בפריז המעמדות נשמרים גם בחוף
כשמגיעים לחופי הים המלאכותיים בפרברי פריז, רואים רעלות במקום ביקיני. מדובר בחופים שנבנו עבור אלה שלא יכולים להרשות לעצמם חופשה
ברטראן דלאנו, ראש העיר הסוציאליסט של העיר חלם ש"חוף פריז" יציע זמן איכות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה שלא יכולות להרשות לעצמן חופשות אמיתיות.
אבל זה לא עבד כמתוכנן. במקום זאת, פרברים רבים מקימים "חופים" משלהם, ובמקום לגשר על פערים, החופים רק העמיקו את ההבדל הכלכלי בין המרכז העשיר לפרברים מלאי המהגרים.
עבור רבים מהמהגרים האפריקנים והערבים הגרים בשולי העיר, החוף בפריז לא הפך למקום מזמין. משפחות רבות, חלקן בלבוש מוסלמי מסורתי ומצוידות בסלסילות פיקניק זולות, התלוננו כי מבקרים אחרים בחוף נועצים בהם עיניים. גם הטרחה שכרוכה בנסיעת המשפחה בתחבורה הציבורית למרכז פריז גרמה להם להדיר רגליהם מהחוף המלאכותי.
42 אלף מבקרים בחודש
רוב הצרפתים מבלים את חופשת יולי-אוגוסט בהרים או בחוף ים אמיתי. למרבית המשפחות מ"לה קורנוב", לעומת זאת, אין יכולת כלכלית לצאת לחופשה שכזאת. האבטלה גבוהה ועומדת על יותר מ-25%, והמשפחות מצטופפות בדירות זעירות.
מאחר שהנסיעה לחוף שבמרכז פריז יקרה, והאנשים שם לא ידידותיים למהגרים, הרשויות ניסו למצוא תחליף. ואז, לפני כשנתיים, סגן ראש העיר של קורנוב - קמרוני במוצאו - החליט על הקמת חוף עירוני של השכונה.
התקציב המצומצם של "לה קורנוב" איפשר בתחילה לפתוח את החוף לשבועיים בלבד במהלך הקיץ, אבל הקהל הגיע בכל זאת. בימים
חמימים החוף משך יותר מ-2,000 איש. בשנה שעברה החוף כבר משך 42 אלף מבקרים בחודש. השנה הפך החוף כה פופולרי, עד שמארגניו נאלצו שלא להכניס ילדים שמגיעים מערים שכנות.
החוף העירוני של הפרבר העני "לה קורנוב" מספק חוויה שונה לגמרי מהחוף של מרכז פריז. הוא ממוקם רק בלוק אחד מהמקום שבו התרחשו ב-2005 המהומות של המהגרים המוסלמים ומהווה בליל של תרבות מהגרים. במקום נשים צרפתיות בביקיני קטנטן, ניתן למצוא בו אמהות עם רעלות, ובמקום קרואסונים מוכרים נקניקיות חריפות והמוזיקה האפריקנית תופסת את מקומה של המוזיקה הצרפתית המסורתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
