תביעה: "הקרם השחית את פניי"
חייה של צעירה בת 28 הפכו לסיוט לאחר שפניה כוסו בפצעים גדולים ומוגלתיים שלא החלימו, ושלטענתה נגרמו עקב שימוש בקרם פנים של חברת "אל-מקיאג'"
לפני כשלוש שנים רכשה התובעת, בת 28, שני מוצרי קרם לפנים של החברה. לפי הנטען בתביעה, בתוך מספר ימים כוסו פניה "פצעים קשים ומכוערים, דמויי אקנה". היא הפסיקה את השימוש בקרמים מכיוון שחששה שהפצעים הם תופעת לוואי של הקרמים, אולם למרות הפסקת השימוש בקרמים הפצעים לא נעלמו.
לאחר שראתה שהפצעים לא עוברים, פנתה הצעירה למנכ"ל "איל-מקיאג'", חנוך רידר, ובשלב זה, לטענתה, הוא הודה כי הבעיה מוכרת לחברה. רידר אף הציע לתובעת לעבור טיפולים אצל קוסמטיקאית על חשבון החברה. לאחר שהטיפולים לא הועילו, ביררה התובעת לגבי האפשרות לעבור טיפול לייזר מיוחד בבית חולים אלישע, שיביא לשיפור במצבה.
לדבריה, "איל-מקיאג'" התחייבה לשלם עבור הניתוח, "אולם לפני תחילת הטיפול נעלמו מר רידר ומזכירתו, ולמרות עשרות פניות טלפוניות לא ענו לשיחות". לבסוף נאלצה הצעירה לשלם בעצמה על הניתוח.
12 אחוזי נכות
למרות שחלפו למעלה משלוש שנים מאז השימוש בתכשירים, נותרו פניה של התובעת מצולקות, "עדות לסיוט שהיה ועודנו מנת חלקה כתוצאה מהשימוש במוצרי הנתבעת", לטענתה. התובעת טענה עוד כי היא יוצאת מהבית רק לאחר שהיא מטשטשת את הצלקות עם איפור כבד. רופא שבדק אותה אף קבע שהצלקות לא ייעלמו, וקבע שיש להקנות לה 12 אחוזי נכות לצמיתות.
התובעת דורשת פיצוי מהחברה מכיוון שלטענתה, "התופעה של הופעת הפצעים היתה מוכרת לנתבעת, ועם זאת לא צירפה למוצריה הנ"ל כל אזהרה כי השימוש במוצר עלול לגרום להופעת פצעים".
עוד נטען כי לאחד
הקרמים כלל לא היה אישור ממשרד הבריאות, וכן כי "עם היוודע גודל הנזק שנגרם לפניה של התובעת, הורידה הנתבעת את סדרת הקרמים הנ"ל ממדפי החנויות באופן מיידי".
מחברת "איל מקיאג'" נמסר בתגובה כי "אנו מתפלאים לשמוע שעניין זה מתפרסם לפני שהתקבלה במשרדינו תביעה בעניין. עם קבלת כתב התביעה חברת 'איל-מקיאג'' תתייחס לגופו. החברה מקפידה לפעול על פי חוק ולמוצריה רישיונות הן ממשרדי הבריאות מהארצות מהן הם מיובאים והן ממשרד הבריאות בישראל. החברה מעולם לא נתבעה בעבר על נושאים מסוג הבעיות אותן מציגה המתלוננת".