ראשי » סגנון ופנאי » תיירות » תיירות בארץ

דרך צדדית

אם סוטים מהנתיב המקובל זוכים בנוף פראי, ירידות תלולות, שיפולים ירוקים ופינות חמד. הכבישים שלא תמצאו במפה

ברוב מפות הדרכים שתפתחו תמצאו מקרא המבאר את שפת המפה, סימנים וצבעים. בשנים האחרונות התרבו הסימנים שניתנו לכבישים - כביש אגרה קיבל צבע יין משובח, כביש מהיר נצבע בכחול, כביש ראשי דו מסלולי נצבע בצבע אזהרה אדום. כביש רזה ונידח קיבל את הצבע הראוי חום עתיק. צהוב לימון מוקדש לכביש פנימי בתוך ישוב, ודרך נטולת צבע (לבן) היא לרוב דרך כורכר.

הטיול לחג יפגיש אתכם עם כבישים אלמוניים, זעירים, צנומים עד כדי מעבר של כלי רכב אחד, אבל הנוף הנשקף מהם פראי יותר, הירידות התלולות יותר, העליות קשות יותר, ונכון, צריך לדעת לנהוג בהם.

בין מעיליא למעלות יורד כביש קטן, קסום ונסתר, אל ערוצו של נחל כזיב. בתחילה הכביש חף מכל יופי, רזה למדי, פולח גבעה וחודר אל השכונות המערביות של מעלות. שמסתיים קשר העין עם הציוויליזציה מתחיל היופי -שיפולים תלולים צבועים בירוק עד, צמחיה הגולשת עד לנחל.

מצידו האחד של הכביש - מצוק בוהק בלבן. בצד השני ממתינה תהום לשגיאה קלה של הנהג. לרגע הדעת מתבלבלת מול פרץ הטבע והיופי. המורד התלול, ולכן נדרשת זהירות. אורכו של הכביש

כששה קילומטר. בקצה הכביש מגרש חניה קטן, ושורה של משאבות לוגמות את מי המעיין ומעבירות אותם למקומות אחרים. אם תרצו ניתן ללכת מכאן במסלול הליכה מערבה לאורכו של נחל כזיב, עד המנופורט. 

איך מגיעים: על כביש 89, נהריה מעלות, אחרי מעיליא (ולפני מעלות) פונים צפונה לכביש רחב ומיד פניה שמאלה לכביש קטן היורד לעין זיו. רעבים? אצל מרים במעיליא, אוכל ערבי, ביתי, מצויין. בתחנת הדלק בכניסה למעילא על הכביש הראשי, 04-9571327.

הר אדיר מתנשא לגובה של 1008 מטר. כשמו כן הוא, נח באצילות סמכותית סמוך לכביש הצפון, וממנו תצפית נפלאה על השכנים הלבנונים. תושבי האיזור מכירים את קיצור הדרך בין כביש הצפון לבין כביש 89 המוליך לנהריה.

הכביש צר, עובר בדרך קסומה, שלוקחת אותנו לתמונות היסטוריות של הארץ הזו. שדות קטנים מעובדים, מטעי עצי זית עתיקים, רועה צאן שמוליך את העדר בשלווה על הכביש, לרגע בני הצאן עוטפים את הרכב מסביב.  אורכו של הכביש כששה קילומטר, והוא מסתיים בלב הישוב הישן בחורפיש. 

איך מגיעים: על כביש 899 (כביש הצפון) בין מתת והר אדיר - כביש קטן ההולך דרומה, אין שילוט. זהירות - הכביש צר ומפותל. רעבים? סמבוסק "הארזים", חורפיש 04-9972276.

למרות מערכת הכבישים החדשה בכניסה המערבית לירושלים, אני מעדיף להיפרד מירושלים בכביש משובש היורד מקרית משה למוצא, דרך יער ירושלים. תחילתו של הכביש בריח הלחם הנאפה במאפיית אנג'ל, ברח' פרבשטיין. משם מערבה. פניה כמעט ולא נראית לדרך יוסף וייץ, ובבת אחת נעלמת ירושלים.

כביש משובש למדי חודר לעומק יער האורנים, היער העוטף את מערב ירושלים. אין מה למהר - ניתן לעצור בפינות עצירה ולראות את נחלי האורות של המכוניות היורדות בכביש 1. בנקודה מסויימת, עיקול גדול חושף את מראות מושב בית זית ולרגע נפרס נוף קדום של הרי ירושלים. כדי לצאת לתל אביב ממשיכים ישר, במקביל לכביש 1 לירושלים. עוברים במנהרה תחת הכביש ואתם בדרך למרכז.

רעבים? מלחמות החומוס באבו גוש מנהלות ברחוב הראשי, לכן נבחר בכביש צדדי, דרך הואדי. מסעדת "נעורה". 02-5341175.

גם את הכביש הזה איני מחמיץ בדרכי לדרום או לצפון - כאן המדבר מקבל ביטוי במראות נוף מדהימים של שולי הערבה הצפונית. בדרך - אנדרטת זיכרון כואבת לנוסעים שנרצחו כאן בשנת 1954 בדרכם מאילת למרכז הארץ.

18 פיתולים אכזריים יורדים מרכס חצרה אל בקעת צין. הקטע הקשה והמפותל הנקרא "מעלה עקרבים", מוזכר בספר שופטים. הכביש צר (ברוחב מכונית), בכל עיקול הסמוך לתהום עומדות מספר חביות חלודות שאמורות להגן על הרכבים מפני הידרדרות במדרון. למטה - בקעה ענקית נפרשת ופס שחור של הכביש חוצה אותה ונעלם בין גבעות מעוגלות. גוונים רכים צהובים של אדמת מדבר, פה ושם עקבות של ירוק בערוצי הנחלים.

איך מגיעים: מירוחם נוסעים מזרחה בכביש 255 שחוצה את מכתש חתירה (הגדול). בצומת פונים צפונה ומיד שוב מזרחה, לכביש 277. הכביש יורד עד צומת עין חצבה על כביש 90, לאילת. (רצוי להעזר במפת טיולים וסימון שבילים צפון הערבה ומזרח הנגב מס' 14). 
     

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...