מלאכית בשמי ברלין
לא מעט כסף הושקע בעיר הזאת בשנים האחרונות. אביגיל לאפין יצאה לתור את ברלין ובכמה ימים הספיקה לטעום קצת אומנות, היסטוריה יהודית, קניות וכמה נקניקיות
גם לאחר נפילת החומה בנובמבר 1989, ניכרים בברלין ההבדלים בין מזרח למערב. החלק המערבי של העיר שועט ובועט, בהופכו למרכז בילויים שוקק חיים, בעוד שהמזרח מנסה להתאושש, ולנסות להדביק את הקצב ואת תדמיתו ההרוסה.
מטבע: אירו.
אקלים: החורף קר מאוד ואף מושלג, ולכן העונות המועדפות הן האביב והקיץ, בין אפריל לאוקטובר.
תחבורה: ברלין מתהדרת ברשת רכבות אוטובוסים, לצד חשמליות. לשכור רכב בעיר זו הוצאה ממש מיותרת, ובמרבית הרחובות, שעונים להם על עצים רעננים זוגות אופניים להשכרה שהדרך לשכרם היא לעשות מנוי בעזרת כרטיס אשראי כשהטיימר שעל האופניים מחשב את הזמן בו השתמשתם בהם.
היתרון: בסיום הרכיבה אפשר להשאיר אותם בכל מקום שרוצים בעיר, הם ננעלים באופן אוטומטי. מעבר לכך, כל מלון ישמח להמליץ לכם על סיורים מאורגנים בעיר, אם עדיין לא שיווקו לכם כזה בהסעה הכלולה בדיל כרטיס הטיסה, הלוקחת אתכם משדה-התעופה למלון.
בוקר: בתי קפה בעיר לא חסרים. הידוע מהם הוא קפה אלכסנדר שלו שני סניפים (בשדרה הראשית ליד שער ברנדנבורג ובכיכר הכנסייה ההרוסה ליד פסל השלשלאות), אך בשל הפופולריות לה זכה,
צהריים: מי שמחפש ארוחות במחיר ידידותי, אחת הרשתות של המזון המהיר (אך עם זאת סביר), היא רשת Maredo. זו רשת בשרית הכוללת ארוחות עסקיות (אך לא רק) במחיר סביר ביותר שכוללות גם בשר וגם בופה עשיר של סלטים.
ערב: כדי להצליח לטעום קצת אוטנטיות ואפילו במחיר סביר והגיוני השווה למחיר מסעדה ממוצעת בארץ, את ארוחות הערב מומלץ בכל פה לאכול בברים המקומיים ורצוי להגיע לאלה שלא יושבים במרכז העיר ברחובות הראשיים, אלא בסימטאות המשתפלות מהם. באותם ברים התושבים המקומיים אוכלים גם הם את ארוחת הערב שלהם לצד ליטר בירה צוננת.
נכון שבברלין שוכן מרכז הקניות הגדול באירופה, ה- KaDeWe, וסניף מרשים של לאפייט, אך המחירים בהם גבוהים מאוד ורצוי לבוא לשם רק כדי לספוג קצת מהאווירה היוקרתית. לעומת זאת סניפים של H&M פזורים במקומות רבים בעיר, והרשתות המקומיות השונות גם הן לא מאכזבות. המחירים: כמו בארץ ומעלה. מציאות לא תמצאו פה, ואם כן האיכות תהיה בהתאם לארץ היבוא של אותה חברה. חובבי השווקים יגלו שבשבת וראשון נפתחים מספר שווקי-פשפשים (כדאי לבקש המלצות מהמלון בו אתם מתאכסנים) ששם המחיר הוא שאלה של מיקוח.
שער ברנדנבורג: השער שבראשו פסל של מרכבה הרתומה לארבעה סוסים ובה נוהגת אלת השלום המכונפת, נבנה בשנים 1789-1791 והוא סמלה של ברלין ההיסטורית. ההשראה הייתה שער הכניסה לאקרופוליס באתונה (ולכן השער בסגנון יווני וניצב על שישה עמודים), ומי שיזם את הבניה הוא פרידריך וילהלם השני. עד קריסת החומה, שער ברנדנבורג היה חלק מהגבול בין מזרח ומערב העיר. השער סימל את פילוג גרמניה וחלוקת ברלין ולאחר נפילת החומה קיבל משמעות חדשה והפך לסמל האיחוד המחודש.
בית הדג: אם חובבי אדריכלות אתם, שימו לב לבנק DZ הניצב משמאלו של שער ברדנבורג (כשפניכם מול חזית השער). בית DZ בנק המכונה "בית הדג" נבנה בשנים 1997-1999 ותוכנן ע"י האדריכל פרנק גרי שגם תכנן את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו שבספרד. הדג המחופה כולו פלדת אל-חלד ועשוי בנוסף מזכוכית ועץ ומכיל אולם ישיבות מפואר. כדי לראות אותו פשוט היכנסו לבנק והוא כבר יתגלה אליכם במלוא הדרו. אל תשכחו לבקש דף הסבר מהשוער או פקידות הקבלה שבפנים.
הרייכסטאג: בבניין הרייכסטאג יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג. לצדו יש אנדרטה לחברי הפרלמנט שנרצחו בידי הנאצים כשבתחילת השביל המוביל לכניסה הראשית יש עשרות לוחות ברזל כשכל לוח מייצג נרצח אחר. הסגנון הוא ניאו-רנסאנסי והסיור בתוך כיפת הזכוכית שממנה נשקף הנוף של העיר הוא חובה. הבעיה היא שבכל שעות היום התור הוא בלתי נסבל וגוזל לפחות שעת המתנה. יש כניסה נוספת למטה עם תור קצר יותר, אך היא מיועדת לקבוצות מאורגנות או לנכים. תרוץ אחר לא יכניס אתכם.
המוזיאון היהודי: את המוזיאון תכנן האדריכל דניאל ליבסקינד אחרי שזכה בתחרות תכנון המבנה. זהו המוזיאון היהודי הגדול באירופה והוא מתעד את ההיסטוריה של יהודי גרמניה מאז הגיעו אליה הראשונים ועד לגרמניה שאחרי המלחמה.
אי המוזיאונים וקתדרלת ברלין: במתחם נמצאים מספר מוזיאונים, בין המומלצים מוזיאון פרגמון ששני הדברים החשובים בתוכו הם מזבח ענק בגודל שנים עשר מטר וכן חלק מטירה שנמצאה במדבר. מוזיאון נוסף הוא המוזיאון המצרי שכולל את פסלה הנדיר של ראשה של נפרטיטי לצד מומיות וממצאים אחרים. קתדרלת ברלין אף היא שוכנת באותו מתחם. קתדרלה זו נבנתה בשנים 1984-1905 בסגנון ניאו-בארוקי. ממולה מדשאות גדולות בהן מאות תיירים שלוקחים פסק זמן מסיור במוזיאונים על רקע צלילי פעמוני-הכנסייה.
כיכר פוטסדאם: כיכר המלאה בניינים פוסט-מודרניים שלפני מלחמת העולם השניה הייתה הכיכר המרכזית של ברלין ואחת הסואנות באירופה. כיום היא כוללת את מרכז סוני ומרכז דיימלר-קרייזלר שתוכננו ע"י מיטב האדריכלים וכוללים משרדים, חנויות ומסעדות.
הרובע היהודי: הרובע היהודי הוא מוקד שוקק חיים במשך כל שעות היום שכולל את מתחם האקשה הפה (קומפלקס מקסים של מבנים משוקמים המרושתים ביניהם ולכולם חצרות פנימיות ציוריות. באזור בתי-קפה, פאבים, חנויות, גלריות ובוטיקים), בית הכנסת החדש (המשמש כמוזיאון מרשים שצמד כיפות הזהב שלו נראות למרחוק), ומרכז לתיעוד חומת ברלין.
מוזיאון צ'קפויינט צ'רלי: מוזיאון זה המהווה אנדרטה לזכר קורבנות החומה, נמצא בסמוך לצריף המשוחזר של הצבא האמריקאי ששימש כמקום בדיקה בטחוני בין הגבול המזרחי והמערבי. שימו לב שמול הצריף נמצא בית קפה עתיק בשם Adler שלא השתנה כבר עשרות שנים והוא מומלץ כאתנחתא מרגיעה.
גן החיות והאקוואריום: גן החיות של ברלין נמצא באזור פארק טירגארטן המזכיר את הסנטרל פארק בניו-יורק, ויש לו שתי כניסות מרשימות ביותר. אחת מהן היא שער הפילים שמאחורי פסלי האבן הענקיים נגלה מרחב עצום וירוק המלא מזרקות ומבנים מרשימים. מימין לשער הפילים נמצא האקווריום שחובה לבקר בו ובתצוגות המדוזות, הכרישים והתנינים.
אחד השוסים של גן-החיות הוא דוב הקוטב הלבן העונה לשם "קנוט" שנולד שם לפני מספר חודשים ומאז העלה את מניות הגן במאות אחוזים. היום קנוט הוא הסלב של גן החיות והחיה הכי מבוקשת, למרות שהוא מזמן כבר לא אותו דובון קטן-מימדים אבל הקסם עדיין נשאר.
נא להמתין לטעינת התגובות
