תארזו לי את הצרבת לקחת
לרגל השרב של מחר, שלחנו את דנה שוופי לבחון את איכות האייס קפה ברשתות הגדולות. היא חזרה על ארבע
רגע לפני שהמעלות מרקיעות שחקים ל-55 (בצל, בטח בצל), ושיקול הדעת שלכם יתערפל לחלוטין מפאת הזיעה שתטפטף לעיניים, יצאנו לבדוק עבורכם אם משהו השתנה בתחום קרחוני הקפה בשנה האחרונה.
אחרי שבשנתיים האחרונות חזינו בהתפוצצות של תתי טרנדים קפואים לכל עבר (שובי הביתה, מחתרת הפסיפלורה), וחרשנו על אייס קוקוס, אייס אבטיח, וכל אייס אחר שנראה כמו מרגריטה לא ממומשת, נראה שהשוק התייצב, בסופו של דבר, על כמה גרסאות בסיסיות: הקלאסי (בעל טעם מעודן יחסית), החזק (על בסיס אספרסו, טעמו כשל פולי קפה טהורים) וכמובן, הדיאט.
אמנם, אין ביכולתנו להתחייב על טעמו של כל קפה בדוכנים פינתיים בערים נידחות, אבל הנה טעימה מהמתרחש ברשתות המוכרות, שכבר הספיקו לשטוף בשנים האחרונות את כל הארץ בגושי קרח מיניאטוריים.
מדד הקרח: מקום חמישי ואחרון.
רכיבים: חלב, קרח, גם אספרסו אמיתי וגם אבקה מיוחדת.
נזק לכיס: 16-18 שקל.
הבשורה: שם המוצר הוא "אייס קפה קפה" אבל אל תתנו לשם להטעות אתכם: לא רק שאין בו כמות כפולה של קפה, אלא לא ממש בטוח שהאייס הזה הוא אפילו קרוב משפחה רחוק של קפה אמיתי (או אפילו של נס).
ועל זה נאמר: פשוט לא.
מדד הקרח: מקום רביעי.
רכיבים: חלב, קרח, תמצית קפה ואבקת שוקולד (כך טען ברמן מבולבל).
נזק לכיס: 19 שקל. כואב, כואב.
הבשורה: למיטב הבנתי "מוקה" זה שילוב של קפה ושוקו, אבל תוך לגימה של ה"אייס מוקה" (לא ברור למה אין להם אייס קפה נורמלי) נהייה יותר ויותר ברור שאני מנסה לזהות על בלוטות הטעם שלי את טעמי השוקולד. אפשר לומר שהוא מנסה למצוא את מקומו איפשהו בין פודינג שוקולד, גלידת קרמיסימו, מוס שוקולד של מטוסים וארטיק שוקו שקונים על חוף הים. גורם לך להרגיש כמו ילד קטן ומפגר שמרוח לו מלא שוקולד סביב הפה.
ועל זה נאמר: שמישהו כבר יביא לי את הקפה שלי.
מדד הקרח: מקום שלישי, חמים ונעים באמצע.
רכיבים: חלב, קרח, תערובת ארומה סודית ומסתורית.
נזק לכיס: 15 שקל.
הבשורה: "אייס ארומה" הוא לא רע בתור קינוח, סוג של מילקשייק עם גלידת קפוצ'ינו עם מרקם סמיך וחלבי. מצד שני, הוא מתוק להחריד ומאכזב במיוחד ביחס לרמה של הקפה הרגיל של הרשת. הוא לא מתרומם מעבר לרמת היותו אייס חביב שאוספים על הדרך - אולי אפילו כארוחת בוקר לא בריאותית.
ועל זה נאמר: בסדר.
מדד הקרח: מקום שני.
רכיבים: אספרסו, אבקה, חלב וקרח.
נזק לכיס: 14- 18 שקל.
הבשורה: "קפוא ג'ו" מאוד דומה במהות שלו לאייס ארומה, אבל עם טעם מעודן וטבעי יותר, והרבה פחות מתוק. מכל האייסים טעמו הוא הניטרלי והמרקם שלו שווה ביותר. הבעיה היחידה היא שבקלות רבה שוכחים שמדובר בקפה, ולכן הפלסיבו הקפאיני לא ממש פועל עליו.
ועל זה נאמר: לא רע.
מדד הקרח: מקום ראשון ומנצח.
רכיבים: אספרסו (אמיתי!), סוכר, חלב, קרח.
נזק לכיס: 15 שקל.
הבשורה: ה"אייס קפוצ'ינו" של אספרסו בר כשמו כן הוא. היחיד שבו טעם הקפה הטחון הטרי מצליח לפרוץ מבעד לשכבות הברד הצוננות ולתת לך תחושה שאתה בן אדם מבוגר שיושב ושותה כוס קפה נורמלי - ושרק במקרה אתה שותה דרך קש. הולך מעולה עם סיגריה בכל שעה חמימה של היום.
ועל זה נאמר: שאפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
