מדריך התרופות לאיזון הילד
לקראת החזרה ללימודים הנה סקירה של כל התרופות שמטפלות בהפרעות קשב וריכוז. מה עושה הריטלין, אילו תופעות לוואי יש לכדורים ואיך אומגה 3 תשפיע על הילד? פרק ב' בסדרת כתבות
- פרק א': איך לאבחן הפרעת קשב וריכוז?
- עכשיו ב-nrg: חוזרים ללימודים
והיום - פרק ב': פרופ' טלי שגיא, נוירולוגית ילדים ב"מכבי שירותי בריאות" ומנהלת יחידה נוירולוגית ילדים בבית החולים וולפסון טוענת כי הטיפול היעיל ביותר להפרעות קשב וריכוז הוא הטיפול התרופתי, ומספקת מדריך למגוון התרופות הקיימות בשוק, כולל אומגה 3.
"בעבר נהוג היה לטפל בילדים עם הפרעת קשב וריכוז בטיפול תרופתי בעיקר בשעות הלמידה בבית הספר, עם המלצה להפסיק בסופי שבוע ובשעות אחר הצהריים", מציינת פרופ' שגיא. "אולם בשנים האחרונות הגישה השתנתה וכיום מומלץ לרוב הילדים לקבל טיפול תרופתי ארוך טווח המשפיע לאורך כל היום ומסייע גם לאחר שעות הלימודים, בחופשים ובסופי שבוע".
לדברי פרופ' שגיא, הסיבה להגדלת הטווח של השימוש בתרופות נובעת מהרצון שהילד ישפר את התפקוד גם בשעות שלאחר בית הספר. "הטיפול התרופתי משפיע לא רק על הקשב, אלא גם על ההתנהגות ולכן יש חשיבות לשמור על התנהגות תקינה כל שעות היום וכך ישתפר המצב החברתי של הילדים".
התרופות השכיחות הן תרופות מקבוצת הסטימולנטים (מעוררים) שהוכח כיעיל ביותר בשיפור הקשב, עם הצלחות מוכחות ותמיכה מחקרית רחבה. מעל 3500 מאמרים המוכיחים את יעילות הריטלין נכתבו בעולם המחקר הרפואי. ב- 70 עד 85 אחוז מהמטופלים בתרופות אלה יש השפעה טובה ושיפור ביכולת הקשב והריכוז, אך לעיתים ישנן תופעות לוואי המצריכות הפסקת טיפול.
השימוש הרב ביותר בתרופות מקבוצת הסטימולנטים
1. הריטלין- תכשיר העובד למשך 4 שעות
2. ריטלין SR - העובד למשך כ-8 שעות
3. ריטלין LA – פעיל גם הוא במשך 8 שעות, וקיים ב-3 מינונים (20, 30 ו-40 מ"ג)
3. הקונצרטה - טווח פעילות של 12 שעות, וקיים ב-4 מינונים (18 ,27, 36, 54 מ"ג).
באופן עקרוני, התרופות מטפלות בכל הסימפטומים של הפרעות קשב עם או בלי היפראקטיביות. חשוב לציין כי הן אינן מרפאות את הפרעת הקשב, אלא מסייעות בטיפול ובדיכוי הסימפטומים.
הטיפול משפיע על הפרעת הקשב, האימפולסיביות, סף התסכול הנמוך, פעילות היתר, ואי היכולת לשבת בשקט ללא תזוזה. כמו כן, התרופות מביאות לירידה בהתקפי הזעם ולשיפור ביכולת הלמידה וההתמדה. התוצאה של השיפור בכל המרכיבים של הפרעת הקשב וההיפראקטיביות היא גם שיפור בהתנהגות החברתית.
את התוצאות חשים מיד עם התחלת הטיפול התרופתי. בנוסף, אין חשש מלקיחת התרופה לאורך זמן או מהפסקתה, היא איננה ממכרת ואין תופעות לוואי לאורך זמן. לעובדות אלה תמיכה מחקרית לאורך זמן של מעל 50 שנה.
תופעות הלוואי השכיחות בנטילת מתילפנידט הן ירידה בתיאבון, לעיתים כאב בטן או כאב ראש שבדרך כלל קשורים לתחושת הרעב. לפעמים נטייה לבכי ואפילו דיכאון והפרעות שינה.
החלפת תרופה המבוססת על מתילפנידט באחרת, שגם היא על אותו בסיס, יכולה לגרום הקלה משמעותית בתופעות הלוואי ( מעבר מריטלין קצר טווח לקונצרטה למשל). לעיתים תופעות הלוואי עוברות בסיוע של רפואה משלימה כמו שיאצו ומתן צמחי מרפא.
1. פמולין – תרופה שכמו הריטלין, גם מבוססת על סטימולנטים, אבל עלולה לפגוע בכבד ולכן אינה בשימוש.
2. אדרל – תרופה שניתן להשיג בארה"ב. בארץ ניתן להשיגה רק ביבוא אישי ומחירה גבוה פי 3 ויותר משאר התרופות.
תרופות נוספות עובדות על ידי מנגנון אשר מעלה את הנוראדרנלין באופן קבוע במעבר בין קצות העצבים.
3. דפרקסן (דזיפרמין) – התרופה הוותיקה והנחקרת ביותר מסוג זה, וניתנת פעמיים ביום בכל ימי השבוע.
4. סטרטרה (אטומוקסיטין) - תרופה מקבוצת SNRI, שמעכבת את הספיגה מחדש בסינפסה של הנוראדרנלין. התרופה איננה בסל וגם כאן נדרש יבוא אישי.
5. אדרונקס - תרופה שלאחרונה הוחל בשימוש בה להפרעות קשב. היא רשומה בארץ רק לטיפול בדיכאון.
למרות השמועות שנפוצו לאחרונה בנוגע להשפעה של אומגה 3 על הפרעות קשב, חשוב לציין כי אין מאמר מחקרי מדעי שהראה באופן חד משמעי שיפור דרמטי בקשב לאחר ובזמן שימוש באומגה 3. אישית מעולם לא נתקלתי בילד שהטיפול באומגה 3 שיפר אצלו את הקשב במידה כזאת שלא היה צורך בשימוש בריטלין.
נא להמתין לטעינת התגובות
