ג'יי אר - גרסת קליפורניה
הקוקה קולה של עולם היין? אמריקנים עם אג'נדה מהפכנית? לרגל יציאת ספר חדש על משפחת מונדבי, אחד התאגידים הידועים בעולם היין, משרטטת דנה שוופי דיוקן של משפחה מסוכסכת ומפוצלת, שגם יודעת לשתות
מדובר בספרה של ג'וליה פלין סיילר (Flynn Siler), עיתונאית שלקחה על עצמה לחקור לעומק את קורותיה של המשפחה שייצרה את אחד היינות המשפיעים בהיסטוריה האמריקאית, משפחת מונדבי. זהו סיפור בן ארבע דורות הממוקם בעמק נאפה שבארה"ב ומגולל כיצד המשפחה חדורת האמביציה, הפכה לפרודיה על טרגדיה יוונית עם קנאה, יריבות בין אחים, בגידה ומלחמה פומבית ומלוכלכת על מיליארדי דולרים.
כדי לאגד את הסיפור לכדי ספר, פלין סיילר עברה על עשרות אלפים של מסמכים משפטיים ודיברה באריכות עם לא פחות מ- 250 איש, כולל כל הדמויות המרכזיות, כולל רוברט מונדבי עצמו, איש שלא חובב ראיונות, בלשון המעטה. ומצחיק, אבל בסופו של דבר היא לא השתמשה בראיון איתו כיוון שבעת כתיבת הספר, מונדבי בן ה- 94 כבר לא זכר ממש את מהלך האירועים.
סיפור האימפריה מתחיל בשנת 1906, כאשר המהגרים האיטלקיים סיזר ורוזה מונדבי הגיע לאמריקה דרך אליס איילנד, בלי גרוש על הישבן ובלי תכניות ברורות לעתיד. כיאה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מצבם השתפר כאשר התמקמו בקליפורניה ונכנסו לעסקי הענבים ומאוחר יותר (כשנגמרה תקופת היובש) גם לעסקי היין.
בהמשך, צירפו ההורים את שני בניהם- רוברט ופיטר לעסק המשפחתי. ב- 1934 האחים שיכנעו את אביהם להשקיע ביקב גדול והאב התנה זאת בכך ששני בניו יעבדו שם ביחד. שנים של חיכוכים ומריבות הובילו את שני האחים לפיצוץ הגדול בשנת 1960, פיצוץ שהתחיל עקב ויכוח מטופש על לא אחר ממעיל פרווה. אחרי הפיצוץ האימא רוזה החליטה לעמוד לצד פיטר- הבן החלש יותר, ורוברט נאלץ להתמודד
מושפל אך לא מובס, פנה רוברט אל שלושת ילדיו- מייקל, מרסיה וטימות'י, ויחד הם הקימו את "יקב רוברט מונדבי". בדיעבד, זהו אחד הרגעים ההיסטוריים החשובים בתולדות היין של המאה הקודמת בעולם החדש בכלל ובקליפורניה בפרט.
עד היין של רוברט מונדבי ייצרו בקליפורניה בעיקר יין זול ומתוק, אך לרוברט היה חזון מפותח יותר. בהתאם, הוא החליט לייצר יינות שלא יביישו גם את היקבים האירופאים המכובדים ביותר. הוא שכר אנשי מקצוע ידועים ובנה חברה מצליחה ואיכותית.
בינתיים הסכסוך בין רוברט למשפחתו הלך והחריף. התוצאה: סאגה שלמה של בתי משפט, שבסופה יצא רוברט מנצח. שיכור מכוח יצא רוברט למסע של התרחבות ואפילו הקים את היקב המונמנטלי Opus Oneיחד עם הברון רוטשילד. פיטר לעומתו, בעיקר נאבק על חייו וכבודו עם חובות עצומים שנגזרו עליו כתוצאה מההפסד במשפט.
רוברט, אחת הדמויות המרכזיות בספר, מתואר וידוע כאדם מרשים אך גם כאיש קשה וביקורתי, במיוחד כלפי המשפחה שלו ובנו מייקל. אז כדי שהתפוח לא ייפול רחוק מהעץ, רוברט מונדבי הציב את שלושת ילדיו בתפקידים מתחרים בחברה, כדי לראות מי יצליח ויקבל בסופו של דבר את השליטה עליה. גם שם הסכסוכים לא איחרו להגיע- בעוד מייקל רצה לשים דגש על מכירות ולייצר יינות זולים ונגישים, טימות'י רצה לייצר יינות איכות.
אגב, מעניין לראות את הסרט Mondovino שעוסק במלחמתם של ייננים אירופאים, בגלובליזציה ותאגידים מפלצתיים. זהו סרטו של הבמאי ג'ונתן נוסיטר (Nossiter) מ- 2004 שהיה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. הסרט מציג את רוברט מונדבי כאחד מהיצרנים הבינלאומיים והשאפתנים, שהיקבים הקטנים נאלצים להיאבק בהם. וגם בו באה לידי ביטוי הדורסנות הידענית של מונדבי, כשהוא נכנס לטריטוריה בעולם הישן. גם שם, אגב, הוא ניצח.
"מונדבי זה הקוקה קולה של עולם היין" אומר חיים גן, מומחה יין ובעלי "איש הענבים מיפו" על תאגיד הענבים הקליפורני. "הכינוי של רוברט מונדבי היה 'נסיך תעשיית היין העולמית'. המהפכה שהוא עשה היא לפי השיטה האמריקאית- של פני שטח ולא של תוכן. הוא התחיל לייצר בקבוקים מעוצבים עם תוויות סקסיות והתחיל את הטרנד שעד היום משתלט- של כתיבת הזן על התווית, כמו קברנה סוביניון".
ומה טיבם של היינות עצמם, מלבד אופוס 1, הנחשב לספינת הדגל?
"היינות של מונדבי הם מודרנים ו'פשוטים'- עם חמיצות נמוכה, אלכוהול גבוה, מתקתקות וטעמים שמזכירים שוקולד או וניל. הם פונים למכנה המשותף הרחב, יינות טעימים שאין מה לקשקש עלים במשך שעות אחרי ששותים אותם".
"אירופה הקלאסית לא מחשיבה את היינות שלהם. הם בעיקר ידועים באמנות הפרסום והשיווק. מתוך רצון להתפרס הם התנהגו בצורה מאוד כוחנית ואגרסיבית עם ההחלטות לקנות יקבים בדרום צרפת ולהיכנס לעסקים עם יינים אחרים. אפילו בישראל ההשפעה שלהם היא חסרת תקדים, ונראית בעיקר ביקבים שמייצרים בקבוקים מצועצעים עם תוויות מצועצעות".
כך או כךל, בעקבות בזבוז רצחני של המשפחה וסדרה של החלטות גרועות, בשנת 1990 נאלצו המונדבים למכור חלק נכבד ממניות החברה, אך עדיין תוך שמירה על רוב ושליטה. גם סוגי היינות השונים שלהם עוררו בלבול- רובם היו מיועדים לייצור המוני, אבל הקברנה שלהם היה נחשב לאחד האיכותיים בנאפה והיה לגאוות המשפחה.
עם בואם של שנות ה- 2000 השתנו גם הקריטריונים והמבקרים פתאום הראו העדפה ליינות של יקבים אחרים. המונדבים נאלצו לשכור את שירותו של היינן מישל רולאן כדי להביא את היינות למצב שירצו את טעמם של המבקרים.
בשלב הזה רוברט כבר היה איש זקן בשנות ה- 80 לחייו, הוא פרש מהחברה והשקיע את כל מרצו בפילנתרופיה. הבעיה היא שהמענקים שלו התבססו על כספי היקב שהמניות שלו הלכו וצנחו. ההשפלה הפומבית של העסק גרמה לסכסוך בין שני בניו, סכסוך זה כל כך יצא מפרופורציות ששאר בעלי המניות הכריחו אותם להעביר אליהם את השליטה. זמן מועט לאחר מכן החברה נמכרה, ותם עידן המונדבים.
טימות'י נכנס לעסקים עם אחותו מרסיה והם שמו לעצמם למטרה לייצר קברנה איכותי- Continuum שייצא ב- 2008. מייקל הקים חברה עם אשתו וילדיו- Folio Fine Wine Partners לייבוא, יעוץ וייצור. כיום, יקבי מונדבי קיימים תחת בעלות אחרת. ועדיין, מדובר באחד השמות הדומיננטים בענף. "רוב הצרכנים בכלל לא מודעים לשינוי, והמותג עדיין חזק כשהיה", מסביר גן. "הם מה שנקרא 'Total Beverage Company'- חברה שמרכזת ייצור ושיווק של סוגי משקאות רבים ולא רק יין. זו מגמה עולמית שאפשר לראות גם אצלנו - כמו כשקוקה קולה קנתה את יקב תבור". אנחנו, בכל אופן, נחכה למשלוח מאמזון.
נא להמתין לטעינת התגובות
