אצל השכן ממזרח
סוכות המקראית, הרי הגלעד, הנחלים השוצפים והנופים המרהיבים הופכים את הטיול לירדן לאחד המסעות המרתקים והמרהיבים באזורנו
עם הגעת האוטובוס לנסיעה הקצרה אל צדו האחר של הגבול, נדחסו אליו רבים שנשאו מזוודות ותרמילים כבדים. על אף שהאוטובוס איננו בנוי לקליטת הנוסעים הרבים, אי אפשר לעבור את המקום ברגל, וחייבים לעבור את הסיוט הקצר (חצי קילומטר בלבד) של כניסה אליו ויציאה ממנו.
הבדיקות הביטחוניות החשדניות ארכו זמן רב, ולאחר העיכוב הקל הגיע המדריך הירדני ששחרר את הקבוצה אל הכביש המסתלסל מהגשר, בדרך לפגוש אתרים המוזכרים בתנ"ך ממזרח לירדן. אנו נעים בכביש הצר והמשובש במקביל לנהר הירדן, שחולף בין כפרים וכפריים באזור הע'ור, חלקה הפורה של ירדן. ממערב נגלית הארץ המובטחת שלנו במלוא הדרה. מהעבר האחר נראית בקעת הירדן.
ירדן נחלקת לשלושה אזורים גיאוגרפיים: הבקעה, שבה אנו נוסעים, במת ההר שאורכה כ-350 קילומטרים והמדבר שהוא מרבית שטח ירדן. נוסעים שטיילו במקום בתקופות קדומות הגדירו את שילוב המקומות כאחד היפים בעולם. הרי הגלעד המתנשאים לגובה של 1,200 מטר, הוגדרו כמרתקים ביותר.
מסלול ההליכה בקניון הצר והעמוק של הארנון אף הוא מהיפים שעברתי. הארנון ידוע כנחל שוצף ופראי העושה דרכו לים המלח, תוך חריצה עמוקה וקניון המלא במים ובמפלים גדולים בכל ימות השנה.
ספוגים במראות הללו, שגם משה ובני ישראל חזו בהם כשעמדו מעברו המזרחי של הירדן ושלחו מבטם אל ארץ ישראל, אנו עולים בהתרגשות להר נבו. כללי הנהיגה בירדן נהירים לבני המקום, לכן השכנים מהצד המערבי של הירדן כדאי שיפקידו את הנהיגה בידי מקצוענים ירדניים. הכבישים צרים ומשובשים למדי. קו לבן במרכז הכביש מצויר שם כהמלצה לנהגים.
לאורך הדרך ניצבות במרכז הכביש עמדות שמירה של הצבא, שקצת זרות לנו הישראלים. האנשים ברובם נחמדים, פותחים את ביתם ואת לבם.
כחילוני שאינו בקי ברזי התורה, נדהמתי מהקשר של ירדן לספר הספרים. די לעמוד בראש תל סוכות כדי לחוש את את כנפי התורה, ומספיק לעמוד ברוח החמה הנושבת מעל התל, ולהבין שכאן מתחילה התרבות שלנו. עמק סוכות (ע'ור אל-עבדייה) נמצא בבקעת צרתן. במוצא נחל היבוק, ואדי זרקא, רגע לפני שזה נשפך לירדן פגש יעקב במלאך ונאבק עמו. שם קיבלנו את השם "ישראל".
בקצה הנחל, במקום שבו מצטבר הסחף, נמצא תל דיר עלא המזוהה עם סוכות המקראית. הכניסה למקום חופשית, ומראשו נפרס מראה מרהיב, הכביש המגיע מגשר חוסיין. במבט מערבה אל גדות
מיקומו של תל דיר עלא (סוכות) בצומת דרכים של דרך הבשמים. בשנת 1967 חשפה משלחת ארכיאולוגית כתובת עתיקה על פיסת טיח, שבישרה על קדושתו של המקום שבו נמצאה, כעין "אגדת מקדש" בדמות נביא זעם קדום. תוכן הכתובת תואם את תיאור אחרית הימים בספר צפניה, "קרוב יום ה' הגדול. . . יום ענן וערפל". תל דיר עלא נמצא בצד המזרחי של הירדן במרחק קצר מהגבול, מדרום לגשר חוסיין וקרוב לגשר אדם.
מהר נבו נפרסו לעיניו מראות הארץ הטובה, בשוליים הצפוניים של ים המלח. העלייה להר נעשית בכביש צר ומפותל. על פי המסורת, מכאן (ג' בל נבא) ראה משה את הארץ המבוטחת, וכאן כנראה סיים את חייו, ככתוב בספר דברים.
המראה המרהיב מההר כולל את ים המלח, את הר הזיתים ובתי ירושלים, את הרי הגליל ואת ההרודיון. משנת 1932 נערכו במקום חפירות נרחבות, שבהן התגלו פסיפסים מדהימים ביופיים ובשלמותם. בפסגת ההר נבנו כנסייה ומנזר, על יסודות מהתקופה הביזנטית. הפסיפסים מוצגים לציבור וגשר מאפשר צפייה בהם. במקום גם כנסיית לוט ופרופיוס שנבנתה בשנת 562, ושרידה התגלו בשנת 1913.
תיירים רבים ממלאים את ההר משעות הבוקר, אוטובוסים נאבקים בעלייה הקשה ומגיעים אל ראש ההר, משם מהלכים התיירים עד הכנסיות והתצפית.
העיר מידבא (או מאדבא, כפי שנקראת היום) התפרסמה בעולם בזכות פסיפס גדול שהתגלה בה בשנת 1884. הפסיפס , מהמאה השישית לס?פירה, מתאר בדיוק הנדיר לאותה תקופה את הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל, כעין מדריך למטייל. המפה מצויה בתוך הכנסייה המרשימה סנט ג'ורג', ברחוב המלך טלאל, ומיד אפשר להבחין בה בירושלים המצוינת במפה בהגדלה מיוחדת. עוד מסומנים בה יישובים שונים, ללא כל קנה מידה מתאים.
העיירה הנוצרית מאדבא שוקקת חיים. היא ממוקמת מדרום לרבת עמון, כ-30 קילומטרים מדרך המלך הקדומה. העיר מוקפת במדבר וסביבה שדות חקלאיים. העיירה שונה מהערים האחרות בירדן, מטופחת יחסית עם כנסיות וחנויות רבות. שדרת עמודים מופלאה הנחשבת לאחד המקומות היפים בעולם נמצאת בג'ראש, עיר רומית עתיקה שנחפרה ונחשפה כמעט כולה. השדרה קרויה הקארדו ובו 400 עמודים.
אנשי מדבר יהודה בצד המערבי של הירדן מספרים על העננים העושים דרכם במדבר יהודה. בדרכם ממערב למזרח הם מתעבים, הופכים שחורים ומאיימים במטר סוחף של גשם, אך יושבי המדבר כבר למדו, העננים השחורים חולפים מעליהם, עוברים את הירדן, ונבלמים במורדות המערביים של הרי גלעד, ושם השמים נפתחים וגשם רב יורד.
נחל ארנון, מהנחלים הקדומים המוזכרים בתנ"ך, אוסף את המים מן ההרים, חותר במרץ, ויורד בסדרת קניונים ומפלים מרהיבים אל ים המלח. הנחל מוזכר כמה פעמים בספר במדבר, כשארץ מואב השתרעה בעבר הירדן המזרחי לכל אורכו של ים המלח. הארנון השאיר רושם עז על בני ישראל.
האומללים נדדו 40 שנה במדבר ולא ראו מים כה רבים ומראה מרשים כמו ערוצו של הנחל. מצוקת המים הקשה בירדן הביאה את השלטונות לרכז את מקורות הנחל באגם ענק, סכר גדול המחזיק את המים. על הסכר נמתח כביש, והירידה אליו היא בדרך מרהיבה ומפותלת הנוגסת בצבעי המדבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
