סרט ערבי טוב
משפחת חינאווי הצליחה בתוך 20 שנה להפוך לאימפריה כלכלית, עם אטליזים, יקבים, מסעדות ומכולות. אלא שמתחת לפני השטח מבעבעים סכסוכים בין בני המשפחה על כסף, כבוד ואפילו על איכות הבשר
הוא הגיע מחמולת אבו - מרים הענקית מירדן, וכשהגיע לישראל שינה את שמו לחינאווי. קצת יותר מ-100 שנה אחר כך הגיע אחד הצאצאים שלו ליפו ופתח שם את החנות הראשונה, שלימים הפכה את המשפחה לאימפריה.
תלאות רבות עברה המשפחה הערבית-נוצרית עד שהגיעה ליפו, אך מהיום שבו תקעה שם יתד כבר אי אפשר להתעלם ממנה. קרוב ל-200 איש מונה היום השושלת הענפה, רובם עובדים בעסקים המשפחתיים, וכמעט בלתי אפשרי להסתובב היום ביפו בלי להיתקל באחד מהם.
בתי העסק השונים של המשפחה הפזורים בעיר הפכו לשם דבר, והמותג חינאווי הוא כיום סמל לעוצמה, שמוכר בכל הארץ.
מלבד העסקים השונים ביפו, אשר מונים בין היתר מסעדה, מוסך, שלושה אטליזים, חנות משקאות, חברת קייטרינג ובית קפה שנבנה בימים אלו ממש, אפשר למצוא סניפים של המשפחה בכל ברחבי הארץ.
החל באטליזים בהוד השרון, דרך חנויות אלכוהול בראשון לציון ויקבים בעמק האלה, וכלה במסעדה ושתי חנויות מכולת סיניות בתל אביב. בבעלות המשפחה גם חברה שעוסקות ביבוא, ביצוא ובאספקת משקאות אלכוהוליים למרבית הברים בארץ, וחברה נוספת שעוסקת בהפצת משקאות באזור גוש דן.
בני המשפחה מתעקשים שהסוד העסקי שהפך את חינאווי למעצמה כלכלית הוא החיוך הייחודי שמקבל כל לקוח ולקוח. "היחס האישי שאנחנו מעניקים ללוקחות שלנו הוא הסוד הגדול", אומר בשארה חינאווי, שבבעלותו רשת איטליזים גורמה מעוצבים. "אבל היום כבר אנשים מתחילים להתבלבל, והשם חינאווי התמסחר. פעם היינו משפחה מצומצמת וכולם הכירו את כולם, היום קשה לי לומר שאני מכיר את כל המשפחה. אנחנו הולכים וגדלים, יש למשפחה שלנו עוד הרבה הפתעות בשרוול".
אזור מרכז הארץ נמלא חנויות חינאווי, ובני המשפחה כבר פוזלים לשאר חלקי הארץ. "האמת היא שאם תצליח המשפחה יום אחד להשתלט על העולם, אני אהיה מבסוט", צוחק בשארה, "ללא ספק זה יהפוך את העולם למקום טוב יותר. אבל בינתיים אין לנו תוכנית כזו, אנחנו עדיין בשלבים של השתלטות ארצית, לא עולמית. אבל מי יודע, תנו לנו כמה שנים ונראה מה יקרה".
אלא שעד שחינאווי יתפרו דגל מקומי וגם יחברו המנון, המשפחה צריכה להתאחד. נכון
קצת קשה להסביר איך בדיוק נראים הקשרים המסועפים של העץ המשפחתי, וכדי לעשות זאת כהלכה צריך לפנות הרבה מאוד זמן ולרכוש מצפן. בקווים כלליים זה נראה בערך כך: בשנת 1892 פתח הסבא-רבא של המשפחה את החנות הראשונה ביפו, וקרוב ל-50 שנה תפעלו בני המשפחה את העסק.
בשנת 1948 פתחו האחים ניקולא ואליאס אטליז ברחוב קדם ביפו. לאחר עשור מוצלח למדי החליט אחד האחים לנסות את מזלו בקנדה, ועבר לשם עם משפחתו. כעבור ארבע שנים הוא שב ופתח אטליז נוסף של המשפחה ביפו.
מכאן הסיפור רק הולך ומסתבך. זמן קצר לאחר שניקולא פתח את האטליז שלו, פתח אח אחר אטליז נוסף בסביבה. במקביל חלק מבני המשפחה פנו לכיוון שוק המשקאות האלכוהוליים, והקימו קו חלוקה באזור יפו ובת ים. בשלהי שנות ה-70 התפצלה גם המשפחה שהקימה את חנות המשקאות, כאשר חלק נשארו בחנות הקיימת וחלק אחר הקים מחסן להפצה.
נשמע מסובך? סבלנות, זה עוד ממשיך. הבעלים של חנות המשקאות ביפו, ג'ורג' חינאווי, מת בשנת 1985 והשאיר את החנות לאשתו רוז'ט. כדי להמשיך לתפעל את העסק היא צירפה לחנות את אחיה הגדולים שסייעו לה.
מיותר לציין כי במשפחת חינאווי לא קיבלו בהבנה את הצטרפותו של הגורם הזר למשפחה. מנגד, גם באזור האטליזים לא ידעה המשפחה נחת. הבשר של חינאווי אמנם הפך לשם דבר בכל הארץ, אך כל אחד משלושת האטליזים טען שהמוניטין המוצלח שייך לו, והלקוחות מתבלבלים בשל הכפילות בשם.
כאילו לא היה די בכך, בשנים האחרונות פתחו שניים מהאטליזים סניפים נוספים ברחבי הארץ, והלקוח יכול עכשיו ללכת לאיבוד בסבך המשפחה, לא רק ביפו אלא גם ברחבי המדינה.
"כאילו אין מספיק בלגן גם ככה, כשהאטליז מרחוב קדם פתח עוד סניף ועשה מיתוג חדש, הם יצרו את הלוגו שלהם ועיצבו את החנות ממש כמו רשת החנויות שלנו", מתרעם בשארה חינאווי, הבעלים של רשת האטליזים השנייה של המשפחה. "כנראה אין מה לעשות, ואת מה שטוב מעתיקים, אבל זה סתם מסבך הכול.
"אנחנו לא מתעצבנים על הכסף, כי גם החינאווי הכי עני הוא איש עשיר, אבל אנחנו דואגים לשם שלנו. לא נעים לקבל טלפונים מלקוחות ששואלים אם אנחנו פתוחים ברחוב קרליבך, ואין לנו שם בכלל סניף. הרי כל עסק יש לו המוצרים שלו והייחוד שלו, אז למה לעשות בדיוק את אותו דבר?".
עם זאת, את הסכסוכים מעדיפים במשפחת חינאווי לטאטא, ולשמור אל מחוץ לאור הזרקורים. "אני יכול להיכנס לערכאות משפטיות ולפתור את הסכסוך באמצעות עורכי דין, אבל זה לא נעים, אנחנו משפחה", מסביר בשארה. "ניסינו להסביר להם שזה לא לעניין, אבל זה לא ממש עבד. כשאנחנו נפגשים אנחנו מנסים לא לדבר על ביזנס כי זה סתם גורר ויכוחים, אז בחגים ובאירועים לא מדברים על העסק ".
מכיוון שהסכסוכים כבר הפכו לעניין שבשגרה, יש למשפחה "בורר" משלה, אשר אמון על הגישור - תאופיק חינוואי, הבעלים של רשת "המכולת הסינית" בתל אביב.
"תאופיק הוא בין היחידים שלא משתמש בשם של המשפחה בעסק", מסביר תאופיק אחר לבית חינאווי, הבעלים של חנות המשקאות "ניקולא חינוואי". " אבל בסוף היום כולנו משפחה, ואנחנו אוהבים זה את זה. כל הבלגן הוא רק בביזנס, עם כל השאר אין לנו בעיות".
אחת הדמויות המסקרנות ביותר במשפחה היא רוז'ט חינאווי, אלמנתו של ג'ורג'. מי שהיתה בתחילת דרכה קופאית בבית העסק של בעלה, עומדת היום בראשה של מעצמה קטנה שנקראת "Wine & More- חינאווי ג'ורג' משקאות".
לאחר מותו של בעלה, בשנת 1985, היא לקחה את העסק הקטן והרחיבה אותו בצורה מרשימה. מלבד חמש חנויות משקאות ביפו, בפתח-תקווה, בהרצליה, בהוד השרון ובתל אביב, לעסק שבבעלותה גם חברת קייטרינג, חברת יבוא משקאות, יקב בעמק האלה ובית קפה אשר כרגע בשלבי בנייה.
בנוף העסקי של המשפחה הערבית מיפו, רוז'ט ללא ספק מתבלטת בעיקר עקב המחלוקות שעוררו צעדיה. בתחילת הדרך הכעיסה את בני המשפחה כשצירפה את שני אחיה לעסק, ולאחרונה עוררה כעסים כאשר פתחה חנות משקאות ובתוכה אטליז. "היא מנסה למשוך לנו את השטיח מתחת לרגליים", מתלונן בשארה. "מאז ומתמיד היא עבדה רק במשקאות, ועכשיו היא מתחילה לעבוד גם עם בשר? היא פשוט משתמשת בשם חינאווי".
רוז'ט עצמה, בכל אופן, אומרת שהעסק שלה לא פוגע באיש. מבחינתה, זה עוד משבר משפחתי קטן שיחלוף. כאישה בבית חינאווי, היא אומרת, היא תמיד נאלצה לעבוד קשה יותר.
"כשעבדתי בקופה בחנות ביפו, כל הלקוחות היו שואלים אותי למה אני לא עושה משהו עם עצמי", היא מספרת. "אחרי שבעלי מת, החלטתי באמת לעשות את זה. עברתי קורס עסקי בארצות הברית, וחזרתי עם חזון ועם משימה, והצלחתי לעמוד בזה לא רע. מבחינתי כל מה שקורה במשפחה נשאר במשפחה, ובסופו של דבר הכול תמיד מסתדר".
בתור אישה שבאה מהעולם הערבי אפשר לנחש שזו משימה לא פשוטה. "היום זה כבר בולט פחות, אבל בעבר זה באמת נראה קצת חריג יותר. אני חושבת שבאופן כללי, אישה תמיד נלחמת יותר מגבר בחיים, את זה ראיתי גם בארצות הברית. מה גם שעם המנטליות שלנו זה הופך את המח שימה קשה יותר. אז עבדתי קשה יותר, והגעתי לאן שהגעתי".
מעבר לעבודתה בעסק, חינאווי פעילה במרכז היהודי-ערבי, שמנסה לפתח דיאלוג בין שני העמים. מבחינתה, לפחות, הפתרון היעיל ביותר הוא לעשות עסקים יחד. "מה שאנחנו מנסים לעשות זה פשוט לדבר, כי רק לבכות הוא פתרון שלא הוביל אותנו לשום מקום עד היום", היא אומרת.
"כשאתה בוחן את העולם העסקי מקרוב, אתה מבין שזה יכול להיות גשר מצוין, משום שבעסקים ויכוחים הם תמיד לגיטימיים, זה לא כמו בפוליטיקה. ברגע שאנשים יבינו שבעולם העסקי רק הכסף מדבר ולא כל השאר, יהיו הרבה מאוד אנשי עסקים ערביים שיוכלו להשתלב כאן. אנשים לפעמים נרתעים לעשות עסקים עם ערבים, אבל אצלי בעסק עובדים ערבים ויהודים זה לצד זה. איך אמר אחד העובדים שלי? בסוף היום כוח לנו חינאווי".
נא להמתין לטעינת התגובות
