מתפנקים
הפעם ירדנו לים המלח להתענג במלון רגוע למבוגרים בלבד, מרוהט כולו בלבן וליהנות ממימיה המלוחים והבריאותיים של בריכת הספא המרוקאי
מבחוץ נראה המלון פשוט יחסית, חסר כל עיטורים (מה שהוסיף לחששות), פרט ללובי השפיצי שבלט לטובה מהכביש. הלובי מחבר בין שני מלונות - האחד ספא קלאב היוקרתי יותר למבוגרים בלבד, והשני אואזיס - למשפחות. צ'ק אין קצר ועלינו לחדר, עוברים דרך הלובי הפרטי של הספא קלאב, מרוהט כולו בכורסאות לבנות יפות ובשולחנות סלוניים צרים וארוכים. פסחנו על כל אלה ונמרחנו על המיטה הלבנה, נחים מהחום הכבד בחוץ.
לקראת הערב (אחרי ג'קוזי קצר בחדר) אזרנו כוחות ויצאנו לסיור במקום. החדר, אגב, שכחתי להזכיר, הצליח להשכיח את החום ששרר בחוץ עד אז והעיצוב הלבן בו נתן תחושה נקייה ושקטה. ירדנו במעלית (גם היא ראויה לציון - מקסימום 7 שניות המתנה, מדדנו!) ודרך דלת מרוקאית מעוטרת, נכנסנו לספא (הפעם רק כדי לראות).
הספא-קלאב הוא מעין מלון בוטיק צנוע המסתתר בין שורת המלונות הגדולים של עין בוקק. יש בו 100 חדרים שצופים לנוף, עם אמבט או ג'קוזי בחדר. בחדר האמבטיה יש פינוקי ספא בסגנון שאני אוהבת - ליפה טבעית, כמה סוגי קרמים, שמנים וסבונים וכמובן חלוקים ונעלי בד לספא. העישון אסור במלון, פלאפונים כדאי שתשאירו בחדר על שקט ואת הילדים - אצל הסבתא. הבריכה החיצונית משותפת לשני המלונות ומלאה במשפחות במשך היום. הספא, לעומת זאת, פתוח לגילאי 18 ומעלה
בספא, פרט לחדרי טיפולים די מרשימים, שבחלקם אמבטיות חלב ובחלקם ג'קוזי זוגי ושתי מיטות מסאג', יש בריכה מלוחה, חמאם טורקי, ג'קוזי ו-2 סאונות. ציורים מרוקאים, מנורות מפותחות, קטורות משכרות, עמודים וכדים, נותנים לספא אופי אותנטי מיוחד, שלא ממש קשור לעיצוב השקט של המלון, אך מוסיף על האווירה.
האירוח במלון הוא על בסיס חצי פנסיון. בבוקר ובערב מוגשות בלובי (על הספות מול הנוף) ארוחות חלביות בריאותיות וטובות. בערב שבת יש ארוחה בשרית בחדר האוכל ואם בא לשנות מעט את האווירה, אפשר לאכול גם באואזיס. במהלך היממה שותים תה מסוגים שונים של חליטות, שמזכירות את הימים הטובים של מצפה הימים.
אחרי ארוחת הערב, הגיעו שני אמנים ללובי ובמקום המופע הרגיל של "ריקודים מכל הזמנים" שהיה באואזיס, כיבדו אותנו בסדנת נגינה על כלים מרחבי העולם, שכללה גם סיפורים מרתקים מעירק, אוזבקיסטן ויוון, לצד נעימות מגוונות. מייצגת האומנים הסבירה לי שבכל חמישי ושישי ישנם אמנים קלאסיים שונים שמגיעים למלון, להעביר ערב ערכי בסגנון שונה.
מוקדם בבוקר (9:30) כבר היינו בדרכנו לים המלח - חוויה נדירה עבורי לפחות, ומפנקת ביותר. הטבילה הותירה שכבה שמנונית עשירה על הגוף, טובה מכל טיפול בספא והשמש, שאגב ידועה כפחות מסוכנת שם, הוסיפה לחגיגה. נשארנו עם המלח ועלינו לאכול ג'חנון (בריאות!) וסלט על הספות הלבנות.
ספא, כמה דפים מהספר וקפיצה לבריכה הקרה והופ - נגמר היום. ארזנו את חפצינו, נפרדנו מפקיד הקבלה וכמה אורחים שהיכרנו ובחזרה לאוטו. נסענו לאורכו של ים המלח שהאמת, הדהים אותי בגודלו. יש אומנם חלקים צחיחים לחלוטין באזור השאיבות, אך החלק הצפוני בהחלט מרשים ונראה שעדיין לא ממש מנוצל. בדיוק כשבאנו לחתוך מערבה, עלה הירח המלא בשיא הדרו והטיל את קרניו על המים, כמברך אותנו לשלום.