קרייזי פרייד צ'יקן
צ'ארלי בוגוסיאן, המוכר גם כצ'יקן צ'ארלי, עשה מיליונים מלשוטט ברחבי ארצות הברית ולמכור את כל מה שאפשר לטגן בשמן עמוק - וזה כולל גם פפסי. דנה שוופי מציצה אל תוך התופעה השמנונית
בוגוסיאן מטגן הכול - גם מה שנראה בלתי אפשרי מבחינה פיזיקלית. יש לו אפילו מנה של פפסי קולה מטוגנת, שבה הוא מערבב את המשקה עם קמח, זורק לשמן, ומגיש בתוך כוס נייר של פפסי עם קצפת ודובדבן למעלה.
ואם זה לא מספיק כדי לגרום לכם לעוויתות של בחילה קשה, אולי תזדעזעו מרשימת השמן העמוק הבאה: עוגיות אוריאו, אבוקדו, רגלי צפרדע, סנדוויצ'ים של בננה עם דבש וחמאת בוטנים, זיתים, וזה רק קצה הקרחון. "אני יכול לטגן פחות או יותר הכל", אמר לאחרונה בראיון ל- abc news, "ABC News" וזה כנראה גם המוטו שלו.
בוגוסיאן בן ה-38 מבלהחמישה חודשים בכל שנה בקרוון, בעודו מטייל בין ירידי האוכל השונים באזור קליפורניה ומוכר – בהצלחה מסחררת – את מטעמי המוות המוקדם שהוא מנפיק. אגב, צ'יקן טוען שהוא עצמו בריא כמו שור, נהנה מכל רגע ומרוויח בסביבות ה- 1.5 מיליון דולר בשנה מהמכירות של המטוגנים.
אז איך הוא משכנע כל כך הרבה פראיירים לרכוש מהרעל המסוכן שלו? מסתבר שמאוד בקלות. "הם באים ושואלים - כמה קלוריות יש בזה?" הוא מספר, "אז אנחנו מתלוצצים עליהם ובסוף הם אמרים 'תן לנו שלוש!', ממש לא איכפת להם". בוגוסיאן מאמין שהוא באמת עושה טוב לאנשים, ונותן להם "אוכל לנשמה" שעושה להם טוב מבפנים.
בהתאם לניוון שממנו כל העסק מריח, טיגון עמוק הוא מסורת ארוכת ימים ששורשיה ברומא העתיקה. אפילו מתכון קדום אחד לעוף מטוגן שרד - של אפיסיוס, שחי בזמנו של ישו. רק תארו לכם מה היה קורה אילו הוא היה הטבח בסעודה האחרונה. אגב, אז קראו לזה "פולום פרוטוניאנום" ולא "KFC".
מאז המסורת הספיקה לעשות דרך ארוכה ולהפוך לסוג של מאכל לאומי בארה"ב, במיוחד בזכות הפעילות האינטנסיבית של המלכות הבלתי מעורערות של המטבח האמריקאי - מרתה סטיוארטו- פאולה דין, שעשו קריירה מלהרתיח שמנים וזרוק לתוכם עופות. בנוסף, כשהעבדים הגיעו לדרום ארצות הברית, הם מיהרו לאמץ לעצמם את הצד המטוגן של המטבח הקריאולי, והפיצו אותו לרחבי היבשת.
בשנות התשעים,
הסוד בטיגון עמוק, טוען בוגוסיאן, הוא בבלילה שמצפה את המאכלים שנזרקים לשמן, שומרת עליהם ומוסיפה להם טעם. לרוע מזלנו (או לטובתנו, תלוי איך מסתכלים על זה) הוא מסרב לחלוק את המתכון הסודי שלו, בטענה שכל המתחרים ברחבי הארץ יגנבו אותו וכך גם את כס המלכות.
בזירה האמריקאית בוגוסיאן נחשב סוג של בדיחה / מדען משוגע שטרוד בניסויים משונים. העיתונות המקומית מקדישה פחות תשומת לב לעצם העובדה שאנשים דוגמת בוגוסיאן מקדמים את אחת הבעיות הבריאותיות הקשות ביותר של העולם המערבי, ומתמקדת בציפייה לגלות מה יהיה הדבר המוזר הבא שהוא יזרוק אל תוך השמן.
על כל פנים, בתוך זירת האוכל האמריקאית, ולמרות המעמד המיוחד שצבר לעצמו צ'יקן צ'ארלי, קשה לומר שסצנת האוכל האמריקנית לא שופעת בשמן. כך, למשל, קשה להתעלם מקיומן של מסעדות כמו "Heart Attack Grill".
זו משתמשת בקונספט הלא בריאותי בתור טכניקה של קידום מכירות: המבורגרים שמכונים "ניתוחי מעקפים", מלצריות שמביאות את האוכל על כיסאות גלגלים, ובכללי תפריט מזיק ללב ולרמת הכולסטרול בדם כמעט כמו הדברים שצ'יקן צ'ארלי מגיש בדוכן שלו – ברור שנתח השוק הזה מתבסס על יותר מאיזה טיפוס משוגע שמסתובב בירידים.
ובכל זאת, עם תפריט הולך ומתפתח שכולל גם סוכריות גומי, אם אנד אמ'ס, עוגת גבינה, ארטישוקים ועוד, כנראה שבוגוסיאן יודע מה הוא עושה. בתוך הנישה הכי דקדנטית שיש למערב להציע, הוא בהחלט המלך הבלתי מעורער.
נא להמתין לטעינת התגובות
