הר הגעש הסודי של הנגב
בלב המדבר, רחוק מכל יישוב, האדמה בוערת ופולטת עשן. עבור המטיילים זה הכי קרוב להר געש
הנסיעה היתה ארוכה, אבל ענני העשן המיתמרים למרחוק הראו לנו כל הזמן שאנחנו בכיוון הנכון. בשלב מסוים דרך הכורכר מפסיקה, ולאחריה התחילה הצעידה. חצי שעה אחר כך, לא רחוק ממפעל הפוספטים באורון, הוא נגלה פתאום לעיננו: תל עפר קטן ומעושן. כאשר מתקרבים מבחינים מיד כי מתוך הסלעים בוקעת אש ומעלה עשן המיתמר לשמים, וממעמקי הקרקע מבעבע נוזל שחור. ריח של נפט שרוף עומד באוויר.
באזור נסגרו כל הדרכים המובילות למכרה הפתוח, שהפך פתאום לאתר טיולים. מלאכת הכרייה הופסקה בגלל חשש מהתפשטות האש המבעבעת מהקרקע, ובשממה הזאת מתפשטת האש ומדליקה עוד ועוד סלעים. הראשונים שחתומים על התגלית הם עובדי מפעלי "רותם אמפרט", שהיו מגיעים בחשאי בסוף המשמרות לצלם מקרוב את תופעת הטבע המדהימה במדבר. מאז התגלית כבר הספיקו לכסות את הר הגעש המאולתר בתלוליות עפר בכדי "לחנוק" את האש, אבל האש עקשנית ולא מוותרת-אתמול שבה הבערה ועמה העשן.
ד"ר משה פיינשטיין, תושב להבים, גיאולוג ותיק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסביר מה קורה במרבצי הפוספטים שבאזור נחל צין: "החתך של המחצבים דומה לזה שבמישור רותם. שם אנו מכירים תופעה של בערה בפצלי השמן של מרבצי הפוספטים, שעוברים מדי פעם תהליך של בערה עצמית בשל שינוי מינרלים.
באזור אורון לא נתקלנו עוד בתופעה הזו". ד"ר פיינשטיין מסביר כי השימוש בתלוליות עפר בכדי למנוע הגעת חמצן אל מוקד האש הוא נפוץ, ואף הכרחי כדי למנוע התפתחות התלקחויות נוספות באזור. ולמרות כל זה, הוא ממהר להרגיע ואפילו קצת לאכזב ומכריז: "המדע מכיר הרבה מקרים כאלה בעולם. במקרה שגיליתם, אני לא מעריך שזה יכול להתפתח להר געש".
נא להמתין לטעינת התגובות
