לא בוכים על חלב שנשבר
פעוטות שעושים צעדים ראשונים בד"כ גם נופלים ולעיתים שוברים שיניים. מדריך להורים המודאגים
הנתונים מצביעים על אחוז גבוה ביותר של חבלות בשיניים אצל פעוטות, שנע בין 11 ל-30 אחוז בגילאים שבין שנה לשנתיים. הסיבות לכך רבות. ראשית, בטווח גילאים זה, שבין שנה לשנתיים, רוב השיניים הראשוניות - שיני החלב - כבר בקעו. סמוך לגיל שנה, כבר נמצאות בחלל הפה
בנוסף, בגילאים האלה הפעוטות בדיוק עסוקים בתרגול של צעדיהם הראשונים. גרף החבלות בילדים מלמד על כך שבגיל זה מספר הנפילות מגיע לשיא, ובהתאם לכך – כמות החבלות.
בהחלט. מבנה הלסת הוא גורם משפיע, שיכול להגביר או להקטין את הסיכוי לחבלות שיניים. אצל פעוטות שמבנה הלסת שלהם בולט החוצה, גובר הסיכון לחבלה בשיניים, במקרה של נפילה חמורה.
גם שיניים בולטות עלולות להגביר את הסיכוי לחבלה. תופעה של שיניים בולטות ניתן לראות אצל פעוטות שמוצצים אצבע בצורה חזקה, או כאלה שנוטלים מוצץ באופן קבוע ולאורך זמן, לעיתים עד כדי כך שהשיניים אינן מאפשרות לסגור את השפתיים.
חבלות בשיניים נחלקות לארבעה סוגים. חלק מהחבלות נגרמות למבנה השן עצמה ויוצרות שבר בשן. יש חבלות הנגרמות לרקמה התומכת בשן ומתבטאות בתזוזת שיניים לצדדים, פנימה או יציאת שן ממקומה. בנוסף, יש חלק מהחבלות נגרמות לרקמה הרכה, כמו חתכים ברירית הפה, בשפתיים, ובלחי, ולעיתים אף נוצרים שברים בעצם התומכת בשן או בלסת עצמה. בגיל הרך, בניגוד לגילאים בוגרים יותר, עצם השן רכה יותר, ויכולה לספוג טוב יותר את המכה, כך שבדרך כלל מבחינים פחות בשברים בשיניים ויותר בנקעים (LUXATION INJURIES).
הטיפול בחבלות בשיניים ראשוניות נועד בראש ובראשונה למנוע נזק לנבטי השיניים הקבועות המתפתחות בתוך הלסת, בקרבה לשיניים הנשירות שעברו חבלה. בנוסף, חשוב לטפל בשיניים אלו כדי לאפשר תפקוד תקין של הילד, למנוע כאב ולשמור על אסתטיקה, תוך התחשבות ברצון ההורים ושיתוף פעולה שניתן להשיג מהילד.
במקרה ששן מסוימת או קבוצת שיניים לא נראית בפה, הבדיקה הרפואית נועדה לשלול את חדירתה פנימה לרקמות כמו חלל האף, או לכיוון נבט השן הקבועה. אם חדרה השן לרקמות אלו, יש צורך לעיתים בפעולה כירורגית של עקירה מיידית.
במקרה של פגיעה ברקמה רכה, הטיפול הנדרש כולל חיטוי של הפצעים ותפירה לפי הצורך. אם החבלה של הפעוט משולבת בחתכים ברקמה רכה ושברי שיניים, יש לשלול חדירת חתיכות שן לתוך הרקמה הרכה בעזרת צילום. במקרה של שברים בעצם התומכת או בלסת עצמה, עם תזוזה של חלקי השבר, יש צורך בהחזרתם למקום וקיבוע על ידי סד. בנוסף, ברוב המקרים של חבלות בשן וטיפול רפואי מקומי, יש צורך באנטיביוטיקה כדי למנוע זיהום.
ראשית, מומלץ להרגיע את הפעוט. יש לשטוף לו קודם את הפה ולנקות את פניו. ניתן להניח תחבושת קרה (קרח מרוסק) על אזור של פצע מדמם כדי להפחית את האפשרות לנפיחות. מתן סירופ לשיכוך כאבים עשוי להרגיע את הילד ולהקל על בדיקת הרופא בהמשך. במקרה של חבלה, חשוב ביותר להגיע לרופא שיניים לשם בדיקה, אבחון וטיפול בהתאם לצורך.
לעיתים החבלה בשיניים היא חלק מחבלה חמורה יותר, כמו חבלת ראש, ואז יש לפנות לחדר מיון או מוקד חירום לבדיקה מקיפה. גם במקרה כזה, יש לבחון את הממצאים בחלל הפה כחלק מהבדיקה הכוללת ואם לא ניתן לתת מענה מיידי לפגיעה בשיניים, חשוב להיות מודעים לצורך בבדיקה וטיפול בהמשך.
חשוב להבין כי לרופאי שיניים מומחים לילדים יש כלים מקצועיים להתמודד עם הפחד של הפעוט, להפחית את החרדה שלו ולאפשר לו טיפול עם תחושה נעימה יותר. הרופא יושיב את הפעוט על ברכי הוריו וימצא את דרכי הטיפול המתאימות: החל מטיפול בגז צחוק (ניטרוס אוקסיד), דרך טשטוש (סדציה), ועד טיפול בהרדמה כללית, במקרה שהחבלה דורשת טיפול מורכב יותר והילד אינו משתף פעולה וסובל מבעיות התנהגות.
בגיל הרך ובגיל הילדות חשוב לבחור את שיטת הטיפול שתיתן מצד אחד מענה מקצועי לבעיה בחלל הפה, ומצד שני - לא תותיר לילד ולהוריו טראומה ומשקעים. בילדים בריאים הסיכונים הקיימים כיום בהרדמה כללית הם קטנים ולפעמים רצוי שטיפול ייעשה בהרדמה כללית מאשר בהרדמה מקומית, בייחוד כשהילד זז ובוכה. במקרים כאלה הרדמה כללית מבטיחה טיפול מקצועי יותר, לצד דאגה לבריאות הנפשית של הילד.
ד"ר ביאטריס גרינברג היא מומחית לרפואת שיניים לילדים ומנהלת היחידה לטיפול שיניים בילדים, מכבידנט-אסותא
נא להמתין לטעינת התגובות
