שקוף שזה אורגני?
בסופרמרקט, במעדניות, בחנויות מתמחות, בשוק, כולם מוכרים היום מזון אורגני. מי מפקח ואיך אפשר לדעת אם הוא באמת כזה בריא - זאת ועוד בכתבה שלפניכם
מול המעדנייה עמדה צעירה רצינית, שבדקה את מומחיות העובד מאחורי הוויטרינה. היא עברה על כל הסלטים והמאפים אחד-אחד ובחנה אותו על מרכיבי המנות. "הכל אורגני", הוא ניסה להתגונן כנגד מתקפת השאלות, במקרה שלה ללא הועיל.
ביקשתי לדגום כמה מוצרים נבחרים. הלכתי על עוגיות טחינה מהמעדנייה, קורנפלקס וחטיפי אנרגיה מיובאים ובירה "טבעית". בקופה שאלתי את המוכרת למה התכוון המשורר כשכתב בירה טבעית. "זה אורגני", השיבה בלי להניד עפעף. "אני לא חושבת", הקשיתי , "אם זה היה אורגני, אז היו כותבים. למה כתבו טבעית? ". היא משכה בכתפיה. רק למבשלת הבירה, המייצרת אותה על פי מתכון אירי מסורתי, הפתרונים.
וזו בדיוק הנקודה. אם עד לא מזמן היה נדמה שהמושג אורגני הוא מנת חלקם של מחבקי עצים, צמחונים, טבעונים וסתם תמהונים, הרי שהיום טרנד המזון הזה מאומץ בזריזות על ידי קיבת המיינסטרים. עדות מובהקת לכך היא מגוון החנויות והרשתות שמתהדרות במוצרים בריאותיים וחלק ניכר ממרכולתן היא אורגנית. גם רשתות "רגילות" ממהרות ליטול חלק בחגיגה ומפנות מקום על המדפים למוצרים אורגניים. מוצרים של החברות "הרדוף" ו"אדמה", למשל , נמכרים במכולות וברשתות מזון; ברוב סניפי הרשתות הגדולות אפשר כיום למצוא גם מחלקת ירקות ופירות אורגניים.
מתחום ייצור זניח של מוצרים לחנויות טבע הפך המזון האורגני לנחלת הכלל. ועדיין, בשל השוק הקטן יחסית בארץ, אין אף חנות שמוכרת אך ורק מזון אורגני. לצד אורגני "כשר למהדרין" נמכרים מוצרים טבעיים אחרים, ללא חומרים משמרים, מעובדים וכיוצא באלה, שאינם אורגניים. אז איך נדע להבדיל?
בשנת 1995 הגדיר חבר קובעי התקנים האורגניים הלאומי בארצות הברית (NOSB) את המזון האורגני כך: "אורגני היא שיטת ניהול אקולוגית אשר מעודדת ותומכת במגוון צורות חיים (biodiversity), מחזורים ביולוגיים ופעילות ביולוגית של הקרקע. היא בנויה על הוספות מינימליות של חומרים לא טבעיים ועל שיטות ניהול שמשמרות, שומרות ומעודדות הרמוניה אקולוגית".
הפדרציה העולמית לחקלאות אורגנית (IFOAM) מגדירה ארבעה עקרונות למזון אורגני: בריאות- של הצמחים, בעלי החיים, האדמה ובני האדם; אקולוגיה- שמירה על מעגלים אקולוגיים והמשך קיומם; הוגנות- בין החקלאים לעובדיהם, המשווקים, הסוחרים והצרכנים; ואחריות- לבריאות וכלפי איכות הסביבה, לטובת הדורות הבאים.
כשמדובר בפירות ובירקות, הכוונה היא שהם וזרעיהם לא רוססו בחומרי הדברה; שבמהלך גידולם לא נעשה שימוש בדשנים כימיים ושהם לא עברו הנדסה גנטית; והכל תוך שמירה על השדה
כשמדובר בבעלי חיים, הם אוכלים מזון אורגני, לא מקבלים הורמונים סינתטיים, אנטיביוטיקה (באופן קבוע) או כל תוסף אחר; לא מרססים על גופם חומרי הדברה למיניהם; ותנאי חייהם טובים יחסית, לרבות תאים מרווחים ונקיים יותר. כל הגידול נעשה תוך שמירה על הסביבה, ללא חומרים מזהמים שמחלחלים לאדמה ולמקורות המים, ובתנאים סבירים לעובדים.
במזון מעובד אורגני אסור להשתמש בצבעי מאכל, בחומרי טעם מלאכותיים, בחומרים משמרים ובכל תוסף סינתטי אחר. כל חומרי הגלם, מהחי או מהצומח, הם אורגניים וכל העיבוד הוא ללא שימוש בחומרים סינתטיים. גם שטחי הייצור, האריזה והאחסנה צריכים לקבל הכשר "אורגני" מטעם חברת הפיקוח.

על התעשייה האורגנית בישראל מנצח הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית, שרואה עצמו כ"מוביל, מלכד, מסייע, מחדש ויוזם בשביל התפתחות החקלאות והתעשייה הביולוגית אורגנית בישראל". הארגון הוקם על ידי מריו לוי, חבר קיבוץ שדה אליהו, וחברים נוספים מקיבוץ יודפת שהבינו את ההשלכות של ריסוס השדות ליד בתיהם בחומרי הדברה רעילים.
הארגון משמש מוקד מידע מקומי ובינלאומי ומקשר בין החברים בו: מגדלים, עוסקים ובעלי עניין נוספים. הוא מספק ליווי והדרכה מקצועית למגדלים ושיתוף פעולה בתחומי מחקר ופיתוח. הוא רואה את עצמו כמקנה תו איכות למוצרים, לצד תו תקן שניתן על ידי שלושה גופים מפקחים.
ד "ר אורנית רז, מנכ"לית הארגון, מדגישה כי החקלאות האורגנית לא עומדת בפני עצמה, אלא משמשת כנדבך של איכות סביבה ואקולוגיה, "וככזו אנחנו מסבים את תשומת לבם של החקלאים לכל הליכי הגידול. אם יש חממות, למשל, אנחנו מדריכים את החקלאים מה עושים עם הניילונים לאחר השימוש". לדבריה, הארגון הוא האוטוריטה המקצועית היחידה בארץ. "אנחנו הובלנו את החוק האורגני ובמסגרתו הוחלט לעשות הפרדת רשויות. חברת אגריאור היא גוף מפקח שנגזר מהארגון והיא רשאית לקחת רישיון ממגדל שאינו עומד בסטנדרטים. אני מעריכה כי היא חולשת כיום על 90 אחוז מהשוק".
נושא האמינות חשוב ביותר לארגון. "לכל 450 המגדלים שחברים אצלנו יש מלווה מטעמנו שעובד בצמוד אליהם ומכיר אותם אישית. מגדל שלא יעמוד בתקנים יעוף. יש לנו אפס סובלנות לשקרנים ורמאים. הכוח שלנו בא מהעובדה שאנחנו גוף וולונטרי. אף אחד לא חייב להצטרף, אבל מי שמחליט לעשות כן חייב להיענות לתנאים שלנו".
מנכ "ל רשת "אורגניק מרקט", אלעד להב אומר, שחשוב לו להיות מפוקח. "הרשת שלנו, על שמונת סניפיה, מפוקחת על ידי אגריאור וכל המוצרים הארוזים שלנו הם בעלי תו תקן", הוא אומר. הרשת עצמה חברה בארגון החקלאות האורגנית והיא גם נבדקת כדי לוודא שיש אצלה הפרדה ברורה בין האורגני ל"רגיל", ושמוצרי המעדנייה הם אכן אורגניים, מהחומרים ועד ייצורם הסופי.
גם חברת "אדמה", שהוקמה ב- 1994 לפיתוח ושיווק מוצרי צריכה אורגניים, מפוקחת על ידי אגריאור. קובי אדרי, מנכ"ל החברה, מספר על "מגוון לחמים מיוחדים, אורגניים לחלוטין, שפיתחנו. זה אומר שחומרי הגלם מיוצרים על פי התקן וכך גם התיבול והתוספות, המים והמלח. הפיקוח מתחיל מהחלקה שבה מגודלים החומרים, דרך המאפייה ועד למשווק. כך אפשר להיות בטוחים שהתוצר הסופי אורגני לחלוטין". סמנכ"ל הסחר והשיווק ב"שופרסל", אלי גידור מציין, שמוצריהם בעלי חותמת פיקוח וחותמת "טוב שדה" (ארגון החקלאות האורגנית), וכי בכל סניפי הרשת יש הפרדה מוחלטת וברורה בין מזון אורגני לרגיל.
בעוד ירקות ופירות, קטניות ואפילו מוצרי חלב אורגניים כבר אפשר למצוא בשפע יחסי, סוגיית הבשר עדיין בעייתית. כיום ניתן לקנות בעיקר עוף קפוא אורגני ברשתות השונות. הסיבה לכך היא שהשוק לא גדול מספיק בשביל שיהיה משתלם לספק בשר טרי. "אין יכולת לתפעל קו כזה", מסביר אלעד להב, מנכ"ל אורגניק מרקט. "זה יקר מדי, אין מספיק ביקוש, ורוב הבשר ייזרק לאחר יום, כי הוא חייב להיות טרי".
אבל למרות הקושי, באטליז "ידע הבשרים" של השף רפי אהרונוביץ' ומנשה מור ברמת אביב, החלו לראשונה בארץ לשווק בשר בקר אורגני טרי. בעיקר מתוך תאווה לבשר איכותי ולאו דווקא מתוך חשיבה אקולוגית בריאותית. הבקר מגיע מהרפת של הרדוף, לאחר שהומת בשחיטה כשרה, והוא מפורק ישירות באטליז. לדברי מור, מדי שבוע מפורקות בין שתיים לשלוש פרות, וההערכה היא כי הביקוש יעלה בהדרגה.
"מגיעים אלינו גם אוהבי בשר וגם שוחרי בריאות", הוא אומר. "מי שטועם פעם אחת סטייק אורגני מרגיש מיד בהבדל ולא יכול לחזור לבשר רגיל. אנחנו מכינים גם המבורגרים. עדיף להזמין אצלנו מראש בקר אורגני, וגם לפרט באילו חלקים מעוניינים".
כל התהליך, מהרפת ועד לדלפק האטליז, מלווה על ידי אגריאור, שמעניקה תו תקן לבקר האורגני ומוודאת שכל הפרות והעגלים לא פוטמו בהורמונים או באנטיביוטיקה, אכלו מזון אורגני למהדרין, ועד לרגע שחיטתם חיו בתנאים סבירים יחסית, ברפת מרווחת ונקייה.
תו תקן: תו תקן של אחת משלוש חברות הפיקוח המורשות בארץ - אגריאור, סקאל ו- IQC. מאחר ש- 90 אחוז מהגידולים האורגניים מיוצאים לאירופה ולארצות הברית, ישנה הקפדה מדוקדקת על אמינות החקלאי. חברות הפיקוח דואגות להקשות על חיי המגדל כדי שהלקוח יוכל להיות בטוח שהוא קונה אורגני.
תו איכות: הארגון לחקלאות אורגנית "טוב השדה" מנפק תו, שאומר שהמגדל או היצרן חבר בארגון וכל צעדיו מלווים ונבדקים על ידי גורם מומחה. ועדיין, לא מדובר בפיקוח, ולכן לקפדנים חשוב לוודא שלצד תו האיכות מוטבע גם תו תקן.
תו תקן זר: כאשר מדובר במוצרים מיובאים, כמעט לעולם לא יהיה להם תו תקן מקומי אלא תו תקן זר בלבד. כדי לוודא כי תו התקן של המדינה המייצאת אמין תידרש בדיקה. ברוב המקרים, האינטרנט הוא כלי מצוין לבדיקת הגוף המפקח ובכל מקרה, רוב הסיכויים שבקנייה בחנות מפוקחת המוצר המיובא אכן אורגני.
פיקוח על חנויות: בשל השוק הקטן עדיין, גם אם מתפתח בהדרגה, אין אף חנות שמושתתת על המוצרים האורגניים בלבד. למרות זאת, כ- 20 חנויות נמצאות תחת פיקוח ונבדקות כדי שתהיה בהן הפרדה ברורה בין מוצרים אורגניים לרגילים. הפיקוח גם מבטיח שמוצרים שמיוצרים בחנות מיוצרים מתחילתם ועד לתוצר הסופי בתהליך אורגני.
"הקיר האורגני": כאשר קונים ירקות ופירות ישירות מחקלאי, אפשר לבדוק באתר של ארגון החקלאות האורגנית אם מדובר בחבר מפוקח. כאשר קונים מירקן יש לחפש שלט של אגריאור על "הקיר האורגני" (שם מרוכזים הירקות הללו) ולבדוק עם הירקן עם אילו מגדלים הוא עובד.
לא סתם "טבעי" ו"בריאותי": מוצרים רבים מנסים לתפוס טרמפ על הנישה האורגנית ומשתמשים במושגים כמו "טבעי", " בריאותי" וכדומה. לחם מקמח מלא אכן עשוי להיות בריא יותר, אבל זה לא אומר שהחיטה גודלה בתנאים אורגניים. כך גם לגבי ה"ביו" למיניהם והשלטים בצדי הדרכים של "ישר מהשדה". אין קיצורי דרך: אורגני הוא רק מוצר שלא נוספו לו חומרים מלאכותיים, וכל תהליך ייצורו אורגני למהדרין.
רכיבים זה לא מספיק: גם אם הרכיבים אורגניים, לא בטוח שהמוצר הסופי הוא אורגני, משום שייתכן שבתהליך העיבוד היו מעורבים חומרים סינתטיים. לכן, אם כתוב על מוצר מסוים שאחד מחומרי הגלם שלו הוא אורגני, יש לבדוק את שאר החומרים. צבע מאכל או חומרים משמרים, למשל, מכשילים במבחן האורגני. יש לשים לב להגדרות ולנוכלים למיניהם התופסים טרמפ על המהפכה האורגנית.
ביצים אורגניות: ביצי חופש אינן בהכרח אורגניות. גם אם התרנגולות מסתובבות בחופשיות באחו, זה עדיין לא אומר שהן זוכות לאכול מזון אורגני ואינן מקבלות אנטיביוטיקה ושאר תרופות. שוב, שימו לב להגדרות.
אינטרנט: מקור מידע בלתי נדלה על חברות, מוצרים וטיבם, המלצות צרכנים וכדומה. כאשר לא בטוחים, מומלץ מאוד להשתמש בו.
בכל שאלה או תהייה, אפשר לפנות אל הארגון לחקלאות אורגנית בישראל ולהתייעץ: טלפון: 7361097/8-03, פקס: 7361103-03, דואר אלקטרוני: iboaam@netvision.net.il








נא להמתין לטעינת התגובות


