המקדש של הטבע
גושי גרניט שמתנשאים מעל אחו ירוק, כיפת סלע חשופה בין פסגות משוננות, מפלי מים שצונחים במורד אנכי ועמק אחד ארוך וצר. יוסמיטי פארק בארה"ב
בלב העמק מתפתל נהר המרסד, בצל הצללית של מצוק אל-קפיטן שמתנשא לגובה של יותר מ-1,000 מטרים מעל סביבתו ונחשב לגוש הגרניט הגדול על פני כדור הארץ. מהמצוקים המקיפים אותו זורמים מפלי מים תלולים, מפל יוסמיטי הוא הגבוה מביניהם ונחשב לגבוה ביותר בצפון אמריקה והחמישי בגובהו בעולם (קרוב ל-800 מטרים, פי 13 מגובהם של מפלי הניאגרה). המפל מפלס דרכו מהפסגות הקפואות אל עבר שדות העשב של קרקעית העמק השטוחה.
יוסמיטי נתגלתה לראשונה על ידי האדם הלבן בשנת 1851, כאשר גדוד מריפוסה שתפקידו היה לדחוק את האינדיאנים ממזרח קליפורניה נתקל במסעו בנקודת תצפית על עמק חבוי מוקף גושי סלע ענקיים. לא עברו שנים רבות והמוני תיירים החלו פוקדים את העמק, ונבנו בו אכנסיות ופולסו דרכי עפר. בעקבות הפיתוח המהיר, בצעד חסר תקדים באותה תקופה, הכריז בשנת 1864, הנשיא אברהם לינקולן על האזור כשמורת טבע של מדינת קליפורניה, מושג שהיה עד אז לא מוכר בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט. 26 שנה מאוחר יותר הפכה השמורה, שמקור שמה במילה האינדיאנית 'יוזומאטי' שמשמעותה דוב גריזלי, לשמורת טבע לאומית.
ג'ון מיור, אחת מדמויות שמירת הטבע הנודעות בארצות הברית שנשבה בקסמה של יוסמיטי, תיאר אותה כ"מקום בעל יופי הררי כה רב, עד שכל תאור מילולי שלא יינתן, לא יוכל לתת אפילו רמז לזוהר הרוחני שמקיף אותו. "פארק זה הינו גן עדן, שהופך אפילו את גן העדן התנכ"י לחסר חשיבות... זהו ללא כל ספק המקדש הגדול והמיוחד ביותר שאליו הורשיתי להיכנס אי פעם".
כיום פוקדים את השמורה כארבעה מליון תיירים מדי שנה. רובם מגיעים למקום בחודשי הקיץ, ומתרכזים
אז אם אתם מזדמנים לקליפורניה, פנו לכם מספר ימים, בין ביקור באולפני הסרטים, לתצפית על גשר שער הזהב, וסעו אל הרי הסיירה נוואדה ואל עמק אחד קטן שחבוי בין מצוקיו. הנאה מובטחת.
• מתי לנסוע? השמורה פתוחה במשך כל ימות השנה, אולם חלק מכבישיה (כמו למשל כביש מעבר טיוגה והכביש המוביל לגליישר פוינט) סגורים החל מחודש נובמבר ועד חודש יוני, בהתאם לכמות השלג שהצטברה על המצוקים. מבחינת מזג אוויר, הקיץ הוא הזמן הטוב ביותר לבקר בשמורה. חודשי הסתיו (ספטמבר, אוקטובר), אז מאדימים היערות ונצבעים בצבעי שלכת, גם הם מומלצים - אמנם מזג האוויר בחודשים אלה קריר יותר אבל כמות המטיילים פחותה.
• לכמה זמן? מומלץ להקדיש ליוסמיטי בין יומיים לארבעה ימים. אם אתם נוסעים למקום ליומיים, פנו יום אחד לעמק של השמורה (סעו אחר הצהריים לתצפית גליישר), ויום אחד לכביש מעבר טיוגה. אם אתם נוסעים למקום לארבעה ימים, פנו יומיים לעמק (את היום הראשון כדאי להקדיש לסיור ולתצפית על מצוק אל-קפיטן, ועל המפלים יוסמיטי וברידלוויל ואת היום השני למסלול הליכה אל מפלי ורנל), יום אחר לכביש מעבר טיוגה (צאו למסלול הליכה לכיפת למברט) ויום אחד לאזור גליישר פוינט (צאו למסלול הליכה המוביל לכיפת סנטינל).
• מקומות מומלצים לבקר בהם: תצפית גליישר שמשקפיה על כל העמק ועל מצוק 'חצי כיפה'; מפל היוסמיטי, אחד המפלים הגבוהים בעולם; מפל ברידלוויל שזורם בראש המצוקים; יערות עצי הסקויה (העצים הגדולים בעולם) טואלמי ומריפוסה; וכמובן נסיעה בכביש מעבר טיוגה ממנו נצפים נופים מעוררי השתאות.
• מסלולי הליכה מומלצים: המסלול המעפיל למפל יוסמיטי (11 ק"מ), המסלול היפהפה המוביל למפלי ורנל ונוואדה (5 ק"מ), המסלול המוביל למפל האילואיט (6.5 ק"מ), והמסלולים אל כיפת למברט (4.5 ק"מ, ממוקם בחלקה הצפוני של השמורה) וכיפת סנטינל (3.5 ק"מ, ממוקם בחלקה הדרומי של השמורה – מומלץ במיוחד) - כל המסלולים הנ"ל למעט המסלול המעפיל למפל היוסמיטי שהוא מסלול קשה, הם ברמת קושי בינונית.
• איפה ישנים? בתוך שטחה של השמורה מספר אכסניות ומלונות, ברובם קשה למצוא מקום פנוי (הקפידו להזמין מקום מספר שבועות מראש) והמחיר יקר (פרטים באתר). מבחר מלונות זולים ניתן למצוא בעיירה מריפוסה כשעה נסיעה מהשמורה, וליד היישוב אל-פורטל שממוקם בסמוך לכניסה המערבית לשמורה. ברחבי השמורה מגוון חניוני לילה, בחלקם ניתן להזמין מקום מראש (באתר) ובחלקם ניתן ללון על בסיס מקום פנוי (מומלצים במיוחד החניונים: Yosemite Creek ו-Bridalveil Creek. החניונים שבתוך העמק אינם מאד יפים, לעומתם החניונים לאורך כביש מעבר טיוגה וליד גליישר פוינט הרבה יותר מומלצים.
נטע דגני כתבה את הספרים 'קליפורניה-מסלולים' ו'אלסקה-מסלולים' בהוצאת שטיינהרט-קציר. לקראת עונת הקיץ הבאה עלינו לטובה, כתבה עבורנו נטע דגני סדרת כתבות על פארקים בארצות הברית, שיתפרסמו מידי יום חמישי בשבועות הקרובים.
נא להמתין לטעינת התגובות
