עשר: הטרנדים המאוסים ביותר
גדעון אוברזון לא יכול לראות יותר בטן חשופה ולטובהל'ה נמאס מצהוב. המדור שישנה לכם את הרגלי הצריכה מספק למעצבים הזדמנות להכריז על תופעות שצריכות להיעלם מהמלתחה
"מכנסי הג'ינס הנמוכים זה טרנד שאני כבר לא יכול לראות. זה התחיל כמגמה מובילה לפני חמש שנים, וגם אז החמיא לנשים מעטות. הבעיה שהיום רואים 90 אחוז מהנשים בג'ינסים נמוכים והן עוד מחברות להם חולצות קצרצרות. לא נעים לראות את זה. הגזרה הזו מתאימה רק לילדות
"מצד שני אני בקונפליקט, כי זה יחמיא רק לנשים שהן עור ועצמות. ואנחנו נגד נשים שהן רק עור ועצמות. האופציה היחידה היא מכנסי ג'ינס עם מותן בקו הכפל".

"למה תמיד מתקשרים אלי בשביל דברים רעים? שמע, אני לא יודעת מה זה טרנד. אבל אם נסתכל על פלטת הצבעים של העונה, אני הכי שונאת את הצהוב.
בעיני כל הטרנדים האלה, לפחות בבגדים, הם תוצר של היצע גדול וסטוקים שאיתם נתקעו חברות אופנה ויצרני הבדים. השנה נתקעו עם צהוב, שזה צבע נוראי שהופך אותך לצפרדע צהובה. זה טרנד מגמתי ובעיקר כלכלי, שהחליט מישהו שנתקע עם יותר מדי גלילים שלו. גם המילה טרנד, אגב, מאוסה עליי".

"יש לי תחושה שנושא הוינטאג' נלעס בארץ ללא רחם. כל בחורה שקונה שמלה או גופייה בצבע שמנת מצהירה על עצמה שהיא לובשת 'וינטאג'. או שלא הגדירו כאן נכונה את המושג, או שהגבולות היטשטשו לגמרי.
"וינטאג' זה פריט מהמצולות של הטיטאניק, בגד שיש מאחוריו סיפור, אירוע, שאתה מרגיש בו סוד של התרחשות. ובארץ, כל בחורה שזרקה על עצמה איזה חולצה מיד שנייה בצבע שמנת מרגישה וינטאג'".

"בדי טישו, ללא ספק. אני הקורבן והניצולה של הטרנד הזה. זה תמיד נראה מהמם בבוטיק וזהו פריט לבוש נוח שנראה מהוה במידה הנכונה.
"בפועל, הגופיות והשמלות מבדי טישו לא מחזיקות גם כביסה עדינה ביד. פעם הייתי רוכשת לא מעט ממעצבות צעירות שמשתמשות בבדי טישו, כי אני מאוד אוהבת את הלוק הזה, אבל למרות הגזרות המדהימות, הבד עצמו זוועתי והתפירה שלו לא מחזיקה מעמד. היום אני כבר מחפשת בדים טובים יותר".

"הטרנד הכי מאוס הוא עומס, שנגרר בעיני יותר ממה שצריך. בגדי הגברים בפרט הפכו בעונות האחרונות ללוח מודעות, עם עודף של תיפורים, פאצ'ים, שילובי צבעים וחיתוכים.
"עצבים כבר מפחדים לעשות בגדים פשוטים, כי הם מאמינים שהבגד לא יחזיק מעמד מעצמו. לכן הם מעמיסים עליו ים של אינפורמציה לא הכרחית. זה טרנד שאני לא יכול לראות אותו יותר. היום אני מחפש וגם מעצב פריטים נקיים יותר".

"בגדים הנקשרים וההפכפכים, שיכולים להיות גם חצאית, גם מכנסיים וגם חולצה. תמיד נראה לי שעם רכישת הבגד אתה צריך הוראות הפעלה. ללמוד קודם איך ללבוש אותו, אם בכלל הצלחת להבין קודם איך הוא יושב על הקולב.
בא לי שבגד יהיה בגד. בא לי לשים אותו על הגוף בפשטות ושיראה כמו בגד, ולא כמו איזה שעשועון . פעם זה מאוד הגניב אותי, אבל היום, די, תנו לי רק טי שירט".

"פלטפורמות זה אחד האסונות הכי גדולים בישראל. זה צפוי, אבל עדיין אסון. בעיניי זה כבר לא רק טרנד – אלא פריט שמזוהה ומקובע עם האופנה הישראלית.
זה לא מחמיא לאף אחת, לא מחמיא לרגל ובעיקר מפגע לא אסתטי. הייתי מאוד שמחה אם הן ייעלמו מהנוף".

"טייץ? אנחנו אוהבים; בלון? אוהבים; גזרה היריונית? אוהבים. אז אני חושבת שאני אוהבת את כל הטרנדים של העונה.
"הבעיה היחידה שלי איתם היא שהם חזרו ללא אינטרפרטציה, אלא כמו שהם היו כשהייתי בת 16, לפני יותר מעשרים שנה. אין חידוש, אין תרגום מעניין. הכול משעמם. אפילו הגוונים של הבדים, הכול בדיוק כמו פעם. חבל".

"אני לא אישה של טרנדים, כך שאין לי ממש טרנד שאני אוהבת או לא אוהבת. חשוב לי להדגיש, שכל אישה צריכה למצא את הסטייל שמתאים ומחמיא לה באופן אישי, ולא תלך שבויה אחרי כל סגנון, גם אם הוא לא מתאים למבנה גוף שלה או לגילה.
"מצד שני, נראה לי שנשים צריכות להעז יותר בלבושן, לשחק עם הלבוש ולתת לבגד את האופי שלהן ולא שהבגד ישתלט עליהן".

"אני אוהבת הרבה דברים באופנה, כי אפשר לשחק עם הכול ולהמציא דברים מחדש. אבל מה שאני הכי מתעבת ולא עובד, בעיני, בשום וריאציה הוא המכנסיים הנמוכים.
"זה מתחת לכל ביקרות, תרתי משמע, הדבר הכי לא מחמיא שאישה יכולה לשים על עצמה. זה מתאים רק לבנות ללא ירכיים או ישבן. אני לא מבינה למה נשים עדיין חושבות שמכנסיים נמוכים יפים. מה רע בעוד ארבעה סנטימטר בד? הם עדיין ישבו מתחת לפופיק, אבל ייראו הרבה יותר נורמלי".