ביולוגיים, דחפים הגורמים לנו לרצות להיות עם עוד אנשים כדי להשביח ולהרבות את הגנים שלנו בעולם; ניתן גם להסביר זאת על ידי מניעים חברתיים, דהיינו, כמו שיש לנו חולצות עם סמל קרוקודיל, מכונית עם כוכב ושעון במשקל כזה שגורם לנו לפריקת כתף, כך אנו גם כמהים להוסיף לחיינו הזוגיים חוויות כאלו ואחרות שיעניקו לנו סטטוס חברתי מעורר קנאה.
"אך בחיים, כמו בחיים, לפעמים מחליפים, מתערבבים, מתמנגלים אחד עם השני ולא מוצאים את הדרך חזרה. האגו השביר של כל אחד ואחת מאיתנו עלול להתנפץ אל מול הביצועים ה' חייתיים' של זה או זו שהחליף / ה אותנו. והכי חשוב: מחקרית התברר שדווקא זה שהפציר להיכנס לסיפור הזה, הוא גם זה שבדרך כלל מפציר לחזור מכל המסע הזה עם חגורת צניעות".
בשלב זה אני לא מסוגלת לחשוב על דבר מעבר לצרבת. כאישה פשוטה ועממית, פנטזיות של מציצנות א-לה "עיניים עצומות לרווחה" תמיד סקרנו אותי אינטלקטואלית, אבל פיזית גרמו לי בעיקר לצניחת רחם קלה. שכן, בדיוק כמו במקרה המנאז' (ע"ע) גם כאן היגיון קטן וחייתי טוען כי אם יש אהבה, למה לעזאזל שהיא תסתכל על משהו שהוא לא אני?
מיליצ'ר: "אחת הדרכים לגוון את חיי המין היא לתת מקום למימוש פנטזיות כאלו ואחרות, ופנטזיה זו אינה יוצאת דופן. רבים מפנטזים על בת זוגם עם אישה נוספת במיטה (בטח שאישה, לא גבר, רחמנא ליצלן) ואין בכך בכדי להעיד על הבעל. להפך, אם הוא אזר אומץ וחלק את הפנטזיה שלו, זה רק מעיד על קשר בריא ופתוח. יחד עם זאת, שני בני הזוג צריכים לשקול יחד את המימוש".
לא מעט זוגות מעדיפים, בהתאם לעונה, לקחת את העניין עצמו החוצה ולהתענג על נופים פראיים (סתם), ובעיקר על הסיכוי הקלוש שייווצר כאן אפקט מציצני משהו. אבל כשחושבים על זה, מדובר במיתוס שהוא כמעט קונצנזוס: שכן, מי לא נהנה לפחות פעם אחת בחייו, מאיזה מזמוט פומבי?
"הכיף מצוי באקסהביציוניזם", מסכימה גולן. "כל המקומות שאפשר כמעט לתפוס אתכם, בדגש על כמעט. רק זיכרו שישנו קו דק מאוד המבדיל בין תיבול חיי המין בריגוש לבין קיום מופע ראווה סליזי ולא ראוי. צפוי, אומנם, שסכנת ההיתפסות תגביר את רמת הריגוש, אבל רק בתנאי ששני הצדדים בעניין, אחרת זה יכול רק להרחיק - אחרי שהיא תסיק שאתה סוטה פוטנציאלי שמעוניין שאנשים יצפו בך במהלך האקט".
חרב הפיפיות הזו היא המצאה שהגיעה ממישהו שרצה ליהנות כמה שיותר, בלי ממש לחשוב על התוצאות. שכן, קשה להבין כיצד ספורט אתגרי עם ריבוי פרטנרים, לאורך תקופה ובהסכמה מלאה, יכול לסייע לזוגיות מלאת אמון. בניגוד למקרי המנאז' או חילופי הזוגות, כאן לא מדובר במבצע חד פעמי, אלא בדרך התנהלות שוטפת. בקיצור: תמיד יש מישהו אחד שרוצה בזה יותר, וצד אחר שמוותר. אם לא כך הדבר, לכו על זה.
למיליצ'ר יש צ'יזבט מתאים לעניין: "יום אחד חבר סיפר לי שהוא שכנע את החברה שלו לחיות במערכת יחסים פתוחה. אין לכם מושג איזו קנאה הציפה אותי. אבל אחרי חודש הוא אמר שכל העניין נסגר. לא הבנתי איך הוא ויתר על קריעת חצי עיר בהסכמת זוגתו. אז הוא הסביר לי שכשבת הזוג שלו התלבשה, שמה בושם ואמרה לו שיש לה פגישה עם רופא השיניים שלה לטיפול שורש תרתי משמע. שם הוא נשבר.
"וכדי להדגיש את כוונתי, אפנה עכשיו דווקא לדת, ברשותך: נישואים פתוחים, או עצימת עין מכוונת תוך התעלמות מבגידה, הוא דבר שההלכה היהודית אינה מכירה בו. כשאשת איש מקיימת יחסי מין עם גבר אחר היא מבצעת עבירה חמורה, גם כשמדובר בקשר פתוח".
"גם אקט חד פעמי עלול לפגוע קשות בזכויותיה של אישה. גבר יכול לעשות ככל העולה על רוחו ולקיים יחסי אישות עם אישה אחרת, בתנאי שהינה פנויה ולא אשת איש. לאישה אסור לקיים יחסי מין עם גבר אחר גם אם בעלה מסכים לכך. הדבר עלול לפעול כנגדה, והבעל עלול להשתמש בכך בעתיד".
מיתוס הכולל בתוכו את כל חילופי הזהויות אותם ניתן לדמיין, מ"אתה טרזן אני ג'יין" (או להפך) ועד לרופא וחולה (או להפך). אה , כן. ויש גם כל מיני חובבי ערפדים למיניהם, שמשתעשעים במשחקי באפי ועוד אללה יוסטור ולהקתו. בקיצור, בידור. ובמקרה זה, עדיף לתת למומחים להביע את דעתם.
גולן: "גם פה הסוד טמון בהליכה עם העניין עד הסוף. היא רוצה אותך מחופש לאנס סדרתי? לך על זה. הוא רוצה את המורה שלו מכיתה א'? תעמידי אותו בפינה. כך תוכלו להעמיק את הקשר ואת רמת הפתיחות ביניכם רק בכך שתשתפו אחד את השנייה במחשבות האפלות ביותר".
בחיים, יאמר לכם כל פקיד שומה, יש ללמוד לחסוך. הגישה כאן היא הפוכה בתכלית. ובמילים אחרות: מדובר בריבית הפוכה: פתיחת ג'ורה בזבזנית על הפרטנר במיטה, אבל מהז'אנר שימנף את הליבידו לגבהים חדשים ולא יגרום לחצוצרות הנשיות להיקשר. מנגד, יש מי שטוען שהז'אנר הזה (כמו רוק'נרול) פשוט לא עובד בעברית.
גינות: "אין יותר מבאס מלשמוע משפט מזעזע בנוסח 'יש לך ציצים אליפות'. עוד לא מצאתי גרסה שעברה לוקליזציה בהצלחה במקרה זה, אבל אולי זה כבר בעיה אישית שלי". במילים אחרות, דיבור מלוכלך דורש מיומנות ורבלית גבוהה, לא פחות מדיון על דה קונסטרוקציה. זאת, למרות שהפירוק היחיד שיעשה במקרה הראשון הוא פיזי ומיוזע משהו.
גולן: "דיבורים מלוכלכים יכולים להלהיט את האווירה, החל מתיאור מדויק של מעשינו המיניים ועד לכינויים מפוקפקים. התנאי פשוט: אם אין לכם את זה, אל תנסו זאת בבית. אתם חייבים להיות חסרי עכבות כדי שהדיבור יהיה מלוכלך במידה נכונה, אחרת העילגות תגרום לתשוקה לפנות את מקומה לצחוק מצניח ליבידו".
כשחושבים על זה, לא ברור מי היה האידיוט שהכניס את ה- BDSM לקבוצת המיתוסים שאמורים לשמש כמרענן רשמי של זוגות קונבנציונליים. זאת, כיוון שלא מדובר באביזר אופנתי או תופין שולי לשעות הפנאי, אלא בתפיסה מינית מובהקת.
המושג הוא נוטריקון למספר תתי מושגים, ביניהם כבילה, משמעת שליטה וכניעה , Sadism :S&M - סאדיזם ומאזוכיזם. כל אחד מהם, בדרכו שלו, מממש פנטזיות של כניעה או שליטה, במגוון דרכים הנעשות בהסכמה, ולא - אזיקי פרווה זה לא ממש נחשב. נסו יותר כוויות, הנאה משתן ומגוון הצלפות וחניקות.
אין חשיבות עליונה למגדר או לנטייה מינית, כהטרוסקסואליות או הומוסקסואליות, אלא רק לחוויית השליטה-כניעה. עדיין, העניין אינו מיועד לצמד שחפץ באוברול לזוגיות אמצע הדרך, אך לא אוחז באותן פנטזיות. להפך.
מ', דומינה (שולטת), שלאחרונה חזרה מני יורק, מתפלצת מחוסר ההבנה של הישראלים את התחום: "כמעט לכל אחד יש פנטזיות של שולט או נשלט, אבל בגבול מסוים, שבדרך כלל לא מגיע ל-BDSM. אנשים בטוחים שזה מה שירענן להם את חיי המין, אבל לא מבינים שזה לא משחק, אלא באמת העדפה עמוקה: לא כל אישה שמחפשת עניין בחיי המין תיהנה לקשור או לחנוק את הגבר שלה, או לקבל ממנו 'גולדן שאוור'. זה יכול לגרום לנזק ממשי - פיזי ונפשי - למערכת יחסים בה לפחות אחד מבני הזוג לא בעניין. בקיצור, אם זה לא חלק ממשי מכם, לכו לחפש אביזרים".
נו, אתם יודעים. שני אנשים. די-וי-די. מעט חטיפי פורנוגרפיה פריכים. לא צריך ממש לצייר כאן תמונה, נכון? היתרון הגדול בקטגוריה, לפחות לטיפוסים עצלים, הוא הרביצה מול המסך אל מול ביצועיהם של השחקנים הגדולים בעולם, תוך שכנוע עצמי שכן, בטח שאני יכול לעשות את זה אחר כך.
כלומר, ברגע שארים את ישבני מהספה. החיסרון הגדול הוא שדקות אחרי כן, במיטה, גוף נערת הפילסברי שלך או שלו (פלוס ביצועים מגומגמים כתוצאה מיותר מדי פיצה), יתחרו בזיכרון הוויזואלי של חבורת הבלונדיניות החשקניות על המסך. עדיין, אם ברצונכם לשנע את הצפייה בפורנוגרפיה (עניין חביב לכשעצמו) לפרקטיקה, תנאי היסוד הוא חיבה כלשהי לז'אנר ולא למטען התרבותי שלו.
זאת אומרת, נורא כיף לצפות ביחד, כל עוד את לא סולדת מבריאנה (בנקס) וג'נה (ג'יימסון) - ואם אתם לא יודעים מי אלו, אנחנו בבעיה. מנגד, אם את יודעת במי מדובר, גם זה יכול לגרום לתחושת סירוס אצל הבבון שלצדך.
גינות מסבירה: "עקרונית, אני תומכת בגישה ליברלית ובפתיחות להתנסויות חדשות, אבל חשוב לי להזכיר לאנשים שעצם החידוש לא מבטיח הנאה. קשה להגיע לעמק השווה עם בן זוג בכל הנוגע לפורנו ופנטזיות חוץ מונוגמיות - אולי בדיוק בגלל שהן פנטזיות, בלתי מושגות.
"המפגש בין הפנטזיות שלנו - או לפחות מה שתוכנתנו גנטית, חברתית והתפתחותית להתחרמן ממנו - ובין המציאות, הוא לעיתים המסמר האחרון בארון הקבורה של הזוגיות. בעיניי זהו סיכון לא קטן לנסות להפגיש בין מציאות לפנטזיה. חלק ממה שיפה בפנטזיות בלתי ממומשות זה הסיכוי האפסי להיכוות מהן. ומצד שלישי - החיים קצרים: איכלו, שתו והשתרמטו, כי מחר גם את זה יהיה אסור לעשות בברים".
"צפייה משותפת בפורנו היא לא ערך עליון", אומרת עדי עליה, המפעילה את האתר והדמות "ברכה גולשת" ורואה לא מעט יתרונות בצריכת פורנו זוגית, "ובוודאי שמרבית יוצרי הפורנו לא רואים אותה ככזו ומייעדים את המוצרים שלהם בעיקר לגברים שצופים לבד, אבל יש לה כמה יתרונות. ראשית, היא יכולה להעיד על רמת הפתיחות בין בני הזוג. כמו כן, היא יכולה להעיד על רמת בגרות, כאשר לא כל שחקן/שחקנית בסרט הופכים למתחרה ישיר שלנו.
הגישה הילדותית לפורנו מתבטאת בין השאר בקנאה כזאת, וכמו שלמדנו שהחיים שלנו הם לא סרט של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, חשוב שנלמד להבין את ההבדלים בין חיי המיטה שלנו לסרטי הפורנו. בנוסף, צפייה משותפת נעימה יותר מצפייה לבד, כי כמעט תמיד זיון עדיף על אוננות.
"זה לא חשוב אם מה שרואים על המסך הוא בר ביצוע או אמיתי (ולא מסיליקון), מה שחשוב זה אם זה מחרמן או לא. בסופו של דבר אנשים הולכים למיטה ומשתדלים לעשות שם את מה שלמדו שעושה להם טוב. במקרה הטוב, הם יכולים לנסות בהשפעת הפורנו דברים חדשים או לברר עם בן/בת הזוג אם דבר מסוים נראה להם שווה ביצוע או לא. ברוב המקרים אין הקבלה מדויקת בין מה שאנחנו אוהבים לראות בפורנו לבין מה שבחרנו לעשות בחיים האמיתיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
