עשר: קורבנות האופנה של הקיץ
נינט טייב, דנה אינטרשיונל, ציון ברוך ושאר טיפוסים בעייתיים, שימו לב: חיננית הכניסה אתכם לרשימה השחורה של הקיץ האחרון. המשמעות: אתם אסון אופנתי. הפתרון: להשתפר לפני הקיץ הבא
הרבה קילוגרמים השילה נינט רק כדי שתוכל למלא בהצטיינות את משבצת אייקון הסטייל שהיא היום. את שלל שמלות האלנבי, הטרנינגים הפרובינציאליים, הגבות בצורת החוט, התספורת הלא ברורה (ואולי רן דנקר?) - את כולם השליך הסטייליסט והחבר הקרוב גדי אלימלך במקום מסתור, כדי להציל את פרוייקט נינה.
משימתו של אלימלך - קרי, להפוך את טייב למגזין אופנה - היה ברוב המקרים מוצלח ואף יותר. מצד שני, פתרונות לבוש פומפוזיים נוטים לפעמים רק להדגיש את הפרובינציה.
ואכן, הדרמות לא איחרו להגיע: פעם היא מופיעה כערפד גותי עם תוספות שיער כבדות, נופלת מעקביה הגבוהים
בעקבות התעסקות המוגזמת של התקשורת בחייה ובשמלותיה החליטה נינה להוריד פרופיל (ואת התוספות) ולהישאר רק עם קארה. וישנם כאלו המספרים שכשהיא במכון כושר או יורדת למכולת (מה, אין לך משרת, כפרה?) הגעגועים לאנונימיות ולפשטות תוקפים אותה, והיא מתהלכת בסמרטוטים. אם את פנויה, אגב, חיננית חייבת ספונג'ה בבית. תני קפיצה.
כן, גם לנו נמאס לדוש בנושא, אבל לפעמים אין ברירה: היא טופפה על כל שטיח אדום בלוס אנג'לס בשמלות חד פעמיות, הצטלמה לאינספור קמפיינים ושערי מגזינים (ביניהם גם קו האיפור של שאנל), חבקה את הגברים הנוצצים בהוליווד ועדיין, כשבר רפאלי מגיחה לארץ (ורבה עם התקשורת המקומית) היא מתהדרת בשלל שאריות לבוש היאים לקופאית קשת יום מהסופרסל בשכר מינימום.
כשהיא מפציעה בארצנו לאירוע סמי-נוצץ, רפאלי זורקת על עצמה אימונית סופחת זיעה, זוג מכנסי ג'ינס יוז'וריים, ואיזו גומייה וולגרית בשיערה הרך כמשי, לפעמים היא מפגינה גם עזת מצח כשהיא מצטלמת עם נעלי סטילטו באימום משונן ולא עדכני ובצבע דהוי.
את כל ההכנסות מהקמפיינים המצוינים הנ"ל, חוסכת רפאלי ככל הנראה לפנסיה או לימים הקשים שיצרה לעצמה פה. אם חפצת לטפח קריירה בניכר, מדוע שלא תפעלי כשאר הקולגות ותתחילי לקבל גרדרובות שלמות ממעצבים? או שמא השתנה במעמדך הכוכבני ואנו לא מעודכנים?
אך סיים את השתתפותו בתוכנית הזמר המוכרת, עבר הראל סקעת טרנספורמציה מעמיקה ממקובלי הסטייליסטים בעדתנו. בתחילה היתה זו תספורת מויאלית סלאש גבסואית סלאש יודה לוית. זו הובילה לפינוי בגדי בר מצווה מארונו לטובת מערכות לבוש יותר קצביות ומטרוסקסואליות, המחמיאות לאפיל הלא מוגדר של הזמר.
למרות זאת, ההתעסקות המוגזמת בתדמיתו גבתה את מחירה עם הזמן. לפתע, במקום ז'קטים מתוחכמים ואקססוריז מנצנצים, בחר סקעת לדדות בגופיות סבא צ'יפיות, מכנסי ג'ינס מטונפים, וסתם שוז פאתטיות.
לאחרונה (ברור שבגללי) התגובות הקשות על מלבושיו של זה, עוררו מחדש את ארונו והיום הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש. כשהוא מתאמץ להפתיע, תראו אותו בכל מיני אירועי חברה כשהוא מולחם לגימיקים מטופשים. ובהזדמנות זו נאמר - די עם הווסטים. בשביל זה יש לנו את יובל כספין.
כשהגיחה דנה אינטרנשיונל אל חיינו באמצע שנות התשעים הביאה עימה רוח של תעוזה, שינוי ומרדנות לחברה השמרנית בכנען. מלבושיה היו פרובוקטיביים כדמותה הסלבריטאית, אך עם הזמן ניסתה דנה למתן את המסר הוויזואלי.
כבר לקראת הזכייה באירוויזיון היה ניתן לצפות בשינוי שהתבטא על במת התחרות, בצורתה של השמלה הקלאסית פרי ידיה של המעצבת גלית לוי. כשהוכרזה כמנצחת של אותה התחרות, אינטרנשיונל עלתה לקבלת הפרס בלוק של תוכית מיתולוגית מעשה ידי המעצב ז'אן פול גוטייה, והראתה לכולם מאיפה משתין הדג (או התוכי? לא חשוב).
לאחר הזכייה בסוף שנות התשעים, אינטרנשיונל נעלמה מן המרקע, המצעדים ומדורי הרכילות. מבלי להיכנס אל הסיבות שהובילו אותה להתנהגות מסוג זה, העיניים הנשואות של קהל מעריציה המקומיים הוחלף בכאלו מעבר לים.
מדי פעם שאלה עיתונות לאן נעלמה הדיווה, והופ, היא היתה צצה לאיזו הופעה או השקה של איזה סינגל, כשהיא מנסה לגבש מראה שנוצר לרוב בהשראת דיוות בינלאומיות אחרות. מחליפות אלוויס ועד לינטע חסודה, תמיד נותר שם שילוב של פאייטים או ומחוכים כוחניים, כאילו שום דבר לא השתנה משנות התשעים.
השנה שוב קמה דנה, והפעם בקאמבק מפואר, מוצדק, ומתוקשר למדי. חסרונה בסצנה המקומית אכן הורגש. רק מה, ממש לא התגעגענו לאותם טייצים זולים, מגפיים ארוכות מדי, חליפות פאייטים מבעיתות ומחוכים הגורמים לתאונות בכל פעם מחדש.
בניגוד למגוון טיפוסים שהכתירו את ציון ברוך לאייקון אופנתי, אנחנו מפצירים בכם לחשוב שוב: ציון ברוך, הדיווה מההרכב "מה קשור", השאיר כבר מזמן את המראה האגבי שאחז בו בימי האנונימיות ברמלה.
ברוך, הידוע כדמות בעלת אוריינטציה אופנתית הנאחזת בשירותי סטייליסטים (וד"ש לליאת אשורי), התהדר בשלל תסרוקות שהוחלפו אין ספור פעמים, ממוהק ועד לפריזורה קופצנית כיאה לשדון פומיקי. את ארון הבגדים שלו מרכיבות גם חליפות מחויטות מושאלות, סניקרס מעולם ההיפ הופ, וגם דגמח"ים בהדפס קמופלאז' שבעזרת אקססוריז נכונים, מצליח ברוך להפכם לאכילים.
למרות זאת, ברוך לא מצליח ליצור מראה אחיד. המראה היומיומי שלו שונה להחריד. עדשות הפפראצי תופסות אותו במכולת השכונתית בלוק לא חפוף, כובע מטופש, חולצת טי מהוהה, ואיזה סמרטוט בתור מכנסיים, מהסוג שיאה יותר לעוזרת בית שרוכנת אל עבר הפאנלים.
ולמכה הסופית: לאחרונה חזר לו טרנד החימצון אל מחוזותינו מהניכר. ומשום מה, גם ברוך החליט לאמץ אותו. התוצאה היא גוון חלודתי, עמום ושבור, מפגע ויזואלי שלא מחמיא לגוון עורו הכהה. ידוע כי כל קורבן אופנה חושק בסתר ליבו להיות בלונדיני, אלא שבמקרה של ברוך, עדיף שיחזור לשורשים, ויפה שעה אחת קודם.
לוי אף פעם לא הייתה אייקון אופנה מוביל, ממש כשם שלא הייתה דוגמנית מובילה. אך היא תמיד הקפידה להיאחז בטרנדים ובגימיקים שסייעו לה להימלט מאסונות. גם סילוק הבלונד משורשיה בהחלט עזר לשקם את תדמיתה לכדי שחקנית טלנובלות מן השורה. בתקופת ההיריון, היא הפציצה בכל איוונט עם בטן מטופחת ושמלות אמפייר, שבליווי פריטים נלווים נאים יצרה מראה הרמוני נדיר לסלבריטאית הריונית.
בזכותה, לרגע היה נראה כאילו ממש נהדר להיות בהריון. ההורמונים האירו את פניה ואולי עד שלא יוכח אחרת, הם תרמו גם לבחירת השמלות שלה.
הלידה הביאה עימה גם יורש עצר, וגם סטייליסטית שהכינה את לוי לכל מקרה הכולל צלמי פפראצי. התוצאות לא היו מספקות וממראה של אלת פריון זוהרת לוי החלה להשוויץ בגזרתה המהתהדקת בכל מיני וסטים, גופיות דהויות ומכנסי ברמודה, ממש כאחרונת הלסביות בבר המינרווה (הערת המערכת: אין לנו מושג על מה מדובר, אבל הגיוני שחיננית צודקת).
בנוסף, בשנה האחרונה גזמה לוי את שיערה הארוך לקארה אופנתי. למרות התספורת הרעננה, נראה כי רצוי גם לאוורר את המלתחה הישנה במראה עדכני. עדשות המצלמה, לעומת זאת, בישרו דווקא על מראה אגבי הכולל את לוי תקועה בסקיני שעליהם מולחמים מגפיים גבוהים, כיאה ונכון לשנת 2002 העתיקות. אבל בניגוד לאחרים ברשימה זו, ללוי יש תקווה: לא מדובר במשהו שמטפלת צמודה וסטייליסטית עדכנית לא יוכלו לפתור.
מנער עצום מימדים המתחבא באוהלים שחורים ומתחת למסיכות של שפכטל - שהיה בטוח שנעלי גזית זה הדבר הבא - מיקי בוגנים גיבש לעצמו מראה ותדמית המכבדת את מעמדו כאושייה הנחשבת בתעשיית האופנה המקומית.
האקססורי המובהק ביותר של בוגנים הוא ללא ספק פניני הלשון שבהם הוא מעדיף להתהדר. מלבדם, הוא מקפיד לטפח אסופת מותגים במלתחה הפרטית שלו - בה נוטים לככב שמות כמו שאנל, דולצ'ה אנד גבאנה, לואי ויטון, ויקטור אנד רולף, ועוד.
בעזרת אלו ובעזרת נטיותיו האסתטיות, הוא מצליח לייצר מראה המתכתב עם מלתחתה של פרוליין גרמניה וממוסדת. חדי עין יוכלו להבחין שם בהומור עצמי, על שם כך הוא קיבל ממני את הכינוי הנודע "מיצי".
למרות כל זאת, ולמרות אייקוני הסטייל שמתחבאים לו בארון, כשמיצי יוצאת לגרגר היא מפרגנת מראה של ג'וחה איטלקייה, חמושה בפה ג'ורה. לא בטוח שהוא היה מצליח להסתדר עם לוק אחר, אבל אין ספק שמדובר בתופעה.
קלישאת הסופר סטאר המקשיש בהחלט יאה לצביקה פיק הכישרוני. מה שלא יאה למאסטרו היא העיקשות שבה הוא דבק באותן הצהרות אופנתית מהימים שבהם היה נער בועט ומרדני.
אולי איפשהו בהיסטוריה שיערו הארוך, הטוניקות ההיפיות היו נחשבות למעודכנות, אבל היום - כעבור 500 שנה בערך - פיק עדיין יושב בקנטינה עם אותו אורך שיער, אלא שהיום הוא בוחר בגוון אפרורי ועתיק בטקסטורה גוויתית, מערכות לבוש המורכבות מכותנות לילה מסאטן גדושות באבני סוורובסקי ומכנסיים תואמים.
לאחרונה, גם בעקבות תוכנית הריאליטי ההיא והזנחה הפושעת של עור העיניים, צביקה עונד זוג משקפי שמש קטנטנות ומביכות בכל שעות היממה.
ולמי ששם לב (ברור ששמתם לב), כדי להטעות את התקשורת מתהלך האדון בחליפות טרנינג מטופשות כאמצעי פאטתי להחזרת מחוגי הזמן אחורה לתקופה בה היה נחשב לסמל מין. נאמר כאן בכנות כי אם זה לא ממש עזר למיק ג'אגר, למה אתה כל כך בטוח שזה יעזור לך?
אלקבץ כל כך אוהבת בגדים ואופנה כך שלעיתים קרובות מדי היא שוכחת מתי לעצור, להביט במראה בחדרה האפלולי (אנחנו מהמרים), ולהסיר מעליה את המפות שהפכו לשמלות, את הוואזות שהפכו לאקססוריז, את הוילונות שמצאו את ייעודם כשרוולים, ואת פגיונות הוודו שהפכו לכובעים.
במקרה אחר היינו פותרים את העניין בחוש הומור, אלא שזה אבד איפשהו מרוב העומס בפרטים או בתעוזת בחירת הצבעים, המקשים לעכל את התמונה הכוללת.
ישנם כאלו שלבטח היו לוקחים אותה לקמפיין של כת או כנס מכשפות אם היו כאלו בנמצא, אך בשלהי 2007, אלקבץ עדיין מתעקשת להיצמד לתיאטרליות גדושה. אולי ב-2002 אפשר היה למחול לה, אבל כיום מדובר כבר בפיאסקו. תודה ושלום.
פוקס מקריבה יותר מכל המופיעים ברשימה זו בכדי להתעדכן בטרנדים. לא אספר על מקרה שבו פוזר תלוש המשכורת בשלמותו על מעיל עדכני של איזו חברת יוקרה, ולא אדווח כי משכנה את כל רכושה לטובת זוג נעלי סטילטו בעיצוב אישי - שנתפרו ויוצרו אך ורק לפי מידותיה וגחמותיה. לא אדבר על כך רק משום שבמקרה זה הבעיה חמורה אף יותר.
עלמת החן לשעבר נפלה קורבן לטרנד הגרוע מכולם: טרנד הסיליקון. העיסוק האובססיבי שלה במראה החיצוני הפך אותה לדמות גרוטסקית בצורת בובת ברבי מוגדלת בשקל תשעים, באדיבות המנתח הקרוב ביותר. יש להודות כי היא מעוררת לרוב רתיעה או גיחוך.
ממש כמו איזה תיכוניסטית הרוכשת לעצמה סקיני ג'ינס צבעוני לטובת אושר רגעי, פוקס רוכשת לעצמה חזה חדש, תוספות שיער חדשות (המחליפות את אלה שקמלו מרוב הבהרות אינטנסיביות), מבנה גבות חדש, שפתיים חדשות ומי יודע מה עוד יקרה שם ביום מן הימים.
כמו כשסיפרה בראיונות עבר, היא מודה שלא נוח לה בתחפושת המפלצתית הזו. אז למה לעזאזל היא ממשיכה? תשובות על ידי פסיכיאטר מקצועי תתקבלנה למערכת בברכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
